אתה בן שלוש שנים וחודשיים!
ואין דרך מיוחדת יותר לציין מועד זה מאשר בפתיחת סדרת פוסטים חדשה, המרכזת שיחותיך הראשונות בעולם זה.
אני: "עשית קאקי?"
אתה: "כן. הקאקי שלי כמו של כלב?"
אני: "הקאקי שלך הוא של אדם"
אתה: "אדם אדום?"...
אבא: "לא הוצאתי את האף שלי החוצה היום"
אתה: "אבא, פפר לי"
אבא: "לספר לך על מה, מתוקי?"
אתה: "על האף שלך שהוצאת"
אתה: "אני צריך משהו"
אני: "מה מתוקי?"
אתה: "אני לא יודע. משהו!"
ילדה אחת, במהלך המשחק איתך בדשא הגדול, שמבחינתה הוא משחק דמיוני: "תראה, יש שם המון חיות. ג'ירפות, קופים, והנה פיל בשמיים".
אתה: "תראי. יש שם עץ ברוש גבוה גבוה, כמעט כמו הבית שלנו".
ליד טרקטור ענק, סבא מסוים פונה לנכדו, רגע אחרי שהתקרבו לטרקטור: "תראה מה הולך כאן"
אתה, שכבר זמן מה עומד על הכף של הטרקטור: "אני הולך כאן"
אתה, באוטו, עם אבא, בדרך לסופר לעשות קניות: "אבא, גם ירח בא איתנו לעשות קניות"
אני: "איזה עוגות אתה אוהב צ'ופו?"
אתה: "איזה עוגות את אוהבת אמא?"
אני: "אני אוהבת עוגת דובדבנים, עוגת תפוחים, עוגת טרמיסו"
אתה: "אני אוהב עוגה עם קמח, עם סוכר, עם ביצים"
עובר אורח: "תאכל הרבה שתוכל לגדול"
אתה: "אני אוכל כל פעם קצת. ואם אני רעב, אני אוכל עוד. אם אני אוכל הרבה, כואבת לי הבטן"
אתה, בדרך לאוטו, מנסה לסגור את חגורת הבטיחות: "אבא, חכה. זה יקח לי קצת זמן"
כעבור כמה רגעים, אחרי שנשאר עוד מנעול אחד לנעול: "אני צריך לנוח קצת, ואז אנסה שוב"
אני: "הקאקי שלך הוא של אדם"
אתה: "אדם אדום?"...
אבא: "לא הוצאתי את האף שלי החוצה היום"
אתה: "אבא, פפר לי"
אבא: "לספר לך על מה, מתוקי?"
אתה: "על האף שלך שהוצאת"
אתה: "אני צריך משהו"
אני: "מה מתוקי?"
אתה: "אני לא יודע. משהו!"
ילדה אחת, במהלך המשחק איתך בדשא הגדול, שמבחינתה הוא משחק דמיוני: "תראה, יש שם המון חיות. ג'ירפות, קופים, והנה פיל בשמיים".
אתה: "תראי. יש שם עץ ברוש גבוה גבוה, כמעט כמו הבית שלנו".
ליד טרקטור ענק, סבא מסוים פונה לנכדו, רגע אחרי שהתקרבו לטרקטור: "תראה מה הולך כאן"
אתה, שכבר זמן מה עומד על הכף של הטרקטור: "אני הולך כאן"
אתה, באוטו, עם אבא, בדרך לסופר לעשות קניות: "אבא, גם ירח בא איתנו לעשות קניות"
אני: "איזה עוגות אתה אוהב צ'ופו?"
אתה: "איזה עוגות את אוהבת אמא?"
אני: "אני אוהבת עוגת דובדבנים, עוגת תפוחים, עוגת טרמיסו"
אתה: "אני אוהב עוגה עם קמח, עם סוכר, עם ביצים"
עובר אורח: "תאכל הרבה שתוכל לגדול"
אתה: "אני אוכל כל פעם קצת. ואם אני רעב, אני אוכל עוד. אם אני אוכל הרבה, כואבת לי הבטן"
אתה, בדרך לאוטו, מנסה לסגור את חגורת הבטיחות: "אבא, חכה. זה יקח לי קצת זמן"
כעבור כמה רגעים, אחרי שנשאר עוד מנעול אחד לנעול: "אני צריך לנוח קצת, ואז אנסה שוב"
תגובה 1:
How exciting that you are able to share together in conversation now! What a treasure these recorded conversations will be as the years go on!
הוסף רשומת תגובה