ממשיכים להתאים את הסביבה אליך

אנחנו ממשיכים להתאים את הבית אליך. בסלון, פינינו את השידה מקש שלא הייתה יציבה במיוחד, וגם אכלת כמעט לגמרי את המדף התחתון שלה...:) במקומה שמנו פוף - הסחת דעת משקע אנטנות מאחוריו. אתה גם אוהב להשתכשך בו וכמובן, לשים את הרגליים עליו. הרמנו גם את המערכת. למרות שאהבת מאוד את החוט של הרמקולים (עוד שרוך לאוסף..:), חשבנו שיהיה לכולנו בטוח יותר, אם היא תהיה למעלה.

בשבוע שעבר, כשעשינו סידורים בקניון (באמת, סידורים.. זה הכי הרבה שאני יכולה לעשות בקניון..:) וקנינו לך הרבה ספרים טובים ועוד כמה דברים קטנים, אבא סידר (גם סוג של סידורים:) קצת את הבית. בין היתר, הוא התקין שער במדרגות בקומה השניה. התלבטנו לגבי מיקום השער. בקומה השניה ממוקמים חדר השינה שלנו (אתה ישן איתנו), חדר העבודה של אבא, חדר אמבטיה, שירותים וחדר ארונות. שקלנו אולי לשים את השער בכניסה לחדר השינה. אך משהו לגבי זה לא הרגיש לי נכון. כדי לבדוק מה מקור חוסר הנוחות לגבי ההחלטה, שאלתי את עצמי מה מטרת השער: הבטיחות או הנוחות..? והתשובה הייתה ברורה כמובן. כמובן, שזה פחות נוח לנו - עוד שטח שצריך להכין לקראתך. אך שוב, זה לא העיקר.

העיקר הוא לאפשר לך חופש תנועה מירבי. אחד מקווי יסוד העיקריים של הגישה המונטסורית, ואנחנו מאוד מזדהים איתו, הוא לטפח ולחזק את העצמאות של הילד מימיו הראשונים. באמצעות העצמאות אתה תפתח בטחון עצמי ואמונה בעצמך. אי אפשר לחנך אותך אליהם או להקנות לך אותם. הדרך היחידה לפתח בטחון עצמי ואמונה בעצמך היא באמצעות ההתנסות המתמדת שלך. וכך שוב מודגשת החשיבות של סביבה מתוכננת ובטוחה מסביבך (prepared environment). אנחנו נכין את סביבתך כך שתוכל להתנייד בה בחופשיות ולחקור אותה. לכן, בין היתר, אנחנו לא משתמשים בלול, בטרמפולינה או בכסא נדנדה - כל אלה מגבילים את חופש התנועה שלך במקום לעודד אותו. מהימים הראשונים שלך היינו מניחים אותך על הרצפה (לתדהמתם של חלק מהדמויות הפועלות בחיינו..:), העברנו אותך למיטה על הרצפה והחלטנו שלא להשתמש בכסא אוכל (על כך, בהמשך).

כך הגענו להחלטה שמקומו של שער הבטיחות הוא ביציאה למדרגות בקומה השניה. המטרה - למנוע ממך להגיע למדרגות בשלב זה של חייך, בו אתה עוד לא יודע איך לרדת בהן. וכך אתה חופשי להתנייד בקומה השניה, בלי שנהיה צמודים אליך כל הזמן. כך אני תמיד בודקת את עצמי - האם אוכל לסובב אליך את הגב לזמן בלתי מוגבל ולהיות שקטה שלא תפצע את עצמך. כל "המכשולים" הוסרו - הדלת לחדר עבודה (אבא ישמח להפוך אותו לבטוח בשבילך ולהרחיק את כל חוטי המחשב משם, אך לא נראה כי יוכל להמשיך לעבוד כך...:) סגורה, כך גם הדלת לשירותים (אני צריכה להתגבר על העניין של פח האשפה..:). כל מה שמסוכן באמת (חוטי חשמל, למשל, אך לא גיגית לכביסה; הנעלים - החריג היחיד למשהו שלא מסוכן שהורם גם הוא מהרצפה. שוב - מהמניעים האסתטיים שלנו) הורם מהרצפה. כל מה שלא בטיחותי באמת - אובטח (המגירה התחתונה של ארון הנעליים, שנפתחת באלכסון אלינו, ולא מצאנו, בינתיים, פתרון בטיחותי לכך; יתר השידות וארונות פתוחים לפניך - גם אם זה אומר שצריכים אחר כך להחזיר את כל המצעים והגרביים שהוצאת מהם..:). כל היתר - מחכה לך... חקירה מהנה, בננו המתוק.