משום מה, היה זכור לי כי השלב הזה מגיע הרבה יותר מאוחר.
לכן קצת הופתעתי לאור הגילוי המשמח כי התחלת להבחין בי.
זו הרגשה שאי אפשר לתאר אותה בכל המילים הקיימות. כולן יחטאו לתאר את מה שעולה בי עת אני רואה את עיניך המכירות בי.
את נרגעת לעיתים ולו מהמגע שלי בך. ולעיתים עוד לפני המגע - רק מכך שאת מזהה אותי בסביבה.
אושר עילאי...
ואם אינך רואה אותי בסביבה, ההבעה הנעלבת עולה על פניך. ה-U ההפוך המפורסם שלך אחיך עבר גם אליך. הן מתקמטות והבכי לא מאחר להגיע...
עם אחיך, הרגשתי רגשות אשם כלפי אבא שלך על כך כי בחודשיו הראשונים העדיף אותי. היום אני מרגישה הרבה יותר בטוחה. בהכל. ואני מאפשרת לעצמי פשוט להנות. והרי איך אפשר שלא...
כבר מימיך הראשונים רציתי לצלם אותך כך בידי. אנחנו אוהבות לרקוד כשאת מונחת לי בכפות ידי, מסתכלת אלי ומחייכת. ברור, כי עד שהמבוקש יצא לפועל, את כבר בקושי מסתדרת לי בידיי...
נ.ב. בתמונות את בת חודשיים ושלושה שבועות...
יום שלישי, 28 בדצמבר 2010
לבתנו: מתחילה להבחין בי
תוויות:
לבתנו (DD)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה