שוטף עם סמרטוט או עם הספוג

איכשהו אני לא מצליחה לארגן לך פעילויות עם מים (water activities). משהו מונע ממני. אולי כי המים הם חלק בלתי נפרד מחיינו ומהווייתנו, עד כי אני לא מצליחה להפריד בין השימוש היומיומי שלנו במקור זה לבין היכללותם בפעילותיך, מה שבהכרח יגרום להקפדה על שימוש מפוקח ומבוקר (ולא שאנחנו לא מקפידים לחסוך במים בכל הזדמנות אפשרית). ואני לא בטוחה שאני מעוניינת לעצור את התנסויותיך החופשיות במים, מה גם שאנחנו לא נצליח להקפיד על מתן דוגמא אישית נאותה בעניין זה.

ועדיין, נראה כי ההתנסות החופשית במישור זה דווקא מטיבה איתך. למשל, יכולות המזיגה שלך מרשימות ביותר. אתה לא רק מוזג ממיכלים שונים, ביניהם גם כבדים (כמו, למשל, מקנקן המיץ שלנו), אלא גם מצליח כבר זמן מה למזוג עד קו מסוים מבלי לעבור אותו (wet pouring). וכל זאת, למשל, מהכנת מיץ סיידר כמעט יומיומית.

יש לי עוד כמה רעיונות ליישם בהדרגה. בינתיים, נראה לי שכבר סיפרתי לך, יש לך במחסן בחוץ, בנוסף לבקבוק ספריי קטן, גם דלי עם סמרטוט ועם ספוג. כשמשהו מלוכלך, אתה לוקח את הדלי, ממלא אותו קצת במים מהברז שבחצר, מרטיב את הסמרטוט (או את הספוג), סוחט אותם לתוך הדלי, ושוטף כראות נפשך. הכל בחוץ. איננו משתמשים בינתיים בסבון, גם כדי לא לסבך את כל הפרוצדורה, גם כי אינני בטוחה כי הסבון דווקא מנקה יותר טוב, וגם כי כך אפשר למחזר את המים המלוכלכים ולהשקות בהם את הפרחים בגינה. במקום להדגים לך פעילות זו באופן מכוון, אני פשוט משתדלת, כשאני רוצה לנקות משהו בחצר, לקחת את הכלים שלך ולנקות באמצעותם. תוך ביצוע סדר פעילויות ראוי. עדיין אתה לרוב מנקה אחרי שאתה רואה אותי מנקה, או אחרי שאני יוזמת זאת. אך אני בטוחה שזה רק עניין של זמן.

אומים וברגים-2

בפעילות זו אתה מבריג את הברגים לתוך האומים שבבול עץ (nuts and bolts; bolt board).

כהמשך טבעי ל"אומים וברגים-1".

גם פעילות זו מחכה לבחירתך בפינת המלאכה.

כל הברגים בינתיים באותו הגודל.

אתה לוקח אותם אחד אחד מהצלוחית ומבריגם.

בכל תנוחה אפשרית...

מלמעלה...

מלמטה...

מהצד...

מאחור...

תוך כדי מליון חיוכים על הדרך...

לעיתים מבריג ביד ימין...

לעיתים ביד שמאל...

כבר הצלחתי להצדיק את הכמות המזערית של התמונות ששנינו, גם אבא וגם אני, לא הצלחנו לעצור את עצמנו מלצלם..?

ואז אתה פוצח בהוצאת הברגים... בלא פחות תנוחות מסקרנות...

מנסר במסורית

ניסור היא פעילות מקסימה ומשלבת בתוכה כמה וכמה אלמנטים.

המלחציים (vise) מחוברים דרך קבע לשולחן שבפינת המלאכה שלך.

ובהם - קרש צר, מוחזק כך שיש מקום מספק משני צידי מלחציים, שתוכל לנסר בשתי הידיים, לבחירתך.

הקרש הוא בדיוק ברוחב המתאים שתוכל לנסרו במסורית (hacksaw), אך לא בניסור קצר, אלא כזה הדורש קצת סבלנות והפעלת כוח. את הקרשים שלנו אנחנו בינתיים מחלצים משידת נעליים שנשברה.

מדהים לראות את הריכוז שלך!

וגם את ההבעה המסופקת ואת החיוך הרחב על פניך, עת חתיכת קרש נוחתת על האדמה.

פטיש ומסמרים

עוד וריאציה של פעילות "פטיש ומסמרים" (hammering). בזמן האחרון, היא דווקא פחות מעניינת אותך. אך עדיין היא מוצגת בפינת המלאכה.

