מהי גישת מונטסורי?

אני ממשיכה במשימה הבלתי אפשרית שלקחתי על עצמי. אנסה לתאר במספר מילים את עיקרי גישת מונטסורי.

בשבילי, מה שמייחד את הגישה המונטסורית הוא היותה גישה מדעית, שמקורה בהתבוננות של מי שהייתה אשת מדע בילדים, בהקשבה ובאמונה בהם, בהתנסות מתמדת לאורך עשרות שנים בהדרכתם באמצעות עזרי לימוד שפותחו והותאמו במיוחד למטרה זו. מריה מונטסורי לא הייתה מורה. להיפך, היא תמיד רצתה להזכיר לנו שהיו אלה הילדים עצמם, שבעזרת נטייתם החופשית והטבעית, חשפו לפניה את הטבע האמיתי של התפתחותם ושל גידולם. מספרים כי מה שהצית את סקרנותה לראשונה, היה המראה של ילדים שזחלו על הרצפה בחיפושם אחרי פירורי אוכל. בניגוד לסובביה שהקניטו את הילדים על היותם רודפי בצע, הבינה כי הילדים אינם אוכלים את הפירורים, אלא, מתפעלים אותם באצבעותיהם ובידיהם, כיוון שלא היה משהו אחר בסביבתם שיוכלו להתעסק איתו ולחקור אותו. בשוליים אני חייבת לציין, איזו רגישות אמורה הייתה לבטח להיות לאשה זו כדי שתוכל להגיע למסקנה מרתקת זו.

התבוננות מעמיקה וארוכת טווח בילדים אלה הובילה את מריה מונטסורי למסקנות מהפכניות שעמדו בבסיס הגישה החינוכית שפיתחה מאוחר יותר. היא טענה שליקויים רוחניים מקורם בבעיות פדגוגיות יותר מאשר ברקע רפואי. מעתה, התמקדה בנפש. היא האמינה כי אינטליגנציה מתפתחת דרך הלימוד באמצעות חמשת החושים שלנו, ובמיוחד באמצעות הקשר בין היד למוח. כך הולידה כלל יסוד כי אין להציג למוח מה שקודם לא נוסה ביד. כלומר, לא נציג לילד כל רעיון אבסטרקטי לפני שיתנסה בהחזקתו, בגילויו ובחקירתו בתצורתו המוחשית.

השנים הראשונות לחיי הילד, החל בימים הראשונים ממש, יבססו את האישיות שלו, את הבטחון העצמי שלו ואת יחסו לחיים.

אלה הם מושגי יסוד מונטסוריים בסיסיים. אציגם כאן בקצרה (על כל אחד ארחיב בבוא הזמן, כשיהיה רלוונטי עבורך):

לימוד עצמי - הילד הוא אוטודידקט. לילד יש תשוקה טבעית ללמוד. אין כל צורך לכפות את החינוך עליו. בכל הפעילויות המונטסוריות יש מנגנון לבקרה עצמית לבדיקת נכונות הפעילות (control of error). מנגנון זה מסייע לילד ללמוד באופן עצמאי, להבחין בשגיאותיו ולתקנן בעצמו. הוא נהנה ללמוד מגיל אפס! כמבוגרים, אנחנו נסייע לו בכך שנשמור על התלהבותו ועל סקרנותו על ידי הכנת סביבת מתוכננת שתגרה אותו ללמוד ולהתנסות. אנחנו נכבד את הילד, את פרטיותו ואת קצב התפתחותו האינדיווידואלי. לא נתערב במאמציך ללמוד את עצמך. נכבד את הבחירות שלך במה לעסוק כעת. לא נעשה דברים עבורך, אלא נעזור לך לעזור לעצמך, וגם.. רק אם תזדקק לכך (כלומר, מבטיחים שנהנהן בחיוך כשתבקש: "תנו לי לעשות זאת בעצמי!", ולא נגיב בבהלה: "אבל אתה עוד לא יודע איך עושים את זה" או "רק המבוגרים יכולים לעשות את זה").

סביבה מתוכננת (prepared environment) - כיוון שהתפתחות הילד היא באמצעות מערכת החושים שלו, דגש מרכזי הוא על סביבה מתוכננת שמקיפה אותו. הילד בונה את האישיות שלו באמצעות הקשר עם סביבתו. לכן תהיה זו סביבה שתאפשר את צמיחתו הגופנית, הנפשית והרוחנית. היא תשקף יופי, פשטות וסדר. הכל יוצג במידה, כך שהסביבה תאפשר לך להתרכז ללא גירויים וללא הסחות דעת מיותרים. מה שיכלל בסביבה זו, יבחר על ידינו כדי לאפשר לך ללמוד בעצמך ולשמור על יכולת הריכוז שלך. הכל יהיה במידתך ונגיש לך (רהיטים לפי גודלך ואביזרים על המדפים בהישג ידך). ולכן, תוכל לעבוד בה באופן עצמאי, לנוע ולהתפתח באופן חופשי.

