‏הצגת רשומות עם תוויות מתמטיקה (math). הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מתמטיקה (math). הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 20 ביולי 2010

לוח גאומטרי-2

גרסה זו של לוח גאומטרי (geoboard) מעמידה לרשותך 3 גומיות. גם הפעם (בדומה ל"לוח גאומטרי-1") אינני מתערבת ביצירתך.

מעניין כי בכל הפעמים שיצרת ביותר מגומיה אחת עד עתה, לא שילבת בין הצורות. כלומר, לא יצרת צורה מעל צורה.

יום שבת, 30 בינואר 2010

אתה בן שנתיים וחמישה חודשים!

אתה בן שנתיים וחמישה חודשים!

אני אוהבת את איך שאתה קורא לנו לרקוד איתך יחד - אנחנו מחזיקים ידיים ומסתובבים במעגל. אבא ואני שרים את השיר שלנו מ-"A woman and a man". ואתה שר את השיר האהוב עליך LALALALA. וכל העולם שר איתנו.

אני אוהבת את איך שאתה לא רוצה לעזוב את מיטתנו בבוקר, אחרי שאתה מתעורר משנת הלילה. אני שואלת: "רוצה לקום מתוקי?". אתה מהנהן בשלילה. "רוצה לשכב במיטה איתי עוד קצת?" חיוך רחב על פניך: "DA!". אני אוהבת את איך שלעיתים אני מתעוררת לגלות את הפנים המתוקות שלך ואת היד החמה על פניי: "MAMA TZITZI". אני אוהבת להציץ מבעד העיניים העצומות ולראות את כל מה שאני אוהבת ביקום בהישג ידי - אותך ישן בין אבא שלך וביני. שניכם נושמים כמעט בסימולטניות. ואני נוצרת נשימה. אני אוהבת להרגיש את הגוף שלך צמוד לשלי בלילה. אני אוהבת לישון איתך.

אני אוהבת לטייל איתך. אני אוהבת את איך שאתה מבקש שאני ארים אותך לידיים, אם אתה עייף: "MAMA NUNU", ושם ראש על כתפיי לנוח. כמה צעדים אחרי זה אתה יורד ומוכן להמשיך בעצמך. אני אוהבת את איך שלאחרונה את מפנה את ראשך לאחור, בבקשתך שאקח אותך על ידיים במאוזן, כאילו היית תינוק, ואז אתה מחייך בחיוך מאושר לעבר העצים. אני אוהבת את איך שאתה מתרחק מהכביש, וגם מזכיר לנו להתרחק. אני אוהבת את איך שאתה תמיד לוקח משהו איתך לדרך - תיק, מיטריה, משאית. אני אוהבת את איך שאתה רץ לתיק להוציא את המטעמים השונים כשאתה רעב. האהוב מכולם, כמובן, "DAS" (אגס).

אני אוהבת לראות את איך שההבנה שלך גדלה מיום ליום. הסברים פשוטים כבר אינם מספיקים לך. לא מספיק להגיד לך שמשהו חם. מה שמתבקש הוא לבקש ממך לבדוק אם זה חם באמת. לא מספיק להגיד לך כי הרדיאטור ישאר כבוי עכשיו. מה שאתה מחכה לו הוא ההסבר כי את הרדיאטור נדליק כשיהיה קר. הסברים קצרים ובהירים, כמובן, אך גם הכרחיים וחיוניים לקבלת הסכמתך.

אני אוהבת את איך שכל הזמן, כל הזמן, אתה משמיע קולות חדשים. "DURDUR" (כדור), "KAKOM" (טרקטור), "PAF" (כף), "PIT" (כפית), "ASH" (ראש וגם אש), "BAF" (דף).

אני אוהבת את איך שלגמרי בעצמך הבנת כמה זה 2. וכל פעם שאתה רואה שני חפצים לפניך, אתה דואג לציין: "MAMA SHTAIN".