פינת מלאכה

זוהי פינת המלאכה שלך! אבא צוחק שאפילו לו אין עדיין פינת מלאכה, אך לך יש! ואני אומרת לו: "תקח דוגמא פשוט...". כבר מזמן רצינו לייעד לך מקום מוגדר לעיסוקיך השונים בעבודות המלאכה. וההתרחשויות האחרונות סיפקו את הפוש העדין לו היינו זקוקים. המשחק האהוב עליך בזמן האחרון היה לבקש מאבא להוציא מהבוידעם את שתי המקדחות שלו ואת המברגה. אז היית מביא את חוטי החשמל המאריכים, מחבר אותם לכלים, ומשחק בהם בכאילו. את המברגה היית מפעיל בפועל. רק אנחנו יכולנו להפעיל את המקדחות על אמת, ולכן אם היית רוצה לעבור מ"בכאילו" ל"באמת" באשר למקדחות, היית מבקש שנחבר אותן בפועל לחשמל ונפעיל אותן אנחנו. בקיצור, כמו בהרבה מישורים בחיינו, הגבול בין המציאות לבין משחקי הדמיון הפתוח (open ended imaginative play) הוא דק מאוד. ולכן הייתה ההתלבטות - איך ניצור לך פינת עבודה (work bench) כך שמחד היא תעודד את רכישת המיומנויות שלך ואת ההתמקדות בתהליך, ומאידך לא תמנע את משחקי הדמיון ואת החופש הנדרש בהם, מה שבעתיד גם ישמש כבסיס לעבודה עצמאית בעץ.

נראה כי מצאנו פתרון די אופטימלי. לכל הפחות, לעת עתה. פינת המלאכה שלך מורכבת משולחן עבודה שאבא הרכיב לך ומשידה עם פעילויות שונות. דרכי ההתנהגות בפינת המלאכה הן כמו בפינת העבודה שלך (work area). כלומר, מוצגות בה פעילויות המבודדות קונספט נלמד, שאתה יכול לקחת בעצמך ולעסוק בהן וגם להחזיר בקלות למקומן. במובן הזה, ניתן לומר כי קיימת מסגרת לימודית. בכל היתר לא נגענו. במהלך כתיבת שורות אלה, פתאום חשבתי כי למעשה, כמו גם בבית, יצרנו הפרדה בין פינת העבודה (work area) לבין פינת המשחק (play area). ואז הכל הרבה יותר ברור - גם גבולות ההתערבות שלנו ברורים יותר. בעבודתך בפינת המלאכה ההתערבות היחידה שלנו היא בעצם הנוכחות לידך (מטעמי בטיחות) ובהחזרת הכלים למקום. בכל המשחקים שלך בכלים האחרים, לרבות בארגז הכלים של אבא, אנחנו מתערבים אך לצורך בטיחות. מעניין לציין, כי מאז הכרותך את פינת המלאכה שלך, כמות הפעמים שאתה מבקש מאבא את המקדחות שלו ירדה פלאים.

בהתחלה חשבנו לשים מנעול על השידה. היא ממוקמת בחצר שלנו, ולכן חששנו שמה תהפוך לאחד המשחקים עת חבריך יבואו לבקר. אך בסופו של דבר, בינתיים, לא נהגנו כך בפועל. אם החבר מסוגל להתמודד עם אתגר מסוג זה, הוא בכייף מוזמן. אם לא - פשוט מקפידים כי השידה תשאר סגורה.

הדילמה היחידה היא מה נעשה בחורף. אך עד אז יש עוד זמן...

צובע בצהוב

ציור בצבעי גועש

לקח לי כמה זמן (כמה כמה זמן) להבין איך מציגים לך צבעי גועש (tempera painting), כך שזה יהיה נגיש, לא מסורבל, מזמין, לא מדאיג (אותי כמובן, מבחינת הנקיון, הרי בסופו של דבר כן הציור הוא בסלון). לשמחתי, נראה לי שהגעתי לעמק השווה.

מיקום - כעקרון, על כן הציור. פחית צבע, מכחול ודלי לניקוי המכחול נשמרים בשידת היצירה שלך.

סביבת עבודה - דף נייר בגודל A3 מודבק על כן ציור; פחית צבע עם מכחול על המגש שעל הכן; דלי לניקוי מכחול ומכסה הפחית על משטח פלסטי שמתחת לכן ציור; מגבת לייבוש המכחול וסינר אומנות תלויים מאחורי כן הציור.

המגבת לייבוש מכחול וסינר אומנות תלויים על ווים, אותם הדבקנו מאחורי כן הציור.

נייר - על הכן תמיד מודבק דף נייר בגודל A3. כבר מזמן אנחנו משתמשים להדבקת הנייר בגושי דבק כחולים כאלה, שנראים כמו פלסטלינה (אין לי הסבר ברור יותר כרגע). דבק זה לא אמור להשאיר סימנים, אך בפועל הוא משאיר סימנים על הנייר. אני מקווה מתישהו להגיע לפתרון אחר. לכן זהו גם החסרון בעיני של כן ציור זה, שמבחינת המידות שלו הוא אינו מאפשר תליית דפים באמצעות קליפסים. חסרון נוסף של כן הציור הוא העדר מגש נוסף.

חומרים - צבעי גועש של Omega ניתן לרכוש בכל חנות מכשירי כתיבה או בחנות אומנות. הופתעתי מאוד לגלות כי אין בארץ מכחולים עבים במחירים סבירים. Susan Striker מסבירה ב"Young at Art" כי השימוש הנפוץ במכחולים דקים אצל ילדים קטנים הוא שגוי ואינו מאפשר להם להתנסות באמת בשליטה על המכחול. הרבה יותר קשה לתפעל מכחול דק מאשר עבה. למזלי, מצאתי מכחולים כאלה ב... ארצות הברית (Jumbo Chubby Brushes). מה שמצוין בהם הוא שהם גם מגיעים בצבעים שונים, מה שיתאים בהמשך לשימוש מיועד בצבע מסוים.

פריט הכרחי נוסף פשוט בגאוניותו הוא פחית צבע מפלסטיק. מה שמאוד שמיש בה הוא כי למעשה קיימים שני מכסים. אחד אטום, והשני עם חור באמצע, בצורת קונוס. המכסה האטום מסייע לשמור על צבע טרי בפחית סגורה לאורך זמן. מכסה הקונוס מאפשר לך להוריד את שאיריות הצבע מהמכחול, לנגב אותן על הפחית, מבלי להשפריץ לכל כיוון אפשרי. מדהים, לא? בארץ ראיתי פחיות כאלה בחנויות יצירה, אך במחיר מופקע לעיתים. אנחנו מאוד מרוצים מפחיות אלה (no spill paint cups). גם הפחיות מגיעות בצבעים שונים.

התהליך - רוב החומרים נמצאים על כן הציור. הדלי, ובתוכו מכחול ופחית צבע, נשמר בשידת היצירה שלך. אני דואגת שתמיד יהיה לך מספיק צבע מדולל בתוך הפחית (מזל שאבא לימד אותי איך לדלל אותו). הבקבוק הגדול עם הצבע נשמר במקום שהוא מעבר להשגתך כרגע, ובהמשך יוצע גם הוא לשימושך. אם באמצע הציור נגמר לך הצבע, אנחנו ביחד ממלאים את הפחית בצבע חדש. ברגע שליבך חפץ לצייר, אתה ניגש לשידת היצירה שלך ומוציא את הדלי. אתה מביא את הדלי למשטח הפלסטי, מוציא את הפחית ממנו. אתה הולך לאמבטיה וממלא בדלי קצת מים. אז פותח, לרוב בעזרתי, את המכסה האטום. המכסה האטום נשאר מתחת לכן הציור. הפחית ומהכחול עולים על המגש שעל כן הציור. כעקרון בשלב זה אתה אמור לשים את הסינר. עד עכשיו משום מה לא ממש רצית לשים את הסינר, ולא התעקשנו איתך. בסופו של דבר גם להתלכלך הוא חלק מיצירה, למרות שעד עתה טרם התלכלכת ברצינות. אחרי שאתה מסים לצייר, אתה מוריד שוב את הפחית עם המכחול על המשטח הפלסטי. אתה שוטף את המכחול בדלי ומנגב אותו באמצעות המגבת. לוקח את הדלי ושופך את המים לתוך האסלה. מייבש אותו באמצעות המגבת. אם נשפך קצת צבע על המשטח הפלסטי, אתה מביא סמרטוט רצפה קטן שתמיד נשמר בשבילך בשירותים ומנגב את הרצפה. סוגר את הפחית. מחזיר את הפחית ואת המכחול לתוך הדלי, ואת הדלי לשידת האומנות שלך. ביחד אנחנו מורידים את הציור מהכן ושמים אותו על שולחן האוכל שלנו כדי שיתייבש. שמים דף ריק חדש על הכן.

נראה כי תהליך זה בינתיים משמש את כולנו נאמנה - קל לתפעול, מאפשר לך עצמאות ויוזמה, קל לנקות. לאט לאט הבסיס יתרחב, ויגיע גם ציור בחוץ וגם נסיונות בחומרים אחרים. בינתיים נראה כי הקצב איטי הולם גם אותך.