ריכוז (concentration) - שום לימוד לא יצליח ללא יכולת להתרכז. מטרתה של הסביבה המתוכננת היא לטפח את הריכוז ולהגן עליו. הקשר האדוק בין השניים הפך לאבן היסוד של שיטת מונטסורי. אנחנו נגן על הריכוז שלך בכל דרך - נתבונן בך תמיד ונסיק מה גורם לך להיכנס לריכוז עמוק לעומת משחק חסר משמעות לימודית (גם אם מדובר בהתבוננות לא פשוטה כי מדובר ביכולת להבחין בהתנסות סובייקטיבית שלך לעומת הביטוי האובייקטיבי המטעה שהתנסות זו יכולה להביע. למשל, אם נכנסת להיי מאיזה משחק כל יכול - גם מצפצף, גם מדבר, וגם צבעוני בכל צבעי הקשת). אנחנו נטפח את יכולת הריכוז שלך בכך שנעודד אותך ונתמוך בך. כשמריה מונטסורי התבוננה בילדים המתעסקים בפירורים, היא הבינה כי הדחף שלהם ללמוד הוא כל כך חזק ואינהרנטי שכדי לממשו, הם יתמקדו בכל דבר שהוא. אנחנו לא נשכח זאת. נסייע לך להתרכז בתכונה מסוימת אחת. לא נעמיס עליך רבבות של פעילויות ומשחקים, וגם לא פעילויות שמושכות את תשומת הלב שלך לכיוונים שונים, שיקשו עליך ללמוד להתמקד ולהתרכז יותר מילדים עם פירורים. נכבד את עבודתך ולא נפריע. לא נוציא אותך מהריכוז, כדי שתראה לדוד המבקר, איך אתה יודע לעמוד יפה, למשל, ולא כדי שתאכל את הארוחה שלך כי האוכל מתקרר.

מוח קולט (absorbent mind) - מריה מונטסורי האמינה כי בשנותיו הראשונות, ובמיוחד בשלושת השנים הראשונות, ניחן הילד ביכולת חזקה וייחודית ללמוד דרך התנסות באמצעות חושיו, אך ללא מאמץ ובאופן לא מודע, דברים מהעולם הסובב אותו. לכן הגדירה את מוח הילד "מוח קולט". בזכות המוח הקולט גדל הילד מעובר חסר ישע לאישיות צעירה בעלת רצונות משל עצמה. הילד קולט כל דבר שיגלו חושיו, ללא יכולת ברירה. ולכן שוב מקבלת סביבתו המתוכננת משנה תוקף. כאן גם המקום להדגיש גם את חשיבות ההתנהגות שלנו לפניך.

תקופות רגישות (sensitive periods) - במהלך שש השנים הראשונות לחייהם עוברים הילדים תקופות מוגדרות ומוגבלות של התעניינות בתחומים מסויימים של התפתחותם (למשל, תקופת רגישות לשפה, לסדר, לחפצים קטנים). הרקע לתקופות אלה הוא ביולוגי גרידא, והובחן גם על ידי מדענים אחרים, המוכרים ביניהם הם Piaget ו-Erikkson. לשם התיאור, אפשר להתייחס לתקופות אלה כחלונות הזדמנויות. בחלונות אלה מפתח הילד רגישות חזקה לקלוט גירויים מסויימים, והמוח שלו עובר לקליטה מקסימלית. אם נתבונן היטב, נוכל תמיד להבחין בתקופות אלה - הילד הופך להיות אובססיבי לגבי פעילות כלשהי, כך שיתעלם לגמרי מסביבתו ואף ממשהו שעניין אותו יותר מכל רגע קט לפני כן, ויתמקד בריכוז רב באותה פעילות, בלי להתעייף או להשתעמם (למשל, ילד שיעלה וירד מדרגות ללא הפסקה, הלוך ושוב, אין ספור פעמים). תקופה זו יכולה להימשך בין חודשים לשנים. היא תסתיים באותה פתאומיות כמו שהחלה. אך אם נהיה מספיק קשובים ונצליח להבחין בה, נוכל לספק לך גירויים מתאימים לפיתוח אותה מיומנות שבה אתה מעוניין באותו רגע.

לסיכום, כל עקרון של גישת החינוך המונטסורי, כל אביזר וכל פעילות שפיתחה מריה מונטסורי התבססו על מה שהילדים יכולים לעשות באופן טבעי בעצמם, ללא התערבות המבוגרים. זה יהיה הקו המנחה שלנו. אתה תנחה אותנו. ואנחנו - אנחנו נקשיב לך ונכבד אותך. נאהב אותך. נתבונן בך. ננסה ליצור אווירה תומכת בבית שאינה רצינית מדי ומלאת ציפיות, אלא שמחה וספונטנית. ננסה לגדלך אדם אכפתי כלפי בני אנוש אחרים וכלפי העולם, מי שמנסה תמיד לתרום בדרכו הייחודית והאינדיווידואלית. לא פחות חשוב שנזכור שהחשוב הוא התהליך של הלימוד, בכל דבר, ולא התוצאה או הישגיות.

וזה היה בקצרה בלבד...:) (רצתי להניק אותך עכשיו, אחת מהנקות לילה, שבינינו, אני מאוד אוהבת - בילוי אינטימי של שנינו (למרות שכרגע, אבא מצייר), ואתה כל כך חם ומתוק, מלטף אותי בידיך וגם ברגליך הקטנות. לפעמים אך פותח את עינייך לרגע, בודק אם אני שם, ונרדם בשקט. יכולתי להחזיק אותך כך כל הלילה... למה לא מניקים כל החיים?:)

מבלי להתכוון (האמנם?), הפך הסבר זה לסוג של הצהרת כוונות...:) ה"אנחנו מאמינים" שלנו. מה שמדגיש אולי גם את האמונה שלי שיותר מגישת חינוך, מדובר בדרך חיים. מעניין, מה תחשוב בקוראך שורות אלה. בבקשה, צ'ופצ'יק, תחלוק איתי את מחשבותיך (תמיד). ואם אפשר, תתן לי, בבקשה, נשיקה וחיבוק. האם הצלחנו?