לפני שלושה ימים הרגשנו כי הגיע הזמן להכיר לך את הספר האחרון בהכנתנו ללידה. ב"My New Baby" by Rachel Fuller מסופר על החוויות הראשונות במשפחה המברכת תינוקת לחיקה. גם הפעם האיורים פשוטים וברורים, ובקלות אפשר לשחק עם הזהויות של הילדים. המשפחה במיטה - כולם צוחקים ומחייכים. הילד בזרועותיו של אבא. אמא מניקה את התינוקת. באיור הבא הילד שוכב במיטה, נשען על כרית ומחזיק בזרועותיו את התינוקת. הילד מתלבש לבד, וברקע מלבישים את התינוקת על שידת ההחתלה. אבא מצלם את אמא המחבקת את הילד ואת התינוקת. הילד אוכל ליד שולחן האוכל, ואמא לידו מניקה את התינוקת. אמא וילד שרים לתינוקת. אבא מטייל עם הילד ועם התינוקת שבמנשא עליו. הילד יושב על השירותים הקטנים (על הסיר), ומאחוריו מחליפים לתינוקת טיטול על משטח ההחתלה. אמא והילד רוחצים את התינוקת באמבטיה של תינוקות. הילד מלטף את התינוקת הישנה במיטתה. אבא ואמא קוראים ספר לילד השוכב במיטתו.
והנה עיקרי הסיפור: ליוני נולדה אחות קטנה, ושמה נועה (התלבטתי אם להשתמש באותן הדמויות, כיוון שבשני הספרים מופיעות דמויות שונות, אך ברגע שצהלת: "נועה" בפעם הראשונה שראית את הספר, ההתלבטויות נעלמו:). יוני ונועה הם אח ואחות. אמא ואבא אוהבים את יוני ואת נועה מאוד. בבוקר יוני מגיע למיטה של אבא ושל אמא. והם מתחבקים וצוחקים. לפעמים אמא מניקה את נועה. יוני אוהב את נועה. לפעמים, כשנועה מסכימה, ויוני רוצה בכך, יוני מבקש לחבק את נועה בזרועותיו. הוא מתיישב יציב, ואמא מניחה את נועה בזרועותיו. עד שנועה תלמד להתלבש לבד, אמא או אבא עוזרים לה להתלבש על השידה. יוני למד כבר להתלבש לבד. אך אם הוא זקוק לעזרה, הוא מבקש מאמא או מאבא לעזור לו. אבא אוהב לצלם את המשפחה שלו. נועה יונקת הרבה. כך התינוקות אוכלים. יוני אוכל ביחד עם אמא ועם אבא ליד השולחן. לפעמים אמא מניקה את נועה בזמן שיוני אוכל. אבא, אמא ויוני אוהבים להקריא לנועה ספרים ולשיר לה שירים. הם גם אוהבים ללכת לטייל כולם יחד. לפעמים נועה מטיילת בעגלה. לפעמים במנשא (משום מה, החלטת שהיא מטיילת גם בסל קל, אז אתה תמיד מתקן אותי בשלב זה). יוני מחזיק ידיים עם אבא ועם אמא. ולפעמים הוא גם מסיע את העגלה. עד שנועה תלמד לעשות פיפי וקאקי בשירותים הגדולים, היא עושה אותם בטיטול. כשהטיטול מלא, מחליפים לה אותו. יוני יודע לעשות פיפי וקאקי בשירותים הגדולים. אך לפעמים נוח לו לעשות קאקי בשירותים הקטנים. ובערב, נועה עושה מקלחת באמבטיה הקטנה של התינוקות. לפעמים יוני מקלח את נועה ביחד עם אמא או עם אבא. נועה הולכת לישון במיטתה. היא הולכת לישון מוקדם יותר מיוני. כשהיא ישנה, אבא, אמא ויוני משתדלים לשמור על השקט, כדי שתוכל לישון. בדיוק כמו ששומרים על השקט כשהם נחים או ישנים. אחרי שנועה נרדמה, אבא ואמא קוראים ליוני ספרים. בחדר שלו. וכשהוא עייף, הוא הולך לישון. לעיתים עם אבא. לעיתים עם אמא. ולפעמים לבד.
ושוב... הפתעת! אחד הדברים שהכי אהבתי בספר זה, בנוסף לאי העמסתו בפרטים מיותרים, הוא כי קיימים בו שני איורים של אמא מניקה. ולא איור אחד של בקבוק, מה שבדרך כלל מופיע בספרים מסוג זה. מבחינתי, זו הייתה גולת הכותרת בהכנתך הבלתי אמצעית ליונקת נוספת שעומדת להצטרף אלינו. החלטתי לא להגיד דבר על הילד, אם הוא יונק או לא. ורק בדרך אגב להזכיר את התינוקת היונקת, כדבר שגרתי ונפוץ. הגעתי למסקנה כי רק כך אוכל לאפשר לך לבחור בהתנהגותך.
מה רבה הייתה פליאתנו, עת גילינו כי האיור שהכי הכי הכי מעניין אותך, הוא זה של החלפת הטיטול!!! היית בשוק פשוט. ניסית אפילו להתנגד לעניין עשיית פיפי וקאקי לתוך הטיטול. התפלאתי מכך גם כי מדי פעם, אמנם לא בתדירות גבוהה, אתה רואה שמחליפים לתינוקות טיטולים. כך שלא חשבתי שזה יעניין אותך עד כדי כך. בפועל.. אם את הספר קראנו על ההתחלה 4 פעמים, ומאז אולי מליון, אז בכל הקראה קראנו את העמוד של הטיטול בערך 5 פעמים. ואולי זה קשור בכך כי לפני כשבועיים התחלת לעשות קאקי בשירותים הגדולים ולא בקטנים. עוד לא הספקתי לספר לך על כך. הייתה לי תחושה כי קצת תהרהר אחרי יוני שעושה את צרכיו בשירותים הקטנים. ולכן השתדלנו לציין שהוא כבר יודע לעשות קאקי בשירותים הגדולים, ורק לעיתים הוא עושה אותם בשירותים הקטנים. ובכל זאת, מאז שהספר נכנס לחייך, חזרת לעשות קאקי בשירותים הקטנים. וזה בסדר גמור. עדיף שתגובתך תגיע במישור זה.
גם לנו מסייע מאוד הספר. כבר מעכשיו אנחנו שמים לב לדפוסי התנהגות שלנו שעוד יצטרכו להשתנות כל כך, ובעיקר למילים שבוחרים. למשל, באופן אינטואיטיבי אמרנו לך בהתחלה כי התינוקות לא יודעים לעשות פיפי וקאקי בשירותים, או כי הם לא יודעים להתלבש לבד. ישירות זה צרם לנו. ובמהרה תיקנו את עצמנו: "עד ש... תלמד לעשות משהו, היא עושה את זה ככה". הרבה יותר דידקטי וחיובי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה