לילדינו: על קאקי בכלל ובפרט

עד לפני כשבועיים, בשלושת החודשים הראשונים לחייך, מתוקה שלנו, הקאקי שלך היה הנושא הלוהט בביתנו.

נתחיל בכך שאת פשוט אוהבת לעשות קאקי. לשמחתנו הגדולה. והרבה קאקי. כמעט כל טיטול שלך מוצא שאיריות של קאקי בתוכו. אם עם אחיך השאלה הייתה תמיד אם נספיק להחליף לו טיטול מבלי שיעשה פיפי ויכסה בו את כולנו, אצלך השאלה היא דומה, אך בהקשר לקאקי. ואם אספר לך שהספקת לעשות קאקי כמעט בכל מקום בבית, ובאמבטיה בתקופה מסוימת זה כבר הפך לנוהג, אני מניחה כי התשובה תהיה ברורה מעליה.

ואחיך מרותק לנושא הקאקי עוד בטרם הצטרפת אלינו. ובכלל בכל שקשור בהחלפת הטיטול. שיחת היום שלנו היא כמה קאקי עשית, ואם הוא נשפך החוצה. וכמובן, בדיקה עם כל תושבי בית זה אם כבר עשו קאקי באותו היום. זו גם השאלה שהוא היה מפנה כמעט לכל מי שחצה את מפתן ביתנו. ולעיתים גם התקשר במיוחד לסבים שלו כדי לוודא פרט חיוני זה. הוא גם היה בודק קבוע אם הפח התמלא, ומחליף אותו בעת הצורך. וגם דואג להספקת טיטולים שוטפת בשידת ההחתלה.

אתה, מתוק שלנו, הטלת כלל ברזל בבית זה. לא זורקים טיטול של אחותך לפח מבלי שתבדוק כמה קאקי עשתה. הפשרה היחידה שהצלחנו להגיע אליה בהקשר זה, שאם אתה עסוק במשהו, אנחנו משאירים לך את הטיטול על הפח, כדי שתוכל לפתוח אותו כשתתפנה, לבדוק, ורק אז תשליך אותו לפח ותשטוף ידיים. אפילו כשאתה ישן, ותוך כדי החלום שומע אותנו מציינים שאחותך עשתה קאקי, עם עיניים עצומות, אתה מזכיר לנו: "לא לזרוק לפח", וממשיך לישון.

אולי יש מי שיחשוב שאנחנו קצת מגזימים. אבל לנו היה חשוב להראות לך כי בקשות שלך בכל נושא שהוא נשקלות ברצינות על ידינו, וביחד תמיד נוכל למצוא פתרון. שלא נזכיר שכל פסיכולוג המכבד את עצמו יציין עד כמה חשובה תקופה אנלית זו.

ואכן, לאחרונה, ההתעניינות שלך בקאקי של אחותך קטנה. אתה עדיין מבקש כי לא נשליך את הטיטול לפח, אך יותר עתה מתוך הרגל. בפועל, לרוב, אתה לא בודק אותו יותר, וגם לא מצטרף להחלפת הטיטול בשידת ההחתלה.

ועם בקאקי עסקינן, חייבים לציין עוד אות דרך חשובה. כבר כחודש, באופן רשמי, אתה עושה קאקי בשירותים הגדולים. כבר עשית זאת תקופה קצרה בעבר, אך מאז שהכרת את יוני, חזרת לעשות קאקי בשירותים הקטנים. במשך זמן ארוך אבא רצה לקנות לך ישבנון נוח כזה שמקטין את האסלה, אך כל הזמן שכח. ואני לא כל כך האמנתי שאתה זקוק לו. הרבה זמן התלבטתי איך לסייע לך בדחיפה קלילה לעבור לשירותים הגדולים, כי הרגשתי שזה מה שאתה זקוק לו. מדי פעם הייתי מזכירה לך שאתה יכול לעשות קאקי גם בשירותים הגדולים. בלי לחץ. פעם בהרבה זמן. לעיתים לא היית מביע עניין. לעיתים היית מנסה ומודיע שזה לא נוח לך. אז בפעם הבאה הייתי פשוט מציעה לך לבדוק שוב שמא משהו השתנה ויהיה לך נוח. ובפעם זו, לפני כמה שבועות, שוב הצעתי והוספתי שאנחנו הולכים לאחסן את השירותים הקטנים, עד שאחותך תזדקק להם. הבעת התנגדות, אך היא לא הייתה חזקה. אז המשכתי, שאם לא יהיה לך נוח, נחזיר את השירותים הקטנים. כך עשינו. ביקשתי מאבא לקחת את השירותים הקטנים למחסן. ולמחרת, כמו שציפיתי וגם לא ידעתי איך אגיב, ביקשת את השירותים הקטנים, כי לא היה לך נוח. עדיין לא ידעתי מה לומר, ופשוט אמרתי את האמת. שאבא אחסן אותם במחסן, אך אני לא יודעת בדיוק איפה. ושאם עדיין תרצה בכך, תוכל לבקש מאבא, כשיחזור מעבודה, להוציא לך את השירותים מהמחסן. בקשתך מעולם לא חזרה על עצמה....