לבתנו: מסתבר שהאוניברסיטה מנגנת

באוניברסיטה זו השתמשנו עוד עם אחיך.

יום יום במשך כמה חודשים טובים.

ועדיין, עד שכבודו לא גדל מספיק כדי להתחיל לתפעל אותה בעצמו עבורך, שלוש שנים מאוחר יותר, לא היה לנו שמץ של מושג שלא רק יכולה האוניברסיטה להפיק צלילים מתכתיים, אלא קיימות אפילו סוללות ברות קיימא בה. ואחיך היה ברקיע השביעי מאושר. זה הצעצוע המנגן הראשון שנכנס לביתנו, אם לא סופרים תיבות נגינה פשוטות...

מה הייתה הפתעתנו שגם את מחבבת צלילים אלה. וכך מצאנו את עצמנו, הורים לשני מתוקים שכמותכם, עושים את מה שנשבענו שלא נעשה לעולם. מקשיבים אינספור פעמים לצלילים המכוערים המשעשעים את ילדינו...

נ.ב. בתמונות את בת חודשיים ושלושה שבועות...