כבר כמה שבועות אתה מנסה להבין, 1 - מהו? זו אולי אחת הדוגמאות הנפלאות למשהו שכה שגרתי ויומיומי בחיינו, אך כה קשה לקליטה וליישום למישהו קטן, שלומד כל כך הרבה דברים חדשים כל הזמן.
כדי להדגים לך למה הכוונה ב"אחד" אל מול "הרבה", הרכבתי לך את הפעילות הזו. את המגש לקוביות קרח ייצרתי כך שיכיל רק 4 תבניות (כמות זו היא המתאימה ליכולת הריכוז שלך כרגע, ולא 10-12 תבניות שדורשות יכולת ריכוז ארוכה יותר; חשוב מאוד להתאים את הפעילויות ליכולות שלך כך שתצליח בהן, אך גם לא תשתעמם מהן). הפעילות בשלב זה היא פשוט לשים את הפונפונים אחד אחד לתוך התבניות, ואז אחד אחד להעבירם לתוך הקופסא. כמובן, כשאני מדגימה לך אני מעבירה את הפונפונים מימין לשמאל, מלמעה למטה (כהכנה לכתיבה). בהמשך, ניתן גם לגוון ולהחליף את הפונפונים בחפצים אחרים (אבנים, בלוטים, כפתורים ועוד).
המנגנון לבקרה עצמית (control of error) של הפעילות הוא התאמת כמות הפונפונים לכמות התבניות. כך אתה בעצמך יודע אם סיימת את הפעילות (כל הפונפונים בתבניות שלהם), או שאתה נדרש לתקן משהו (חלק מהפונפונים לא בתבניות, או שבתבנית אחת יש יותר משני פונפונים).
לפעילות פשוטה לכאורה זו של התאמת אחד לאחד יש הרבה מטרות חשובות - תיאום קשר יד עין, פיתוח יכולת הריכוז, הכנה לשפה (מדי פעם אני מלווה את הפעילות בהסבר מילולי: "אנחנו מכניסים את הפונפונים אחד אחד"), וגם היא מבססת את הקרקע ללימוד מתמטיקה בהמשך.
בנוסף, בכל המישורים בחיינו, בהתאמה, אנחנו משתדלים להשתמש ב"אחד אחד" - רק ריבוע אחד של טישו, רק עיגול אחד של בננה, רק כפית אחת.
ולאט לאט רואים את התוצאות - אם לפני כמה שבועות התחלת להרבות בשימוש בחופן, לאט לאט אתה חוזר לשימוש באחד אחד.
באופן דומה, אנחנו גם מנסים להבין מהו "אחרון".
יום חמישי, 22 בינואר 2009
כמה זה אחד?
יום שני, 19 בינואר 2009
החלילן
תוספת מרעננת ומבריקה לסלסלת כלי נגינה - החליל.
בסלסלה שלך היה כבר חליל - אך הוא חליל קטן, עם פיה קטנטנה, יותר נכון, ללא פיה, כך שלא הצלחת לחלל בו. וזה היה די מתסכל - אולי אותי יותר מאותך. אתה כל הזמן פשוט ביקשת שאנחנו נחלל.
ואז, ראיתי ב"איריס ישראלי" את החליל הזה. ניסיתי ואהבתי - גם קל להפיק צליל ממנו, גם צליל יפה, וגם זול (30 ש"ח).
למחרת הראתי לך אותו. כמובן, ישירות ניסית גם אתה לחולל - אך יצא לך צליל קצר, יותר נכון, נשיפה. מה הייתה תדהמתה כמה שעות מאוחר יותר, כשפשוט לקחת שוב את החליל.... והתחלת לחלל... כאילו תמיד חיללת.
יומיים לאחר מכן אי אפשר היה להפריד בינך לבין החליל. הסתובבת כל הזמן איתו. חוץ מכאשר ראית שמצלמים אותך, ושעטת אל המצלמה...:)
יום חמישי, 15 בינואר 2009
ארנק
זוהי אחת הפעילויות האהובות עליך.
הוצאת כרטיסים מארנק פשוט היא פעילות מאתגרת מאוד, וגם היא פועלת על פיתוח המוטוריקה העדינה.
עד לפני כמה זמן היה לך ארנק משלך. בו שמתי כמה מהכרטיסים הישנים שלי - רישיון נהיגה, חברויות מוזרות במועדונים מיותרים. אך לפני כשבועיים איבדת אותו. נראה לי, יותר נכון, העלמת אותו, כדי להתרכז בארנקים המעניינים באמת - של אבא ושלי...:)
עדכון לגבי סביבת העבודה שלך
כך נראית עכשיו סביבת העבודה שלך (סביבה מתוכננת ובטוחה - prepared environment).
מצד אחת אפשר להגיד שהיא לא השתנתה בהרבה מאז היית בן 11 חודשים, מאידך היא השתנתה לחלוטין. כמות הפעילויות המוצעות כמעט הכפילה את עצמה. הסיבה העיקרית לכך היא כי הריכוז שלך מתחיל להתבוסס, וכמות פעילויות זו אינה מפריעה להתהוותו. גם הפעם אני אוסיף - אתה גדל. לא יודעת אם אי פעם אתרגל לתוספת זו...:)
אני מנסה להציג לך פעילויות חדשות מדי שבועיים. לפעמים, אם אני רואה שאתה משתעמם, או אם אני לא מתאפקת להראות לך משהו שהכנתי עבורך, או אם אני רואה שנפתח אצלך חלון הזדמנויות חדש למשהו (תקופת רגישות - sensitive period) - התדירות אף גבוהה יותר. לפעמים, מה שאני מראה לך הוא מעבר ליכולותיך, ואז אני מרחיקה את הפעילות ומחזירה אותה שוב כעבור כמה שבועות. זה עניין דינמי. כל הזמן האצבע על הדופק.
המנהג שהנהגתי לפני 5 חודשים, מאז הייתי משתדלת לקחת כל פעילות למזרן הפעילות שלך, הוכיח את עצמו. לא התעקשתי על כך - אם היית מתיישב ליד משהו ומתחיל לעבוד בו, לא הייתי מתערבת ומבקשת להעביר את הפעילות למזרן. אך תמיד השתדלתי להדגים לך בעצמי, בלי להוסיף מילה. את מזרן הפעילות העברנו ברגע שהתחלת ללכת כדי לא להפריע לצעדים הראשונים שלך. ואמנם, בלי קשר להעדרות המזרן, התחלת לפני כמה ימים לקחת כל פעילות ולהביא אותה למרכז, בטרם אתה עוסק בה. שוב.. מדהים! כמובן, זה לא קורה תמיד, וזה בסדר גמור. מה שחשוב - שזה קורה. היתר - עניין של זמן.
כך גם קורה לגבי החזרת הפעילויות למקומן, לפני שאתה עובר לפעילות הבאה. אם היית מרוכז במשהו, לא הייתי מזכירה לך להחזיר את הפעילות, שעסקת בה לפני כן, למקומה. ועדיין, הרבה פעמים אתה עושה כן. ולפעמים - לא.
אני חושבת שבקרוב, כשתתפוש עוד יותר יציבות, נסדר את הפעילויות על המדפים. אתה כבר עכשיו מתחיל להרים את הפעילויות ב-2 ידיים, כך שאם עד עכשיו חשבתי שזה יסיח את דעתך, עכשיו זה פתאום הופך למשהו טבעי.
יום שבת, 10 בינואר 2009
על הברגים, על הסדר ועל המוח הקולט
וכך זה היה...
אתמול אבא שלך התקין לך מתלה למעילים שלך (פינת ההתלבשות שלך תתואר בפוסט נכבד משלה). אתה הסתובבת באזור. לא ישבת ורק התבוננת. ואבא לא הראה לך במיוחד איך לוקחים מברג ומבריגים בורג.
ואז היום ניגשת לארגז הכלים הפתוח של אבא (היינו בסוף שבוע של תיקונים שונים בבית - הפרטים בקרוב). לקחת מברג. ובטבעיות הכה מאפיינת אותך ניגשת למתלה החדש. כיוונת בול לבורג. וניסית להבריג אותו! אני נשארתי פעורת פה. איזו דוגמא מדהימה לפעולת המוח הקולט שלך (absorbent mind) שקולט כל מה שבסביבתך, באופן לא מודע וללא כל מאמץ. ואם למישהו עוד היה ספק עד כמה חשובה ההתנהגות שלנו לידך, על כל רבדיה, אני חושבת שהוא נמחק בדוגמא פשוטה זו.
ואז כמובן, איך לא, המברג הגיע ישירות לפה שלך...:) כל הדרכים מובילות לפיך המתוק...:)
מאוחר יותר, הלכת לך עם המברג לחדר שלנו. אז ראית חבילת מגבונים לחים שאותה משכת מהשידה (לא יאומן איך אתה הופך להיות גבוה יותר ויותר מיום ליום). הנחת את המברג. והתמקדת בחבילת מגבונים. אך משהו הפריע לך. היססת רגע. ואז הנחת את המגבונים. לקחת שוב את המברג. יצאת מחדר השינה שלנו. החזרת את המברג לארגז הכלים של אבא. ואז חזרת לחדר וצללת לתוך המגבונים. האם זו לא דוגמא יפה לביטוייה של תקופת הרגישות לסדר (sensitive period for order)?
יום שישי, 2 בינואר 2009
קיסמי שיניים לתוך פלפליה
הרעיון לפעילות זו לקחתי ב-Chasing Cheerios.
כל מה שצריך - מספר (לא גדול מדי - בהתאם ליכולת להתרכז) קיסמי שיניים, ובקבוק שיש בו חורים גדולים ולא רבים מדי. אנחנו השתמשנו בבקבוק ריק מפלפל שחור.
אני יודעת שיש רבים שנרתעים מקיסמי השיניים. בשל הסיכוי לפציעה אפשרית. אך בעיני, הם דוגמא מצוינת למשהו, שאנחנו המבוגרים חוששים הרבה מעבר לסביר ממנו, ואתם הזאטוטים דווקא יכולים להרוויח רבות מהשימוש בו. אם רק נבטח בכם.
ואנחנו סומכים עליך. כמה נחמד לגלות מדי פעם שתחושתינו הפנימית מצדיקה את עצמה - ובגדול. התלהבת כל כך כשהצגתי לך את הפיעלות הזו. כל מה שהיית עושה לפני כן עם קיסמי השיניים, הוא לפזרם ולאסוף בחזרה למיכל.
ובאמצעות התמרון של הכנסתם לחורים לא רבים, אתה ממשיך לפתח את הקואורדינציה שלך, את תיאום יד עין, וכמובן את יכולת הריכוז שלך. היית צריך לראות את עצמך מהצד - מעביר קיסם מיד ליד, מאצבע לאצבע, מזיז אותו עוד מילימטר, ועוד קצת, עד שמצליח להכניסו לבקבוק. ואז - חיוך נצחון קטן על פניך, ולקיסם הבא. מכיוון שהקיסמים אינם רבים, אתה גם מקבל סיפוק נוסף מההשלמה המוצלחת של משימתך. הדבר היחיד שאינך עוד מסוגל לעשות - לפתוח לבד את הבקבוק, כדי להוציא את הקיסמים בחזרה לסלסלה. אנחנו עוזרים לך בינתיים בשלב זה. במקור, הפעילות הזו נועדה לשלבים מאוחרים יותר, אך בשל יכולת מוטורית לא זניחה שהפגנת עד כה, החלטתי להציג לך אותה כבר עכשיו. וצדקתי.
תראה עד כמה אתה מרוכז. אפילו לא שם לב לתמונות הרבות שמצולמות - דבר נדיר כשלעצמו. בדרך כלל, כבר היית עוזב הכל ורץ למצלמה.
קופסא ומטבע
אחרי שהשתכללת בפעילויות הקודמות בנושא - קופסא וכדור-2, קופסא וכדור-3 וקופסא וקוביה, הצגתי לך את המטבע של חצי שקל. פעילות וז מאתגרת יותר מהקודמות, כיוון שהמטבע אינו סימטרי, ואתה נדרש להפעיל קואורדינציה הרבה יותר מתקדמת. ו... הצלחת די יפה.
מדהים לראות אותך עובד. לפעמים לא מצליח כל כך - ואז צועק מתסכול, אך אם אינך עייף, צעקה זו היא אך אמירה בקול רם. במקביל אתה ממשיך לנסות, ובסופו של דבר, מצליח. אם אתה עייף, או כואב לך, אתה עלול לזרוק את הפעילות. במקרה הזה אני פשוט מתערבת בשתיקה מוחלטת, ובעדינות מסיימת את מה שהתחלת. לפעמים, אתה ממשיך ומצליח בעצמך. לפעמים אינך מעוניין עוד בפעילות זו בעצמך, ואתה ממשיך לכעוס שאינך מצליח, אז אני מעבירה את תשומת ליבך למשהו אחר. אולי פסקה אחרונה זו דורשת תשומת לב מיוחדת בפוסט נפרד...:)
