מה אתה מנסה להגיד לנו?

נראה לי שאתמול גם ביקשת לראשונה ממני לינוק. ישבתי על הרצפה, זחלת אלי, הושטת יד לכיוון הציצי ומשכת לי בגופיה מספר פעמים. כשאתה מסתכל עלי וצוחק. לקחתי אותך לידיים - וישירות זינקת לציצי. בפעם הראשונה שזה קרה, חשבתי שאולי זה סתם, צירוף מקרים (אמא מצחיקה שלך לפעמים שוכחת שאין דברים כאלה...:). אבל כשזה קרה שוב מאוחר יותר, קיבלתי "הוכחה" לכך שאתה אכן מבקש לינוק. תזכיר לי בפעם הבאה להאמין בך ללא הוכחות כלשהן...:) בעודי כותבת לך את הפוסט, השכבתי אותך לישון, ובאת אלי. כך שעכשיו זו עובדה! :)

מעניין איך התפתחה צורת הבקשה שלך לינוק. מעולם לא היה לך "הבכי של לינוק". בכלל לא היו לך צורות בכי שונות. לפחות אבא ואני לא הצלחנו להבחין במה אתה רוצה לפי צורת הבכי שלך. אני זוכרת על איך הסתכלנו בתדהמה על מי שסיפר לנו על צורות הבכי השונות של ילדיהם. לא היה לנו מושג למה הם מתכוונים. האמת שגם לא בכית הרבה - רק כשכאב לך או שמשהו הבהיל אותך. נכון, בשלושת החודשים הראשונים לחייך היו הרבה תקופות כאלה בשל הריפלוקס שהיה לך. אך אף פעם כמעט לא בכית כי היית רעב, למשל. אני גם תמיד השתדלתי לא לאפשר לך להגיע לכדי בכי, אם היית רעב. נשמע לי אבסורדי לאפשר לך לקבל דברים דרך הבכי. גם אם בכי הינו צורת התקשרות בסיסית של תינוקות בחודשים הראשונים לחייהם. ואני מסכימה עם זה. פשוט איכשהו, ואני עדיין מנסה, ניסיתי להבין אותך עוד לפני שתחחיל לצרוח. בשלב הEh..Eh..Eh לפני הבכי הגדול. ובהקשר ההנקה, לפחות, לרוב הצלחתי.

בחודשיים האחרונים, הEh..Eh..Eh של רעב ושל רצון להירדם התחיל להיות שונה ולווה בהתנשפויות קצרות. ובשבועיים אחרונים, אם היית רעב והיית בחיקי, היית פשוט מתקפל בשניים וקופץ קפיצת ראש לכיוון הציצי:). ועכשיו, כנראה הגענו לשלב הבא.

ואם כבר בעניין תקשורת אנחנו, מאז שנולדת, יכולת להסביר את עצמך. כל מי ששמע אותך, העיר זאת. אם כבר היה, לא היה לך הבכי של תינוק אלא בכי מדבר כזה. תמיד יכולנו להבין לפי טון הבכי, הבעות פנים ותנועות ידיים, מה אתה מנסה להגיד. ודי מהר התחלת לפטפט. היום אתה דברן גדול! כמובן, רק כששותפך לשיחה מאפשר לך לדבר, ולא מפציץ אותך בפוצ'י מוצ'י. אתמול, למשל, ברבבות אנשים שהתארחו אצל בושי, כמעט ולא הוצאת הגה. הכי כייף לשמוע אותך מפטפט ABA, ABABA, DADA, TATA, GEGE, IMMMMGE (כן כן, לשמחתי הרבה אמרת ABA לפני MAMA...:) בבוקר כשאתה מתעורר, או במהלך היום כשאתה עסוק עם עצמך על הרצפה בסלון.

מתחילת אפריל אנחנו מנהלים שיחות - זה התחיל מקולות גרוניים כאילו לוקחים אוויר פנימה (כל מי ששמע את זה, לא ישכח לעולם), דרך ציקצוקי לשון, להברות שונות. מדברים בתורות - אתה, אנחנו, אתה, אנחנו... :) אתה מתלהב כל כך! אתה פשוט מאוד אוהב כשמנהלים איתך שיחות.

השבוע, כשטיילנו, הצבעתי לכיוון ציפור ואמרתי: "תראה, ציפור!"... והסתכלת בדיוק על הציפור.

ואחרונה, הפנינה. לפני כמה ימים היה נדמה לי שהתחלת לנפנף "היי" לשלום בתנועות יד של מלכת אליזבת.