למה?למה עכשיו בוקר? למה צריך ללכת לישון? למה הולכים לטייל? למה לסוס יש זנב? למה יש טל? למה את אוהבת אותי? למה את מבוגרת? למה זה אדום?
ולמה למה????
או, התקופה המהוללת הזו!!!
ואיך העזתי לחשוב בזמנו שהיא תקריב את עצמה ל"איפה" ותוותר על ביקורה אצלנו....
בחודשים אחרונים, השאלות הן כמו גשם שלא מפסיק לרדת ולו לרגע. אפילו בלילה, מתוך שינה, כשאני מכסה אותה בשמיכה, אתה מתעורר: "למה?". כמובן, לקח לנו קצת זמן להסתגל לעידן החדש. בהתחלה לקחנו את השאלות קצת יותר מדי ברצינות. אבל אז התאפסנו על עצמנו והבנו כי שוב, כמו כמעט בכל דבר חדש היוצא מפיך, יש הבדל ענק לעיתים בין התווית שהתרגלנו להדביק לבין מה שאתה מתכוון אליו. כמו במקרה של "לא", "למה" היא רק מילה. וכמו מילה חדשה באוצר המילים שלך, אתה לומד את פירושה ואת כוחה מהסביבה, כלומר, מאיתנו. פו! איזו תגלית מקלה!
והרי אתה לא ממש מתכוון לשמוע את כל ההסבר המדעי לשאלתך "למה יורד גשם?". והרי אתה לא ממש רוצה לדעת את כל הסיבות ל"למה צריך לשטוף ידיים?". והרי אתה לא ממש חפץ להבין עתה "למה בטון רטוב?"
בעיני, אחרי הרהורים רבים בנושא, ותאמין לי, תדירות שאלותיך לא ממש אפשרה לי להתחמק מלהגיע למסקנה כלשהי בנושא, כל מה שאתה מבקש הוא פשוט לדעת.. למה! נכון להיום... תשובה בהירה, קצרה, מובנת לך, לא מתישה, לא מאיישת. אמיתית, אך גם כזו שאינה הורסת את הקסם. ותרשה לי להוסיף... כזו שתניח לסקרנותך לנוח עתה, כך שבבוא הימים, תהיה זו אותה תשובה בדיוק שכבר לא תספק אותך, ולכן תצית שוב את סקרנותך ותקפיץ תשובה נוספת. מספקת להרגיע אותך שוב... עד שתבשיל עד השלב הבא.
במובן מסוים, כמו העלים הרבים של כרוב, שרק אחרי שמפשיטים אותם אחד אחרי השני, מגיעים ללב הכרוב. אי אפשר לדלג עליהם בבת אחת מבלי לקלפם אחד אחד.
אני מאמינה מאוד, והרגשתי חזקה במובן זה, כי אל לנו להשמע בטוחים וחד משמעים בתשובותינו. אין נזק גדול יותר שנוכל לגרום ליצר הטבעי שלך לחקור ולדעת. ולכן, אני מרבה להשתמש ב"אולי כי". וכמובן, אין פסול ב"אני לא יודעת", "כך זה עובד", או "אני אבדוק ואספר לך". ולעיתים כל מה שנדרש כתשובה הוא חיוך פשוט.
ובכל זאת, כמה שזה קשה........!!!! לספק תשובות לא עונות יותר מדי...
למה זורחת שמש??? כך מתחיל היום. כל בוקר זורחת שמש.
למה אני מצונן??? אולי כי רצת יחף, והרצפה הייתה קרה.
למה צריך לזהר ליד הסיר שעל הגז??? תנסה לקרב בזהירות את ידייך אל הסיר ולבדוק אם הוא חם.
יתרה מזה...
אם נרחיק לכת, לא למרחקים נשגבים אלא לאלה המציאותיים של ממש, "למה" זה גם המבחן האמיתי הראשון ליחסי האמון הנבנים בין ההורה לילד. אם נזלזל בשאלות, או נצחק עליהם, נחטא. אם נפריז במידע, נחטא לא פחות. לפני כמה ימים, כשביקרנו בחנות מזכרות מקומית, המוכרת, שהייתה עדה לשיח האינסופי בינינו, הגיבה כי מסתבר כי הפעם הראשונה, בה נפגע האמון שלה באמא שלה, קרתה כשהיא הייתה בת שלוש. היא גילתה כי אמא שלה שקרה לה באחת מתשובותיה לשאלת "למה". מדהים אה?
תוך כדי כתיבת שורות אלה לפתע חשבתי כי הרי גם אני יכולה להשתמש במילת המפתח, ולהפנות את שאלות "למה?" אליך. והנה לך ראיה לכך שמה שנכתב כאן לא לגמרי מופרך. לרוב השאלות ענית פשוט בכך שחזרת על מה שאמרת. לעיתים חייכת כאילו שאלת: "למה את שואלת למה?". ולשאלות אחרות התשובות היו פשוט מדהימות.
למשל, הידעת למה סוס אינו מרכיב משקפיים?
כי אין לו ידיים....!
חה! איך לא חשבתי על זה לפני כן....
נראה לי שאני הולכת לנצל את השאלות אליך יותר. אני חשה כי מצפה לנו תקופה מדהימה עוד יותר, בה ננסה בעדינות להביט לתוך עולמך... למה? אולי כי משם בדיוק זורחת השמש....
9 תגובות:
לפעמים אני מרגיש כי זה ממש צורך תקשורתי, הוא לא מגיע מרצון לדעת או להבין באמת את מה שאתה שואל, אלא, מן צורת תקשורת כמו להגיד : אני מבין או שמעתי, כאילו לאשר ולחזור על הדברים בצורה של שאלה.