אני אוהבת את איך שאתה מתלבש לבד לגמרי. ותוך כדי משמיע, כמובן, את הקולות של הדייסה המבעבעת. אני אוהבת את איך שאתה מחכה בכיליון עיניים לברכה שלפני ארוחת הערב, ושר אותה ביחד איתנו. אני אוהבת את איך שאתה עורך הכל לקראת קבלת שבת -מסדר נרות, מוציא כיפות, מגיש לי את המטפחת, מכין גפרורים. אני אוהבת את איך שאתה צועד בבית בנעליים שלנו. אני אוהבת את איך שאתה מבקש ללבוש כובע כי קר לך בראש. אני אוהבת את איך שאתה אוהב להיות בביתנו. אוהב לעשות כל דבר שקשור בבית. אוהבת לעשות כל דבר שקשור בלעשות.

אני אוהבת את איך שאתה משחק עם אבא. צחוק שיוצא לך כשאתה עם אבא הוא צחוק מיוחד במינו. מעין אושר אינסופי. "ABA BAYYY", "ABA DAY", "BOY ABA". בונים מגדל מקוביות, מבשלים במטבח בכאילו וגם במטבח אמיתי, בונים כל מיני דברים, מתקנים. אני אוהבת את איך שאתה, כשמשהו נשבר, ישירות רץ להביא סלוטייפ, כי הרי הכל ניתן לתיקון.

אני אוהבת את כל הרגעים של שלושתינו יחד. אני כל כך קנאית לזמן שלנו יחד. אני אוהבת מאוד לבלות עם חברינו. אך יותר מכל אני אוהבת את הזמן שלנו לבד. ואני אוהבת, או כל כך אוהבת את העובדה, כי אתה הולך להיות אח גדול!

יום ראשון, 27 בדצמבר 2009

מלקחיים-2

פעילות זו משלבת בין השימוש במלקחיים (tongs) לבין "התאמה של אחד לאחד" (one to one correspondence).

ונקודת עניין נוספת לפעילות (point of interest) היא בשימוש באגוזי פקאן שאספנו מאחד העצים שלנו.

מעבירים את כל הפקאנים אחד אחד לתוך מגש קרח, ואז אוספים אותם בחזרה לקערה.

יום שבת, 5 בספטמבר 2009

לוח גיאומטרי-1

לוח גאומטרי (geoboard) נועד לאפשר לילד התנסות נוספת בהרחבת לימוד הגופים הגאומטריים. כמובן, שלב זה עוד רחוק ממך.

אך לפני כמה שבועות שמתי לב כי הגומיות למיניהן מתחילות ממש לעניין אותך. בין אם זו הגומיה בשיער שלי, בין אם זו גומיה על שקית הגרנולה, אותה אתה פותח כל בוקר, כדי לשים גרנולה בקערה שלי לארוחת הבוקר, ובין אם זו אחת הגומיות שאנחנו שומרים על ברז הכיור במטבח - מעין הרגל שכזה, לרגע שנצטרך. ישירות חשבתי על הלוח הזה.

כדי להתאים את הפעילות לרמה שלך, הצגתי לך אך גומיה אחת. במתיחת הגומיה מעל המסמרים אתה מפתח קואורדינציה, מוטוריקה עדינה, קשר יד עין, ובין לבין גם מתחיל להחשף להבנת הגאומטריה. בהתחלה חששתי קצת שמה לא תדע להוריד את הגומיות מהמסמרים בלא להיפצע. להפתעתי הרבה, אתה מסתדר מעולה. בינתיים, הפעילות האהובה עליך היא להקיף בגומיה כמה שיותר מסמרים.

יום שישי, 10 ביולי 2009

התאמה של אחד לאחד-3

גרסה שונה במקצת של הפעילות "התאמה של אחד לאחד-2".

העלים עשויים מזכוכית, ובכך מתווסף גוון נוסף לפעילות זו. נקודת עניין זו (point of interest) של הצליל המופק מנגיעת העלים מזכוכית בקערה, מגביר את הריכוז שלך.

יום ראשון, 3 במאי 2009

התאמה של אחד לאחד-2

זהו השלב המתקדם יותר של פעילות "כמה זה אחד", שהצגתי לך לפני 3 חודשים.

