לבתנו: נוגעת בטעות

אחרי ששמנו לב כי התחלת להושיט קצת ידיים ואפילו לגעת בטעות במשהו שבדרכך, הוצאנו את האוניברסיטה (play gym).

נכון, זו אינה אוניברסיטת עץ יפהפיה כפי שהייתי רוצה שתהיה לך. אך הנה לך דוגמא נוספת עד כמה מה שמשנה בסופו של דבר הוא המסר, ולא הדבקות לעקרונות ריקים מתוכן ולו בשל העקרון. אוניברסיטה זו היא בדיוק בגודל הנכון; יציבה, אך גם קלילה מספיק שתוכלי להתחיל להזיז אותה, כשהזמן יהיה נכון לכך; מספיק רחבה כדי שתוכלי להזיז את הידיים מבלי לגעת בצעצועים המחוברים לצידיה. המינוס היחיד שלה הוא כי היא עשויה מפלסטיק.

במרחק מספיק קצר ממך, כזה שמאפשר לך לגעת בפריט הנתלה, תלינו את הצפרדע.

גם צפרדע אינה עומד בקריטריונים מונטסוריים קלאסיים, אך בעיני, גם הוא מעביר את המסר מצוין. רגליו הארוכות מספיק אטרקטיביות ומתנענעות, כדי שתוכלי לשים לב לתנועותיהן בעת הנגיעות המקריות שלך בו. אחיך היה מאוהב בצפרדע, שזכה לנגיעתו המכוונת הראשונה, וגם את התאהבת בו.

הצפרדע תלוי במרכז. את תסתובבי ותזיזי את ידייך. לפתע תשימי לב לכך שנגעת בצפרדע. בהתחלה לגמרי במקרה. עם הזמן, תשימי לב לכך שהצפרדע זז ברגע שנגעת בו. ואז, יום בהיר אחד, תושיטי את ידך ותגעי, לגמרי במכוון, בצפרדע. צעד ענק בהתפתחותך...

חשוב מאוד להקפיד לתלות באוניברסיטה כל פעם חפץ אחד. כבר מרגעיך מוקדמים אלה אנחנו מנסים לסייע לך להתמקד ולהתרכז, גם אם מדובר בדקות בודדות. ראית את מבטך? מדהים, לא? ואת רק בת חודשיים ושבועיים...