כבר די הרבה זמן ידעתי שאני צריכה לעשות משהו. כל פעם שנזכרתי במה בדיוק רציתי לעשות, צץ משהו שמנע ממני לגשת לביצוע.
הגיעה שעת הצהרים.
אבא בא הביתה.
שמחתי שסופסוף אצליח לעשות את מבוקשי.
הבעיה הייתה ששוב שכחתי מה התכוונתי לעשות.
רק אחרי כמה זמן נזכרתי שכל מה שאיחלתי לו היה... לעשות פיפי...
יום חמישי, 23 בדצמבר 2010
לילדינו: יומיום
2 תגובות:
oh dear :D it is a busy life with little ones,isn't it? I am sure it will get easier,though, or at least I hope so! ;)
No Miri it won't . You know that, don't you? And yet, I wouldn't trade it for a thing....:)
Thanks for stopping by. I've missed you!
הוסף רשומת תגובה