היום אתה כבר יודע די טוב מה זה "אחד אחד", וגם מבין מהו האחרון. הידע הזה מסייע לך מאוד בהרבה מישורים בחייך - אם אתה, למשל, מבקש להמשיך בפעילות כלשהי, שאתה אמור לסיימה (נגיד, להתגלש במגלשה או להוציא את הטישו מהחבילה), אנחנו אומרים לך: "תקח את האחרון, וזהו". ובדרך כלל, זה עובד. אינך מתנגד עוד לסיים את הפעולה.

אינך עדיין ממין לפי הצבעים, כך שהשלב הזה עוד לפנינו.

יום שלישי, 24 בפברואר 2009

שלב התפתחותי - 5 - 12-18 חודשים


סמוך אחרי שהתחלתי לכתוב לך בבלוג זה, רציתי לכתוב את הפוסט הזה. באחד הבלוגים שאני מאוד אוהבת, Wide Open on the Mommybahn, כותבת הבלוג, שהיא מורה למונטסורי לגילאים 0-3, וגם אמא לשני ילדים קטנים, ריכזה מידע לגבי שלבים התפתחותיים בגילאים 0-3. הרישומים הם מהקורס שלה. לצערי, זה המקור היחיד למידע חיוני זה שמצאתי - מה שהפך אותו לעוד יותר חשוב בעיני.

היא נוהגת מדי כל שלב, לתת תיאור מתמצת של מאפייני השלב ולספר איך הם באים לידי הביטוי בילדים שלה. אהבתי מאוד את הרעיון. אך עד שהצלחתי לאסוף את עצמי לעשות זאת, אתה קפצת שלב ושלב. רגע לפני שאתה עובר לשלב הבא, הבטחתי לעצמי שהיום אני כותבת לפחות על השלב שכמעט כבר מאחוריך.

אז הנה התרגום, כמובן ברשותה הנדיבה של בעלת הבלוג. תסלח לי על התרגום הקצת עילג - זה המקסימום אליו הצלחתי להגיע בשעות האלה..:)

שלב התפתחותי 5 מאגד בעצמו תקופה שבין 12-18 חודשים.

התפתחות נירולוגית ופיזיולוגית
בשלב זה מתרחשת התמקצעות משמעותית בכל האזורים במוח, ובמיוחד בהמיספרות (האונה השמאלית והאונה הימנית). התמקצעות זו והפעלה מתואמת של שתי האונות משליכות על הדברים הבאים:

-העדפת יד מסוימת
הבחנה ביד שמאל או ימין כדומיננטית יותר;

-תנועה של הצדדים הנגדיים (heterolateral movement)
שימוש שווה לסירוגין בשני צידי הגוף, כמו, למשל, טיפוס במדרגות בשתי רגליים, הנפת שתי ידיים בעת ההליכה ופעילויות אחרות שמאל/ימין/שמאל/ימין;

-מערכת הצלבה וקו אמצע
יכולת לעבור את קו האמצע של הגוף כדי לעשות משהו, כמו ללחוץ יד, לפתוח דלת, לאסוף ביד ימין כפית שנמצאת משמאל לצלחת.

מחזורי פעילות מתבססים כעת, וגם שגרות אכילה ושינה. לעיתים, בשלב זה מגיעה גם השפה, אך בדרך כלל, זה מתרחש קצת מאוחר יותר.

מיומנויות פיסיות חדשות
-התפשטות;

-הליכה יציבה ונשיאת חפצים בעת ההליכה;

-פתיחת חפצים וסגירתם (דלתות, קופסאות, מיכלים);

-התנגדות למחסומים חדשים
כמו שערי בטיחות שאך עתה הושמו. בשלב זה הילדים מתעבים כל צורה של הגבלה פיסית שלהם. שער בטיחות שהושם לפני שהם הגיעו לשלב 5, יתקבל מבחינתם כנוף טבעי, כחלק מסביבתם (לפחות לעת עתה). לעומת זאת, שער בטיחות שהורם במהלך שלב 5 יגרור, סביר להניח, התנגדות מבחינתם.

-קפיצה בשתי הרגלים;

-השלכת חפצים ותפישתם;

-נטיה קדימה על קצות הבהונות;

-חפירה ובניה.

התפתחות קוגנטיבית
במהלך שלב 5 הילד מתחיל ללמוד מניסוי וטעיה ולשנות את האסטרטגיה שלו כדי להשיג מטרה. אם יש לו מטרה כלשהי, ואסטרטגיה נוכחית אינה עובדת, הוא ינסה להשיגה בדרך אחרת. רק לפני כמה חודשים, הוא היה מנסה את אותה הדרך, עוד ועוד, עד שהיה משיג את המטרה, או נוטש אותה לגמרי.
בנוסף, מעתה, אחרי שהפסיק פעילות מסוימת בשל הפרעה, הילד יוכל לחזור אליה בהזדמנות הראשונה שתתאפשר לו. עד לפני זמן קצר, הוא היה שוכח לגמרי לגבי הפעילות זו ומתקדם למשהו אחר.
חזרה על פעילות ממשיכה להיות חשובה, אך הרציפות (השתלשלות דברים) הופכת להיות יותר ויותר מורכבת - ואז מתחילים לראות בנייה והערמת דברים. הילד מתענג על יצירת דברים גבוהים או על סחיבת חפצים כבדים. הוא יכול לזהות חפצים מוכרים ואנשים מוכרים בתמונות, ולמיין לפי תכונה ממיינת פשוטה (צבע זהה, צבע שונה וכו').

התפתחות רגשית וחברתית
בשלב זה הילד מתחיל לכוון את הרגשות שלו באופן מודע. והוא גם מתחיל להבין כי ההתנהגות שלו משפיעה על אחרים - במיוחד, על ההורים שלו. הוא מסוגל לרסן את זעמו אם קיים תמריץ חיובי לעשות כן, בוחן גבולות, ונהנה משבחים. הוא אוהב קהל לעצמו ומנסה תפקידים שונים, כדי לראות את תגובות הקהל.
מתפתחת אצלו תחושת כבוד עצמי חזקה (sense of self) ותחושת בעלות. הוא יכול להחליף תורות, עד רמה מסוימת, אך הדרך לשיתוף עוד ארוכה. הוא מתחיל להתעניין בילדים אחרים, לעיתים מעדיף אותם על מבוגרים.
השפה מתחילה להופיע. הוא יקרא לחפצים בשמם ויזכור את השמות שלהם. הוא מנסה לבטא את קולות החיות ולחזור אחרי מקצבים. הוא נהנה מהמקצבים כנקודות עניין לשוניות.

סביבה תומכת
-מרחב
בשלב 5 הילד הולך, ולכן הוא זקוק למרחב גדול לחקור אותו - הן בפנים והן בחוץ. אם אין לכם חצר גדולה - תלכו לפארקים - כאלה שיש בהם מגרשי משחקים, וכאלה שאין בהם. תנועה חופשית בחוץ במרחבים פתוחים, שאינם מגרשי משחקים, חשובה באותה המידה כמו טיפוס ומשחק במתקנים. רק תוודאו כי חלק נכבד מהזמן בחוץ, הילד אינו נמצא בעגלה. בפנים, תרחיבו עד כמה שאפשר את המרחב ללא מחסומים, תעלו את כל הכלים השבירים למדף שני או שלישי; ותתנו לילד פשוט לשוטט כמה שתחפוץ נפשתו.

-שפה
לקרוא לחפצים בשמם - עוד ועוד. אוספים של חפצים למטרה זו מעולים לשלב זה. החפצים הקלאסיים הם חיות החווה, פירות וירקות. אך גם כל חפץ אחר - למשל, כלי עבודה, פריטי ליבוש.

-למידה חושית (sensorial)
ניגודים הם הלהיט בשלב הזה. אלמנטים בעלי ניגוד חזק אמורים להיות מוצגים להתאמה ולהשוואה. גדול וקטן, חם וקר, חלק ומחוספס, קשה ורך, רועש ושקט, וכל דבר אחר שעולה על דעתכם. לא חייבים ציוד מיוחד לרוב האלמנטים האלה. אפשר להציג רועש ושקט בלי כלום, וניתן לאלתר לגבי כמעט כל דבר אחר.

