מאז שאני זוכר, אהבת לנבור בארגז הכלים שלי. איך לא, הרי יש שם אין ספור פריטים קטנים ואינסוף אפשרויות. לנוכח העובדה כי מאז שעברנו לבית החדש, אתה רוב הזמן רואה אותי בונה, משפץ מסדר, מבריג, קודח, התחלת גם אתה לתרום את חלקך: אתה מייד מוכן ומזומן לרוץ לארגז הכלים בכל רגע שבו מוזכרת המילה לעבוד, לקדוח, לתקן וכו'.
הראית לנו כי אחד הדברים החביבים עליך הוא לקחת פטיש ולדפוק מסמרים וברגים בכל מקום אפשרי. לאחר כמה ניסיונות להניע אותך מלעשות זאת על הקירות ועל הרהיטים (ובעזרת לחץ מתון מצד אימך), החלטנו כי עלינו למצוא עבורך פיתרון יצירתי יותר.
ובכן, כל מה שדרוש הוא: פטיש מעץ, דיבלים בכל הצבעים והגדלים, חתיכת קלקר ומסמרי גולף. האחרונים אומנם לא נמצאים בכל בית טיפוסי, אך ניתן להזמין או לקנות אותם בחנויות שמוכרות ציוד גולף בארץ ובחו"ל.
דבר ראשון הוא ליצור חור עבור הדיבל (Bibel) בקלקר. היות ולא תשתמש כמובן במקדחה - הפתרון היעיל שיזמת הוא לדפוק את מסמר הגולף בעזרת הפטיש (Tish) ולהוציא אותו לאחר שנוצר החור. אז, אתה לוקח את הדיבל הקטן (Nunu Bibel) ודופק אותו בעזרת הפטיש בחור שנוצר. אם הקלקר אינו עבה, אתה מוציא את הדיבלים החוצה (לעיתים באמצעות מברג) ומתחיל מהתחלה.
מדהים עד כמה הפשטות הזו תופסת! אותך, היא תפסה למשך שעה או שעה וחצי בכל פעם שהתחלת לעסוק בכך. כל מילה נוספת מיותרת- התמונות המראות את הריכוז שאתה נמצא בו מדברות בעד עצמן.
2 תגובות:
והנה עוד הוכחה שמי שטוען שהבחירה של בנים ובנות לכיוון היא סביבתית בלבד לא מבין כלום. בעיצומה של בניית המטבח ולא נרשמה שום התעניינות מהקטנה בדיבלים למיניהם (וכלי עבודה מעץ כבר יש, שלא יגידו שאמא ואבא מעכבים). עם זאת הצעיפים של אמא הרבה הרבה יותר מעניינים.
רק רציתי להוסיף כי אני חושבת שגם אני הייתי נוטה לכיוון הסביבתי לפני שהפכתי לאמא...מודה באשמה...:) היום אני לא מפסיקה להתפלא עד כמה המנגנון הזה פשוט אינהרנטי בתוכם..
הוסף רשומת תגובה