כך נולד צלם

אני חושבת שזה התחיל עוד באיטליה. כלומר, מאז ומתמיד התעניינת במצלמה, אך באיטליה, מרוב מאמצינו לצלם תמונות משפחתיות, אז היינו מעמידים מצלמה על טיימר ומתארגנים מהר מהר כדי שתצלם אותנו, קלטת, כי צריך ללחוץ על כפתור מסוים, לרוץ, ואז.. יוצאת תמונה! לא עבר הרבה זמן עד שביקשת להשתתף בנסיונות. ועבר עוד פחות זמן עד שעמדת על לצלם כך בעצמך!

אז במשך תקופת מה כל פעם שהיית רואה אותנו מצלמים, היית מבקש לשים את המצלמה על משהו, לכוון אותה, כדי שתוכל לצלם גם אתה (התמונות האלה צולמו בביתנו הקודם באמצע ספטמבר).

הזמן רץ. וכמובן, התחלת לרצות לבחון את המצלמה בעצמך. מהר מהר למדת כי כדי לפתוח או לסגור את המצלמה, מבצעים שלוש פעולות: פותחים את המכסה, מוציאים את הצג (המצלמה דיגיטלית), ומרימים את הפלאש. ועתה ביקשת לצלם לבד, כמונו, כשאתה מחזיק את המצלמה לבד.

מאז אתה מנסה ללמוד לכוון את המצלמה בעצמך. ובין לבין, אתה מצלם רבבות של תמונות - חלקן ביזאריות לחלוטין, וחלקן מוצלחות כל כך, שצלמים מקצועיים ביותר משתדלים לעיתים הרבה מאוד זמן כדי לצלם משהו דומה. התמרון בין לייצב את המצלמה לבין לראות את מה שאתה מצלם בצג הוא קשה מאוד לביצוע. אבא ואני מנסים לכוון אותך (להסביר לך כי אתה אמור לראות על הצג את מה שאתה אמור לצלם), אך רק הזמן והתרגול יעשו את שלהם, כמובן. אני מניחה כי אולי היה לך קל יותר אם היית יכול לכוון דרך העינית, אך במצלמה שלנו היא מקולקלת.

ואין לי כל ספק כי לא רחוק הזמן בו נצטרך להציע לך מצלמה נפרדת משלך. אחד הרעיונות שראיתי בכמה בלוגים, הוא השימוש במצלמת פולרוייד. נשמע לי רעיון מבריק! אם כי נצטרך לחפש מצלמה כזו בשבילך. בארצות הברית בדרך כלל מוצאים אותן בחנויות יד שניה. אוף, נראה לי אני פשוט צריכה לארגן טיסה לארצות הברית בשביל כל הדברים שאני מנסה להביא לך באמצעות גלגולים מסובכים באוויר עתה.

ובינתיים, נא להכיר סדרת תמונות חדשה "צ'ופו מצלם" - צילומים אוטנטיים שלך, ללא כל סיוע מצידנו.