צ'ופצ'וף, השיער שלך באמת התבהר...!
תמיד כשאומרים לי שהשתנית, אני לא יודעת איך להגיב. בעיני אתה נראה אותו הדבר, מאז שנולדת. אבל אז, כשאני מסתכלת על התמונה שלך כשהיית בן 8 ימים, אני רואה שאכן הפכת להיות יותר בלונדיני. יותר נכון, שטני. האמת, זה קצת יותר הגיוני למשפחתינו...:)
אני זוכרת שראיתי אותך בפעם הראשונה - רגע קט אחרי שהופעת מהרחם במבט בוחן כזה ויללות עדינות. כמה מחשבות רצו לי בראש - איך אתה כזה ארוך (איפה היה לך מקום בתוכי?), איך יכול להיות שיש לך כל כך הרבה שיער ולא הרגשתי (לא יודעת מהיכן לקחתי את הרעיון הזה, אבל הייתי בטוחה ששיערך היה אמור לדגדג לי מבפנים), איך אתה כזה שחרחר (מה שגרם יורת מאוחר לאבא שלך לצחוק עם אדו לגבי זהות אביך.. ידעתי שהם צוחקים, אך בכל זאת צבט לי בלב.. לפעמים, אני לוקחת דברים ללב).
אני אוהבת אותך, בננו המתוק.
אה... היום גיליתי דבר חשוב - הדשא (שאתה פשוט מתענג על אכילתו) אכן יוצא בקאקי...:) והיום גם הכרעת באופן סופי - אתה יודע להוריד גרביים. יותר נכון, נראה לי שאתה בטוח שאנחנו שמים לך גרביים לתכלית אחת ובלעדית - כדי שתוריד אותם כמה שיותר מהר. כשישבנו בדשא בשעות אחר הצהרים, אני חושבת שהלבשתי לך אותם בחזרה לפחות 25 פעמים (פשוט היה קר)...:)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה