לבתנו: שמיכת טלאים קייצית

לאט לאט נוצרה לה שמיכת טלאים קייצית בשבילך, מתוקה שלנו...

ניסיתי לחשוב עליך, על איורים שילוו אותך במשך תקופה ארוכה, על צבעים עליזים ומשכרים, בדיוק כמוך...

וזה מה שיצא...

שמיכת טלאים קשורה (summer tied quilt) פשוטה, עם הפתעה רקומה קטנה על הדרך...

לבתנו: בכתר יום הולדתך

כבר כמה זמן רציתי להכין בשבילכם כתר יום הולדת (birthday crown)...

ככל שאני ממשיכה בסיבוביי ביקום הזה, אני נוכחת לדעת כי כל דבר, וכל דבר, אכן קורה בזמן הנכון לו.. ואך לו...

והשנה הגיעה העת לכתר יום ההולדת...

מיוחד במינו עבור כל אחד מיוחד במינו אף הוא...

זר לבנדר במרכז הכתר העשוי משכבה כפולה של לבד אמיתי, ופרח על כל שנה, התפור מאחד הבדים שהשתמשתי בהם למשהו שהכנתי בשבילך במשך השנה..

לבתנו: בשמלה המכווצת

כמה רציתי לתפור לך שמלה מכווצת (shirred dress, smocked dress) וכמה חששתי מזה...

וכמה פשוט התהליך!

כנראה, לא סתם בכל הדרכה לכיווץ שמצאתי, משפט הפתיחה היה בערך כזה: "אתם הולכים להתמכר. ראו הוזהרתם!"

ואכן כך קרה!...

אז בגדול, הנה ההדרכה הקצרה...

שמלה מכווצת (12 חודשים)

1. כל מה שצריך כדי לכווץ הוא חוט גומי מיוחד שעולה כמה שקלים בודדים, ואפשר למצוא אותו ברוב חנויות סדקית. את חוט הגומי המיוחד הזה משחילים למטה כרגיל, אחרי ליפוף ידני על הסליל, ולמעלה משתמשים בחוט רגיל.
2. לפני שמתחילים בכיווצים, כדאי לנסות לכווץ דוגמית בד זהה לזה שעומדים לתפור ממנו. קיימות הרבה הנחיות לגבי כיוון החוט, אך בסופו של דבר כל מכונת תפירה מיוחדת במינה, ולכן כל מה שהייתי ממליצה לעשות הוא לשחק במתיחות החוט העליון וברוחב התפר, כדי להגיע לתוצאה רצויה. כעקרון, התפר צריך להראות כמו תפר רגיל, מבחינת מתיחות החוטים. במכונת התפירה שלי רוחב התפר האופטימלי היה 3.5, והמתיחות היא 5.
   
3. ועכשיו אפשר לגשת לתפירת השמלה. יש לקחת שתי פיסת בד מלבניות ברוחב כפול מהרוחב הרצוי (כלומר, אם חצי מהיקף החזה שלך הוא 26 ס"מ, אז חתכתי רצועה ברוחב של 52 ס"מ). אפשר להכפיל גם פי 1.5 ולקבל תוצאה מכווצת פחות. את האורך עמדתי ב-29 ס"מ.
   
4. מקפלים את החלק העליון של הבד כפליים, אך לא תופרים בינתיים.
5. מתחילים לכווץ במרחקים של 1 ס"מ מהקצה. כמות השורות המכווצות תלוייה בעיצוב. הפעם הסתפקתי ב-5. לא לדאוג אם בתחילת התפירה התפר לא נראה מכווץ - עוד רגע הדבר ישתנה.
   
6. תופרים את התפרים הצדדיים ומסיימים בתפר זיגזג.
7. מכינים כתפיות - שוב, בהתאם לעיצוב. בשבילך הכנתי שתי רצועות 3X30 ס"מ.
8. פותחים את החלק העליון המקופל של השמלה ותופרים את הכתפיות לתוכו. כרגיל, אני דואגת לכמה זמן יספיק מה שאני מכינה בשבילכם, עד שאני כבר מכינה אותו. לכן החלטתי לא לתפור את הכתפיות ישירות לשמלה, אלא למעין לולאות שכאלה (2.5X5 ס"מ), שיאפשרו לי לכוון את הכתפיות בהתאם לגובהך ההולך וגדל.
9. מקפלים בחזרה את הקצה העליון של השמלה ותופרים אותו.
10. מקפלים את החלק התחתון ותופרים.
    

ולמי שירצה לעניין בהדרכות מקצועיות מהפטפוטים שלי, כדאי לעיין כאן וכאן.

ואלה..! השמלה מוכנה!

שתי הערות לעצמי לפעם הבאה...

כמה שלא נראית לי ארוכה השמלה שאני תופרת לך, לעשות אותה ארוכה יותר פי אחד וחצי לפחות מהמכסימום שנדמה לי. ועדיין, אני לא אעמוד בקצב הגדילה שלך...

וגם, במקום שני תפרים צדדיים, אפשר בהחלט לעשות תפר אחד אחורי....

אה כן... לבטח שמת לב כי בתמונות הראשונות שצילמתי לא היו תוספות רקומות אלה.

ההסבר - משהו התרחש בכביסות שלי לאחרונה, ודווקא השמלות שתפרתי לך נפגעו הכי הרבה... אז נאלצתי לאלתר.. ודרך אגב, מאז אני מדללת מרכך כביסה (לפי המלצתה של מאיה), בחצי כמות מים, ובינתיים טפו טפו טפו...

ואם חשבת שהתפירה היא החלק הקשה...

כנראה, לא ניסית לצלם ילדה אחת קטנה מתוקונת מכל הזוויות הנדרשות כדי להפיק לפחות תמונה אחת סטטית של המלתחה שעליה...

נ.ב. ובתמונות את בת עשרה חודשים ושלושה שבועות....

לבננו: תיק ללואי

המנשא, הטיטולים והפיג'מה כולם חיכו לך בתוך תיק מיוחד שכזה....

נהניתי כל כך להכין אותו...

הגזרה של Purl Bee היא פשוט מעולה וממש קלה לביצוע. יש לי תכניות רבות להכנות תיקים כאלה כשרק יתאפשר לי...

ואינני זקוקה להזמנה נוספת לרקום...

רקמה ל-Miri

בחבילה ששחלתי ל-Miri כללתי גם את התמונה הזו שרקמתי.

תמונות רקומות הן מעין תחביב חדש שפיתחתי לי. רק שלצערי אינני מגיעה לעסוק בו יותר מדי...:)

את הדברים האחרים שנכללו בחבילה אפשר לראות בפוסט של Miri הנדיבה.

שלט לחדר אמבטיה

התאהבנו בדלתות בביתנו מהמבט הראשון (גם בחלונות). שימרנו את כולן. מה שאני אהבתי יותר מכל הוא כי בכל דלת יש חלונות קטנים כאלה כמו פעם. ואיך שהסתכלתי על דלת לחדר האמבטיה, ישירות נזכרתי בדוגמא זו לרקמה, שכבר מזמן רציתי לרקמה.

רקמתי על כותנה ירקרקה, אותה חיברתי לאחר מכן לפיסת קנבס. תפרתי תעלות לחוט מלמעלה ומלמטה, וכך נולד השלט המקסים הזה.

על יצירתיות בכלל ועל רקמה בפרט

יותר מכל אני רוצה שתגדל בסביבה יצירתית, שתשרה גם עליך אווירה של יצירה ושל עבודת יד, ואולי תסייע ליצירתיות להנפיח נשימה גם בך. אביך הוא מוכשר מאוד, כך שלפחות חלק מהאווירה בביתנו כבר ספוג ביצירתיות. יצירתיות היא בכלל מושג כה רחב. אומנות, מחשבה, התבטאות, שירה, מחול, ובגדול - כמעט כל תחום של חיינו. אך אבן יסוד לצמיחתה היא, בעיני, ללא ספק האווירה בה תגדל בביתנו. כמו כל דבר, ואולי בעניין זה בעיקר, אני מאמינה שיצירתיות בוקעת בשני מצבים קיצוניים - כשהאווירה בבית ספוגה ביצירתיות, וכך בטבעיות היא מתחילה לזרום גם בעורקי נשמתך, או כשאין זכר לקיומה בחיק המשפחה, ואז כמו הר געש היא פורצת מתוכך. כי הרי כל נפש אדם היא יצירתית ביסודה. והיא תפרוץ במוקדם או במאוחר בכל אחד מאיתנו. פשוט, כמו בכל דבר, חלקנו נעשים אטומים עם השנים לכל פרץ חי שלכאורה דורש מאמץ נוסף מאיתנו (תירוצי חוסר הזמן, זוכר?), אך הלכה למעשה במקום להמריא, אנחנו מקרקעים את עצמנו, ולעיתים אף חופרים לעצמנו בור ענק אל תוך השיעמום ואל אובדן זהות עצמית. טוב, סטיתי קצת מהנושא. כל מה שהתכוונתי לומר הוא שאני בוחרת בדרך השניה - אני אעשה הכל כדי שנהיה משפחה שממשת את היציריתיות שבה.

וזה לא דבר שכל כך פשוט לי. רוחות העבר רודפות אותי בנושא הזה, אך אני נלחמת בהן בגבורה. כך נזכרתי שאני בעצם יודעת לרקום. וריקמה אף מתאימה מאוד לאורח חיינו העכשווי. אני יכולה לקחת אותה לכל מקום, ואינך חוטף לי אותה מידיי בינתיים (שלא כמו ספרים שאני מנסה לקרוא בנוכחותך...:). כך שבנוסף לכך שאני מנסה לעורר את היצירתיות הרדומה משהו שלי, אני גם מנצלת אותה למילוי הזמן של שנינו ביחד. תמיד השתדלתי להעסיק את עצמי במשהו - כך שאוכל להיות איתך, אך גם לאפשר לך לעסוק במשהו באופן עצמאי ובלתי תלוי בי. רק שבזמן האחרון תעסוקה שלי הפכה להיות די בעייתית מסיבה מבורכת, והיא - אתה רוצה לקחת חלק בכל מה שאני עושה. וכך קיבל הרעיון לרקום חיזוק נוסף.

ומי אם לא אבא שלך הוא המועמד הראוי ביותר לתמריץ ליצור משהו מיוחד?! כמו תמיד, המחשבות שנחות על עלי הדפנה במעמקי נפשתנו, מחכות להבקיע בדיוק ברגע המיוחד הידוע אך להן בלבד. כך, בחיפושיי אחרי הנושא לריקמה, נזכרתי ברישום זה. תמונה זו צולמה ב"בית בקצה הנוף" בעמוקה - גן העדן הפרטי שלנו. ואת הרישום רשם אביך המיוחד בניסיונותיו ליצור (יצירתיות, אה?:) הזמנה לחתונתנו. ואני מאוד אהבתי את הרישום הזה.

וכך מצאתי את עצמי צוללת לתוך המשימה המאתגרת להעתיק רישום זה לתוך ריקמה. התלבטתי והתלבטתי, ופשוט החלטתי לקפוץ למים.

לגבי הטכניקה - רקמתי בחוטי מולינה. השתמשתי בשלושה ובשישה חוטים לסירוגין. רקמתי על בד כתנה דמוי קנבס. החלטתי למסגר את הריקמה בתוך חישוק רקמה. לשם כך השתמשתי ברעיון ההדבקה של Swatch Portraits ב-The Purl Bee. וכך בשקט בשקט הכנתי הפתעה לאביך. זה מה שיצא!

נ.ב. אני חייבת להודות שלהכין הפתעות לאביך המתוק זה אחד הדברים המהנים ביותר, אך גם הקשים ביותר. כי אז אני נעדרת אפשרות להתייעץ אם בחיר ליבי, עם חבר הכי טוב שלי שאני כה מוקירה את העצות ואת הסיוע שלו.