לעיתים אני מרגישה כמו אריזת מתנה. סרט המקשט אותה מתנוסס ברוח. יכול להפתח בכל משב רוח, קל ככל שיהיה.
לעיתים אני מרגישה כמו מערה. אור חלש במרחקו, אך חזק ביציבותו, מהבהב בקצהה. כל נשימה מקרבת אותנו אליו.
לעיתים אני מרגישה כמו כוהנת. שומרת על אש התמיד הקדושה. במאמציה להרגע ולהאמין, משתדלת לאפשר לאש לבעור. עד שבניצוץ חזק היא תתפשט ותחמם את כל סובביה באדירותה הראשונית.
אי שם בשבוע ה-40.
מחכים. מתרגשים. מחכים. מחייכים. מחכים. מתפללים. מחכים.
יום ראשון, 8 באוגוסט 2010
מחכים
8 תגובות:
Painting is beautiful !
1. הציור מקסים
2. מחזיקה לך אצבעות שזה יהיה בקרוב וקל. כל כך מבינה אותך בימים אלה :) הגדרתי את זה כך:
יותר מדי זמן עד ללידה
פחות מדי זמן למה שיבוא אחרי, עם כל ההתרגשות...
so beautiful, i can't wait to meet your sweet little one <3
Leptir, thank you! It is my husband's.
Miri, thanks so much! I know how you feel...:) hope you find your new house soon enough...:)
כייף לשמוע ממך! לך יש עוד כמה - חודש?
ציור מרגש של אישה יפהפיה, מאוד מתרגשת ומחכה איתך ומחזיקה לך את כל האצבעות שיש לי!!!
אהבתי מאוד את התיאור של אריזת המתנה
נראה לי גם שיש תחושה שכולם עומדים סביב האריזה ומחכים לראות מתי תיפתח כבר ומה יש שם בקופסה
לפעמים זה מרגיש שהם היו מוכנים למשוך בסרט אם רק היו נותנים להם....
דווקא לקראת הלידה של שחר פחות חיכיתי. רציתי לנשום כל רגע לפני הסערה. זה לא שלא ציפיתי, אבל בהחלט רציתי לנשום את כל הרגעים הקטנים לפני שהכל משתנה כל כך
Beautiful! I'm so excited for you, that I can't imagine how excited you must be yourself! I hope your waiting comes to an end at the perfect time!
מקסים!!
הציור, והתאור שלך!
ממש שירה..
הוסף רשומת תגובה