אתה בן שנתיים וחמישה חודשים!
אני אוהבת את איך שאתה קורא לנו לרקוד איתך יחד - אנחנו מחזיקים ידיים ומסתובבים במעגל. אבא ואני שרים את השיר שלנו מ-"A woman and a man". ואתה שר את השיר האהוב עליך LALALALA. וכל העולם שר איתנו.
אני אוהבת את איך שאתה לא רוצה לעזוב את מיטתנו בבוקר, אחרי שאתה מתעורר משנת הלילה. אני שואלת: "רוצה לקום מתוקי?". אתה מהנהן בשלילה. "רוצה לשכב במיטה איתי עוד קצת?" חיוך רחב על פניך: "DA!". אני אוהבת את איך שלעיתים אני מתעוררת לגלות את הפנים המתוקות שלך ואת היד החמה על פניי: "MAMA TZITZI". אני אוהבת להציץ מבעד העיניים העצומות ולראות את כל מה שאני אוהבת ביקום בהישג ידי - אותך ישן בין אבא שלך וביני. שניכם נושמים כמעט בסימולטניות. ואני נוצרת נשימה. אני אוהבת להרגיש את הגוף שלך צמוד לשלי בלילה. אני אוהבת לישון איתך.
אני אוהבת לטייל איתך. אני אוהבת את איך שאתה מבקש שאני ארים אותך לידיים, אם אתה עייף: "MAMA NUNU", ושם ראש על כתפיי לנוח. כמה צעדים אחרי זה אתה יורד ומוכן להמשיך בעצמך. אני אוהבת את איך שלאחרונה את מפנה את ראשך לאחור, בבקשתך שאקח אותך על ידיים במאוזן, כאילו היית תינוק, ואז אתה מחייך בחיוך מאושר לעבר העצים. אני אוהבת את איך שאתה מתרחק מהכביש, וגם מזכיר לנו להתרחק. אני אוהבת את איך שאתה תמיד לוקח משהו איתך לדרך - תיק, מיטריה, משאית. אני אוהבת את איך שאתה רץ לתיק להוציא את המטעמים השונים כשאתה רעב. האהוב מכולם, כמובן, "DAS" (אגס).
אני אוהבת לראות את איך שההבנה שלך גדלה מיום ליום. הסברים פשוטים כבר אינם מספיקים לך. לא מספיק להגיד לך שמשהו חם. מה שמתבקש הוא לבקש ממך לבדוק אם זה חם באמת. לא מספיק להגיד לך כי הרדיאטור ישאר כבוי עכשיו. מה שאתה מחכה לו הוא ההסבר כי את הרדיאטור נדליק כשיהיה קר. הסברים קצרים ובהירים, כמובן, אך גם הכרחיים וחיוניים לקבלת הסכמתך.
אני אוהבת את איך שכל הזמן, כל הזמן, אתה משמיע קולות חדשים. "DURDUR" (כדור), "KAKOM" (טרקטור), "PAF" (כף), "PIT" (כפית), "ASH" (ראש וגם אש), "BAF" (דף).
אני אוהבת את איך שלגמרי בעצמך הבנת כמה זה 2. וכל פעם שאתה רואה שני חפצים לפניך, אתה דואג לציין: "MAMA SHTAIN".
אני אוהבת את איך שאתה מתלבש לבד לגמרי. ותוך כדי משמיע, כמובן, את הקולות של הדייסה המבעבעת. אני אוהבת את איך שאתה מחכה בכיליון עיניים לברכה שלפני ארוחת הערב, ושר אותה ביחד איתנו. אני אוהבת את איך שאתה עורך הכל לקראת קבלת שבת -מסדר נרות, מוציא כיפות, מגיש לי את המטפחת, מכין גפרורים. אני אוהבת את איך שאתה צועד בבית בנעליים שלנו. אני אוהבת את איך שאתה מבקש ללבוש כובע כי קר לך בראש. אני אוהבת את איך שאתה אוהב להיות בביתנו. אוהב לעשות כל דבר שקשור בבית. אוהבת לעשות כל דבר שקשור בלעשות.
אני אוהבת את איך שאתה משחק עם אבא. צחוק שיוצא לך כשאתה עם אבא הוא צחוק מיוחד במינו. מעין אושר אינסופי. "ABA BAYYY", "ABA DAY", "BOY ABA". בונים מגדל מקוביות, מבשלים במטבח בכאילו וגם במטבח אמיתי, בונים כל מיני דברים, מתקנים. אני אוהבת את איך שאתה, כשמשהו נשבר, ישירות רץ להביא סלוטייפ, כי הרי הכל ניתן לתיקון.
אני אוהבת את כל הרגעים של שלושתינו יחד. אני כל כך קנאית לזמן שלנו יחד. אני אוהבת מאוד לבלות עם חברינו. אך יותר מכל אני אוהבת את הזמן שלנו לבד. ואני אוהבת, או כל כך אוהבת את העובדה, כי אתה הולך להיות אח גדול!
4 תגובות:
אני אמשיך את אופן הכתיבה שלך-
אני אוהבת לקרוא את הבלוג שלך
אני אוהבת לראות איך את הולכת אם מה שאת מאמינה בו, לוקחת את החיים בקצב שלהם ולא נשטפת בזרם הכללי
אני אוהבת את התובנות שלך ובעיקר את איך שהם מאירות לי דברים
אני אוהבת מאוד את ההערה בסוף הבלוג :-)
מרגש מאוד!!!!
היה שווה לקרוא עד השורה האחרונה ובעיקר אותה !!!!
ריגשת אותי מאוד מאוד...מזל טוב, שוב, לצ'ופי ולכם - אין לי ספק שהוא יהיה האח הגדול שכל הורה חולם עליו
נשיקות
אורי, איכשהו כל תגובה שלך נוגעת בי ברמה כזו שיש לי ישירות דמעות בעיניים. המון תודה לך על כל התמיכה לאורך הדרך. אני לא חושבת שאי פעם סיפרתי לך כמה היא חשובה לי!
יקירתי, אני סופרת ימים עד שנצליח להפגש! כל כך שמחתי לדבר איתך! אני כבר מחכה להמשך!
הוסף רשומת תגובה