-מתמטיקה (math)
התאמה של אחד לאחד מתגלה למושג יסוד. תמצאו משהו עם כמה תאים ותשימו חפץ אחד לכל תא. ברכישת מיומנות זו מתחילה באמת המתמטיקה. אחרי הכל, ללא התאמה של אחד לאחד, ספירה היא רק שפה - סדרה של צלילים בלבד, נכון? פעילות מעולה נוספת למטרה זו היא לעשות דברים לחברי המשפחה (עוגיה אחת לך, אחת לאבא ואחת לאמא), או עריכת שולחן, אם אתם חושבים שהילד שלכם מסוגל לכך.

-דאגה לעצמך ולסביבה - כישורי חיים (practical life)
עם המיומנות החדשה של התפשטות, מגיעה העת להציג מגירות, סלי כביסה, מתלים, סלסלות וכלי לארגון קל. אולי, כבר ייצגתם צחצוח שיניים וסריקת שערות.

-נעימות הליכות (grace and courtesy)
ברגע שמתחילה להשמע השפה של "תן לי", אשר להתחיל לצפות ל"בבקשה" ול"תודה". טוב, אולי לצפות זו מילה חזקה מדי, אך אתם יכולים להתנהג כאילו אתם מצפים.

וכך זה בא לידי ביטוי אצלך. אנא שים לב, כי רוב הדברים אכן מתקיימים בך, אולי בזכות זה שאני כותבת שורות אלה ברעים האחרונים שלך בשלב זה. אך זה גם לא חשוב - אני עושה את ההדגמה רק לצורך העניין. וגם כדי להבהיר לעצמי כמה נקודות ולהבין מה עוד אני יכולה להוסיף לסביבתך. בשום פנים ואופן אני לא רוצה שתחשוב שלא עמדת בציפיותנו, או שבכלל יש ציפיות. אמרתי כבר - יש לנו זמן.

התפתחות נירולוגית ופיזיולוגית

-העדפת יד מסוימת
אתה משתמש באופן די זהה בשתי הידיים. אני לא יכולה להעיד נכון לעכשיו, אם יש לך העדפה קלה אפילו לכיוון כלשהו. מה שמדאיג מאוד את אבא שלי שהחליט שכדאי שלא תהיה שמאלי, כי אז לא תוכל לעסוק במקצועות מסוימים. ואני שואלת - ???!!!, וגם אם כן - so what? , ואיך אנחנו בדיוק אמורים לשנות את העדפה הטבעית שלך, גם אם היינו רוצים?! מזל שההורים שלך לא חושבים כך..:)

-תנועה של הצדדים הנגדיים (heterolateral movement)
אתה משתמש באופן שווה בשני צידי גופך המתוק - זוחל והולך בצורה אחידה, מטפס במדרגות באמצעות שתי רגליך. למרות שיותר ויותר אתה מוריד את ידיך כשאתה הולך, אני לא חושבת שהתחלת ממש להניף את ידייך.

-מערכת הצלבה וקו אמצע
אתה מצטיין בתחום זה. אין דלת בבית (של ארון או של חדר) שאתה לא פותח וסוגר אותה מספר פעמים במהלך היום. אתה מושיט ידיים לצד הנגדי של הגוף שלך כדי להשיג משהו. אתה מחליף ידיים בקלות - כשאנחנו הולכים, או כשאתה מעביר חפץ מיד אחת לשניה. אתה מתמרן את הגוף שלך כשאתה הולך או רץ באופן פנומינאלי. הרבה פעמים שאני בטוחה שאתה הולך להתרסק, אתה מצליח לחסום את התנועה הזו בסיבובים בלתי אפשריים כמעט ולהשאר יציב. ללחוץ יד? מממ, לא ניסינו זאת. רעיון נחמד.

-מחזורי הפעילות

שגרת היום שלך היא די קבועה. מבחינת הארוחות - זה די תלוי במצב השיניים שלך באותה העת, אך אפשר להגיד ששגרת האכילה שלך הולכת ומקבלת תמונה ברורה יותר.

-שפה
אם כי ניתן ללא ספק להבין אותך תמיד, אינך עוד מדבר. אתה כן מצביע על דברים, עושה "ביי ביי" (התחלת ממש לאחרונה!), ומבטא את כל הרצונות שלך בצורה די חד משמעית.


מיומנויות פיסיות חדשות
-התפשטות;
אתה מוריד גרביים וכובע בקלות. אם מורידים את עקב הנעל, אתה ממשיך להוריד אותה לבד. אתה מושיט ידיים, רגליים וראש כדי לעזור להוריד לך מעיל, חולצות ומכנסיים. לפני כמה ימים למדת לשים כובע לבד - בינתיים זה רק כובע מסוים זה, שאתה פשוט מושך אותו על עצמך. ממש בימים האחרונים התחלת קצת למשוך למעלה את המכנסיים, שמושפלים למטה, אחרי שמחליפים לך טיטול. אתה לא עוזר בינתיים להוריד לך טיטול. אני חושבת שזה יגיע עוד מעט, כשיהיו עליך פחות בגדים, ותהליך זה יהיה פחות מסורבל.

-הליכה יציבה ונשיאת חפצים בעת ההליכה;
ההליכה שלך עוד לא ממש יציבה, אך מיום ליום יציבה יותר ויותר. ונשיאת חפצים - אחת הפעילויות האהובות עליך (אני עוד אכתוב על כך בנפרד). אתה תסחוב כל דבר - וכמובן, הכי הכי אתה אוהב לסחוב את הדברים הכי גדולים (שרפרף במטבח, סל כביסה שלך), או הכי כבדים (כיסא שלך, גיגית מלאה בכביסה).

-פתיחת חפצים וסגירתם (דלתות, קופסאות, מיכלים);
כמובן! כפי שכבר כתבתי, זו הפעילות האהובה עליך. אם יכולת כל היום לפתוח דברים ולרוקן אותם (ארנקים, שקיות עם קניות, סל כביסה) - לא היית מתנגד לרגע. ממש לאחרונה למדת לפתוח מכסים מוברגים. אינך עוד מסוגל לסגור אותם בחזרה.

-התנגדות למחסומים חדשים
חה! הצחקתם אותי! אני לא חושבת שהיה שלב כלשהו בחייך שלא התנגדת להגבלתך הפיסית. אך אני אכן מסכימה כי בחצי השנה האחרונה התנגדותך קיבלה משנה תוקף. את שער הבטיחות התקנו כשהיית בן 9 חודשים, ואכן לא צפינו התנגדות כלשהי מבחינתך. גם היום, אם השער סגור (לא קורה הרבה בכלל, רק לכמה רגעים אולי במהלך היום), אינך מתנגד בחריצות לכך. פשוט מגיע אליו ומתחיל לנדנד אותו. אולם למושב בטיחות באותו - השתיקה עדיפה על נסיון להסביר עד כמה אינך חובב את הנסיעות הארוכות. למדת עם הזמן לתת יד כשחוצים את הכביש - אינך עוצר את עצמך אם אתה רץ לכיוון הכביש, אך לרוב, אתה מושיט תוך כדי הריצה את היד למעלה, כדי שנחזיק אותך. הצעידה על המדרכות ולא על הכביש צולעת קצת יותר. אתה כל הזמן מנסה לבדוק גבולות בעניין זה. נדרש זמן לכך וזה מובן -שלא כמו בשער הבטיחות או במושב הבטיחות, ההגבלה במקרה זה אינה פיזית (אין מחסום בין המדרכה לכביש) אלא רצונית פנימית.

-קפיצה בשתי הרגלים;
אתה קופץ בשתי רגליים קפיצות קטנות ממשטחים מוגבהים במקצת. אינך עוד קופץ במקום.

-השלכת חפצים ותפישתם;
השלכת חפצים (ולצערנו, לא תמיד אלה הכדורים) גם היא את הפעילויות האהובות עליך. לאחרונה התחלנו לנסות לזרוק את הכדורים לתוך הסל. אתה אוהב גם לשחק הוקי עם המטאטא והכדור. וכמובן, למסור אותם לאבא ולי. לתפוש - עוד לא ניסינו. אחד הרעיונות לפעילויות הקרובות.

-נטיה קדימה על קצות הבהונות;
אני לא חושבת שאני מבינה עד הסוף למה הכוונה. ללכת על קצות האצבעות אתה די אוהב.

-חפירה ובניה.
לחפור אתה בהחלט אוהב. בכל דבר אפשרי - בחצץ, בדייסה, באדמה. אתה אוהב לאכול עם אצבעות, קצת פחות עם הכפית, ועוד יותר פחות עם המזלג. אתה לא אוהב להתלכלך יותר מדי. ישירות מוחא את הכפיים כדי לנקותם. אין אתה פיתחת עוד חיבה מסוימת לבניה. אני ממשיכה מדי פעם להציע לך קוביות, אך משום מה הן עוד לא כל כך מושכות אותך. אם כבר, אתה מעדיף להכניס כוסות אחת לתוך השניה.

התפתחות קוגנטיבית
לימוד מניסוי וטעיה מאוד מתארים אותך. אתה מאוד תכליתי כשאתה רוצה להשיג משהו - בין אם מדובר בהצלחה בפעילות ובין אם סתם משהו שרצית לקחת מהארון. הזכרון שלך מדהים אותנו כל פעם מחדש. אחרי ההפרעה, אפילו זמן די ארוך מאוחר יותר, אתה חוזר בדיוק לאותה הנקודה בה היית לפני שהפריעו לך. לא באה לי דוגמא לראש כעת, אך אני אשתדל לשין לב ולהדגים מאוחר יותר.
שוב, אינך מתעניין נכון לעכשיו בבניה. אך אתה כן מרים לגובה - יש לך פעילות כזו של פינים (אני עוד אכתוב עליה:), שאתה מערים אחד על השני. מעניין, כי הקוביות למטרה זו אינן מעניינות אותך. למרות שאינך מדבר בשפה השגרתית, אי אפשר לטעות כשאתה מזהה חפצים או אנשים שאתה מכיר. EHHH! וחיוך רחב על פניך. אתה מזהה ספרים, יש לך ספרים אהובים פחות ויותר, ובתוך הספרים אתה מזהה גם שירים. ומצביע מה אתה רוצה שנקרא עכשיו. אינך ממיין עוד - אנחנו מנסים לחזור לזה מדי כמה זמן, אך אתה עדיין לא מבחין בכך.

התפתחות רגשית וחברתית
אתה בהחלט מבחין כי התנהגות שלך משפיעה על אחרים, אך לא הייתי אומרת כי אתה מתמרן אותנו עם זה. אתה אכן בוחן גבולות כל הזמן. ואתה מצליח לרסן את זעמך בליווי תמריץ חיובי (טפו טפו טפו! שנמשיך כך). אתה אוהב קהל - אך גם כאן אתה לא משחק איתו על ידי ניסוי תפקידים שונים.
תחושת הבעלות שלך היא די חלשה כרגע (אינך מתנגד מדי שילדים אחרים ייגעו בחפצים שלך, אם אתה אינך עסוק בהם באותו הרגע). הפנמת לגמרי את עניין התורות, ואת העובדה כי לא מפריעים למי שעסוק, בדיוק כפי שלא מפריעים לך. אינך עוצר את עצמך מלהפריע למישהו - אך כשאנחנו מזכירים לך, אתה משתף פעולה. אתה משתף אחרים בחפצים שונים, אך בתנאים שלך - עוד רחוקה הדרך משיתוף אמיתי. אתה אוהב חברה של ילדים, אך לדעתי, אתה עדיין מעדיף חברה של מבוגרים מעניינים על זו של ילדים.
אתה אוהב מקצבים. בובות אצבע עוד לא מעניינות אותך. אך כשמגיעים לשיר שאתה מכיר ואוהב ("האוטו שלנו גדול וירוק", "הנה אמא הדוגרת") אתה מתחיל לשיר ולנענע את הגוף שלך קדימה אחורה בקצף השיר. אתה לא מבטא את קולות החיות.

סביבה תומכת
-מרחב

על השיטוטים שלך בדיוק כתבתי.

-שפה
אנחנו כל הזמן מקפידים על לנקוב בשמות החפצים השונים, לבטא אותם לאט ולהתמיד באותם שמות.

-למידה חושית (sensorial)
הניגודים שאתה מכיר הם רועש ושקט, וחם ואולי קר. אני מקפידה לדבר איתך בקול רם, ואז לעבור ללחש. אתה אוהב ללחוש! TA TA! אנחנו צריכים להוסיף עוד כמה ניגודים למעבדה שלנו...:)

-מתמטיקה (math)

אתה משתפר בהתאמת אחד לאחד מיום ליום.

-דאגה לעצמך ולסביבה - כישורי חיים (practical life)
כל המוזכר רלוונטי אליך.

-נעימות הליכות (grace and courtesy)
אנחנו כל הזמן מדגימים לך פעילות שהיינו רוצים שתתנהג בה. הנימוסים הוא חלק חשוב מהוואי שלנו.

יום חמישי, 22 בינואר 2009

כמה זה אחד?


כבר כמה שבועות אתה מנסה להבין, 1 - מהו? זו אולי אחת הדוגמאות הנפלאות למשהו שכה שגרתי ויומיומי בחיינו, אך כה קשה לקליטה וליישום למישהו קטן, שלומד כל כך הרבה דברים חדשים כל הזמן.

כדי להדגים לך למה הכוונה ב"אחד" אל מול "הרבה", הרכבתי לך את הפעילות הזו. את המגש לקוביות קרח ייצרתי כך שיכיל רק 4 תבניות (כמות זו היא המתאימה ליכולת הריכוז שלך כרגע, ולא 10-12 תבניות שדורשות יכולת ריכוז ארוכה יותר; חשוב מאוד להתאים את הפעילויות ליכולות שלך כך שתצליח בהן, אך גם לא תשתעמם מהן). הפעילות בשלב זה היא פשוט לשים את הפונפונים אחד אחד לתוך התבניות, ואז אחד אחד להעבירם לתוך הקופסא. כמובן, כשאני מדגימה לך אני מעבירה את הפונפונים מימין לשמאל, מלמעה למטה (כהכנה לכתיבה). בהמשך, ניתן גם לגוון ולהחליף את הפונפונים בחפצים אחרים (אבנים, בלוטים, כפתורים ועוד).

המנגנון לבקרה עצמית (control of error) של הפעילות הוא התאמת כמות הפונפונים לכמות התבניות. כך אתה בעצמך יודע אם סיימת את הפעילות (כל הפונפונים בתבניות שלהם), או שאתה נדרש לתקן משהו (חלק מהפונפונים לא בתבניות, או שבתבנית אחת יש יותר משני פונפונים).

לפעילות פשוטה לכאורה זו של התאמת אחד לאחד יש הרבה מטרות חשובות - תיאום קשר יד עין, פיתוח יכולת הריכוז, הכנה לשפה (מדי פעם אני מלווה את הפעילות בהסבר מילולי: "אנחנו מכניסים את הפונפונים אחד אחד"), וגם היא מבססת את הקרקע ללימוד מתמטיקה בהמשך.

בנוסף, בכל המישורים בחיינו, בהתאמה, אנחנו משתדלים להשתמש ב"אחד אחד" - רק ריבוע אחד של טישו, רק עיגול אחד של בננה, רק כפית אחת.

ולאט לאט רואים את התוצאות - אם לפני כמה שבועות התחלת להרבות בשימוש בחופן, לאט לאט אתה חוזר לשימוש באחד אחד.

באופן דומה, אנחנו גם מנסים להבין מהו "אחרון".

Related Posts with Thumbnails