חדר השינה שלנו

סופסוף צילמתי את חדר השינה שלנו. לא נכנסה לי לפריים רק הדלת למרפסת שסמוכה למראה.

בעידן המצלמות הדיגיטליות ומצלמות ווידאו למיניהן, קל לטעות שמצלמים יותר מדי (בטח אבא שלך קורא את השורות האלה ונקרע מצחוק - לדעתו, אנחנו כל הזמן מצלמים אותך). עברתי על התמונות שלך לפני כמה ימים. וגיליתי שיש רגעים שהייתי בטוחה שתיעדנו אותם, אבל בפועל זה לא קרה. כמעט שכנעתי את אבא שלך להרכיב מחדש את המיטה שלך, כדי שאוכל לצלם אותה. לא מצאתי גם הרבה תמונות שלי מניקה אותך או תמונות של כל מיני רגעים קטנים כאלה שקרו. אתה גם חושב שאני מגזימה קצת..?:) אני רק מקווה שיש תיעוד לכך בקסטות שצילמנו במצלמת וידאו. לא יצא לנו לראות את מה שצילמנו (האמת, שפשוט אין לי מושג איך לעשות זאת...:).אני מקווה שהבלוג עכשיו ימסד יותר את עניין הצילום. ואני שמחה על כך.
ולגבי המיטה שלך שקדמה למיטה שעל הרצפה - פשוט תצטרך לדמיין. פעם (לפני מליון שנה בערך) במקום המיטה על הרצפה עמדה מיטת מטר שלך, ולידה עמד הארון.

כל הציורים, כמובן, הם של אהובי - של אבא שלך.