לפעמים זה מגיע התור מבול ולפעמים אני מרגיש שאתה יורה את השאלות ממש כאוטומט למשל, בסיום כל משפט שאנו קוראים בספר.
מה שבטוח אף פעם לא מצאתי את עצמי מסתבך כל כך עם שאלות פשוטות וטריוויאליות לחלוטין...
למה - היא נמצאת איתנו כבר כמעט שנה וכמו שכתבתם כל-כך יפה, אנו מוצאים בה הרבה משמעויות חדשות ושאלות נסתרות שאנו שואלים את עצמנו. זה בהחלט לא קל לדבוק בתשובות כנות ואמיתיות ומצד שני לא מעמיסות ומפורטות יתר על המידה. ולגבי דבריו של אייל על הסיפור, שנינו שמנו לב שכשהקטנה עייפה היא מתחילה לירות "למה?" בלי הכרה ובצורה כמו מכאנית ולעיתים אפילו בלי לחכות לתשובה, מענינן נכון?
ובזמן האחרון כשהיא מדברת עם אנשים אחרים היא התחילה לשאול:
"why?"
ואז זה היכה בי שהיא כבר ממש מדברת אנגלית
I love how you embrace and savor each new phase. It's amazing that not long ago, he spoke very little, and now he wants to talk and listen all day long! It definitely sounds like he is experiencing an "explosion into language."
הפוסט הזה הזכיר לי סיטואציה שהייתה לי עם אלון כזהוא היה בערך בן שלוש. אני ואלון הכנו בצק ורידדנו אותו. אלון רידד בפעם הראשונה עם המערוך החדש שקנינו באיקאה, כזה עם ציר באמצע.
אלון שאל אותי- איך הוא מסתובב?
אני התחלתי לחשוב איך אני מסבירה לו שיש ציר בפנים, ושהידיות לא מסתובבות אבל המערוך עצמו כן...
ועוד לפני שהספקתי להגיד משהו אלון ענה לי- מהר!!!
הרגע הזה הת\צליח להחקק בזכרוני כי הוא פתאום המחיש לי עד כמה אנחנו לא מבינים את כוונת המשורר בשאלות. עד כמה לפעמים אנחנו מנסים לענות בצורה שמתאימה לחשיבה שלנו, ובכלל הילד רצה לשמוע משהו פשוט.
אחד הדברים אנחנו התחלתי לעשות מאז, זה במקרים מסויימים (לא תמיד) לענות בשאלה- למה אתה חושב?
לפעמים הוא לא נותן לי להתחמק ואומר- לא יודע... וחוזר על השאלה למה... ?
ולפעמים הוא כן עונה, ואז יש לי לרגע צוהר לעולם האסוציאציות שלו ודרך החשיבה שלו.
אני חושבת שהתשובות שלנו באמת צריכות להיות עד כמה שיותר פשוטות, כמה שיותר אמינות. אני חושבת שהם מאוד משפיעות על אופן החשיבה העתידי של הילד. גם בזה שהוא מקשיב ומחכה את מה שנאמר ואת כיוון החקירה, וגם בזה שתשובות שלנו לפעמים מוחקות לו את כיוון החשיבה שכבר היה לו.
פוסט חשוב!
פעם שמעתי משהו שמאוד אהבתי בעניין ה"למה", חבל שאני לא זוכרת איפה...
מה שאמרו הוא שבמקום להתייחס אל שאלת ה"למה" כמו שאנחנו המבוגרים מבינים אותה - "מאיזו סיבה", אפשר לנסות להבין אותה כ-"לאיזו מטרה", וכאן אפשר לתת תשובה יותר פשוטה וברורה לילד, תשובה שהוא מצפה לה. תשובה שהיא אמיתית מחד אבל לא מדעית מדי מאידך :)
למשל - למה השמש זורחת? כי הצמחים צריכים אור כדי לצמוח.
למה יורד גשם? כדי שהפרחים יוכלו לשתות.
למה לסוס יש זנב? כך הוא יכול להעיף זבובים (או כל דבר אחר שעולה בדעתכם)
עבודה נחמדה גם לדמיון ואני מאמינה שזו תשובה מספקת עבור הילד וכל מידע נוסף מעמיס.
שאגלה, אני פשוט לא מצליחה לתאר לעצמי את הגברת מדברת באנגלית. אדיר פשוט!
Melissa, what I am most impressed with is the quality of his language. Being completely objective here, his language is just beautiful and highly spoken. He still misses the words, and his pronunciation is not always clear, but the vocabulary and sentence building cant stop to astonish me.
אורי היקרה, מסכימה עם כל מילה. אני כל הזמן חושבת ומנסה שלא להרוג לו את קו המחשבה. לא תמיד יודעת איך בדיוק, אבל כל הזמן מתפללת לכך שאל אהרוס לו יותר מאשר אתרום לו...
ולגבי לשאול אותו "למה אתה חושב", גם אני שואלת את צ'ופו בעדינות שאלה זו. אך אם הוא חוזר אלי בתשובה, אני משתדלת לענות...
אני, מחשבה מעניינת. אני בהחלט אאמץ אותה. רק בהסתייגות אחת. אני תמיד משתדלת לא להשמע יודעת יותר מדי. הרבה פעמים אני מוסיפה בתשובות שלי "אולי".. למשל, "אולי כי הצמחים צריכים אור כדי לצמוח"
תודה לך על התגובה!
הוסף רשומת תגובה