לבננו: מגדל וורוד-4

אחת הווריאציות של המגדל הוורוד (The Pink Tower) היא לבנות את המגדל כך שרק שתי הצלעות של כל הקוביות מיושרות. כך עושים כשבאצבעות היד הלא דומיננטית מיישרים בהתאם כל קוביה ברגע שמניחים אותה על זו שלפניה. היד הדומיננטית מחזיקה בקוביה כרגיל מלמעלה. לאחר מכן לוקחים את הקוביה הכי קטנה ומעבירים אותה על השביל שנוצר בשתי צלעות של כל קוביה. הכוונה היא הדגמה חושית של הבדל זהה בין כל הקוביות.

לילדינו: גלילים עם ידיות-ארבעה בלוקים-7

יום אחד ניגשת לגלילים עם הידיות (knobbed cylinders) והוצאת את כל ארבעת הבלוקים. אך במקום לסדרם במעין מרובע, שכל הגלילים יונחו בסופו של דבר במרכזו, סידרת את הבלוקים בטור. ואז הוצאת את כל הגלילים, והנחת אותם לצד הבלוקים. וכך סידרת את הבלוקים לאחר מכן...

הנה לך ווריאציה עצמאית לחלוטין שיצרת (variations), עוד ראיה לכך כי כל מה שצריך הוא להניח לך פשוט לעבוד לנפשך...

שוב ושוב אני צריכה לזכור רק להניח לך מבלי להתערב. ואז התעוררת משנת הבוקר ואני קצת נבהלתי. לא ידעתי מה לעשות - לא רציתי לזרז אותך לסיים כדי שלא תחשוב שאחותך לא יכולה לעבוד עם הפעילויות, מאידך חששתי שברגע שתגיעי, יהיה לאחיך קשה להשלים עם התערבותך הלא לגמרי מפוקחת לעיתים. אך קרה פלא. את פשוט השתלבת לך בשקט בעבודתך עם הגלילים. ואני התרגשתי...

רגעים אלה עוד כל כך ובודדים, אך ניסיתי לדמיין לעצמי איך זה יכול להראת כששניכם תוכלו לעבוד זה לצד זה. אחד לומד מהשניה, אחת מקנה השראה לשני. והתרגשתי...

לבננו: טבליות צבע-2

אחת הווריאציות (variations) של טבליות צבע (color tablets) היא להתאים פריטים מהסביבה לצבעים של הטבליות...

לילדינו: שידת צורות גיאומטריות-1

מי היה מאמין שמי שידגים על דפים אלה את העבודה עם אחד המגשים של שידת צורות גאומטריות (Geometric Cabinet), תהיה זו את, מתוקתנו...

את יותר ויותר מגיעה לפינת העבודה של אחיך, ולמרות הווילון העוטף את השידות, מנסה להרים אותו ולבחון את המתרחש שם. בדרך כלל, את בוחרת במגדל עם הטבעות, שאת מאוד מאוד אוהבת, או לוקחת מטלית ורצה לנגב את דלת הזכוכית בסלון. אך מדי פעם את עומדת על לעבוד עם אחת הפעילויות של אחיך. ואני מודה, לא תמיד אני יודעת איך להגיב. הרבה פעמים אני מנסה להעביר את תשומת ליבך לאחת הפעילויות שציינתי שאת מסוגלת לעבוד, ולו חלקית, איתן. לעיתים אני סוגרת את הוילון בחזרה, למרות שליבי נמחץ באותו הרגע. אך לעיתים, אני מנסה גם לזרום. כך קרה גם הפעם.

עם המגשים עובדים באופן זהה למגש התצוגה...

וכך נראים המגשים במקומם על המדפים. כשאתה רוצה לעבוד עם אחד המגשים, אתה פשוט מוציא את האחרים אחד אחד, מניח על הרצפה ובוחר בזה שאתה מעוניין לעבוד איתו באותו הרגע. אינך מרבה לעבוד עם הצורות. וזה בסדר גמור. הכל קורה בזמן הנכון לו. אין לאן למהר. אנחנו עדיין קוראים לצורות "צורות", מבלי לציין את שמן האמיתי...

לבננו: גלילית עם ידיות-ארבעה בלוקים-6

עובד עם ארבעת הבלוקים של הגלילים עם הידיות (knobbed cylinders)...

לבתנו: מגלה את האדמה

כל גילוי חדש שלך הוא כמו קסם בעיני.

מאז שהפכתי להיות אמא, אני יותר ויותר מתחברת לדרך לימוד טבעית ובלתי אמצעית...

כזו שמאפשרת לכם לגלות את העולם מסביבכם בקצב המתאים אך לכם...

בקסם השמור רק בשבילכם...

בהקשרים המתגלים אך על ידכם...

עם כמה שפחות עזרה והכוונה מצידנו. רק בתשובה למתבקש מכם...

ובכל פעם בה אתם מאפשרים לנו לחזות בגילויכם החדש, להתבונן בכם מתמכרים להזדמנות החדשה, מתקדמים במקצב הטבעי הנקבע אך לפי פעימות ליבכם, אני נפעמת מהתרגשות ומתמלאת באסירות תודה אינסופית.

וכך את מגלה את סודות האדמה.

בדיוק כמו אחיך, את מסוגלת לשבת ולחקור אותה פרקי זמן ממושכים מאוד. כל כך הרבה חוויות חושיות במחווה קטנה זו. כל כך הרבה קסם וחיבור לעמוק ולאמיתי מכל.

מעבירה אותה ממקום למקום...

ממלאת חופן ומרוקנת על כתפיך. למעלה למטה. נעלמת בין חלקיקיה הקטנים. כמעט לא נושמת...

או עושה בה כל דבר אחר.

מרוכזת מאוד. לרוב, עם לשונך המתוקה בחוץ. לא שמה לב לדבר מסביבך. נעלמת לתוך המקצב המדיטטיבי של הלימוד, של התחושה, של ההתמסרות.

ואני מתבוננת...

נ.ב. את בת עשרה חודשים ותשעה ימים...
>

לבתנו: במגרשי משחקים

אני חושבת שהפעם הראשונה שאחיך התקרב למגרש המשחקים הייתה כשהוא היה קצת למעלה משנה. עד אז, רבצנו בדשא, עם כל בני גילו המתוקים מסביבנו. לעומת זאת, את, מתוקתנו, הגעת למציאות של מגרשי משחקים, ופחות רביצה על הדשא.

בהתחלה קצת חששתי, אני מודה. תהיתי מה תעשי, במה תשחקי. לימדת את אמא שלך שוב שכל מה שאני צריכה לעשות הוא לסגת הצידה ולהתבונן בך. אני חושבת שהיית בערך בת שמונה חודשים כשלראשונה ניגשת למגלשה, ולראשונה ממש התגלשת בה. ללא כל ניצוץ של ספק בעיניך.

אך יותר מכל, איך לא, את אוהבת לשחק בחצץ, עם אחיך או בלעדיו, וכמובן, למלא את המגלשות בו.

ועוד לא הזכרנו את הנדנדות...

נ.ב. בתמונות את בת תשעה חודשים ושלושה שבועות...

לבננו: שידת צורות גיאומטריות-1

שידת צורות גאומטריות (Geometric Cabinet) הוא אביזר מונסטורי גאומטרי גאוני.

המדובר בשידה ובה שש מגירות. בכל מגירה שש צורות גאומטריות מאותו מגוון עם שש תבניות נשלפות. במרכז של כל צורה ידית קטנה המאפשרת לשלוף אותה מהתבנית בדומה לפאזל. גם התבניות נשלפות, ומתחתיהן תחתית הצבועה באותו הצבע בדיוק כמו הצורות, כחול, מה שמאפשר לילד לראות את הצורה כחלק מהשלם (אחרי שלקח עיגול כחול, נשאר גם עיגול כחול זהה בתבנית) ולהשיב אותה למקומה. מטרת הצורות הגאומטריות שבשידה היא להכיר לילד את הצורות הגאומטריות מבחינה וויזואלית ומישושית, כבסיס ללימוד מעמיק יותר של גאומטריה מאוחר יותר, וכמובן, לחדד את יכולת הילד להבחין בצורות הגאומטריות הרבות הסובבות אותנו בסביבתנו.

עם הצורות מתחילים לעבוד באמצעות מגש תצוגה (The Presentation Tray). במגש זה מציגים כל פעם שלוש צורות גאומטריות מתוך המבחר הקיים, לפי בחירה אקראית, אם כי כדאי שהצורות שייבחרו יהיו שונות מאוד במהותן, כדי להדגיש את ההבדלים ביניהן. בדרך כלל, שלושת הצורות הראשונות הן עיגול, ריבוע ומשולש שווה צלעות. כדאי להשאיר את הצורות לזמן מה, בטרם החלפתן, כדאי לאפשר הכרות מעמיקה יותר. העבודה מתבצעת בדומה לכל פאזל אחר - מחזיקים כל צורה בידית ביד הדומיננטית, ובסדר מימין לשמאל, ומוציאים אותן ומניחים בחלל הריק מתחת או מעל הצורה, בהתאמה. חשוב להניח את הצורה בדיוק בכיוון בו הושאר החלל, כדי להדגיש כי מדובר בדיוק באותה הצורה (אם, למשל, מניחים את המשולש כך שהוא נשען על הקודקוד שלו ולא על הצלע, צורת המשולש נראית שונה מאוד מצורת המשולש שהושארה במקום בו היה מונח לפני כן). ניגשים לצורה הראשונה שהונחה מימין. ביד הלא דומיננטית מחזיקים את הצורה בידית ומרימים אותה. באצבע ובאמה של היד הדומיננטית, לאט לאט, מקיפים את החלק החיצוני של הצורה. מיד אחרי זה מקיפים באותה הדרך גם את החלק הפנימי של המקום שבו התאימה הצורה בפאזל. לאחר מכן, אחרי שמעבירים את הצורה שוב ליד הדומיננטית, ומחזיקים אותה בידית, מחזירים אותה למקומה. ניגשים לצורה הבאה, שמשמאל לצורה שעבדנו איתה עתה.

הכל טוב ונפלא... רק שמגש התצוגה עולה הון תועפות.. שלא להזכיר את שידת הצורות הגאומטריות.

רבים מכינים בעצמם את הצורות הגאומטריות. אנחנו התלבטנו מאוד אם לעשות כך גם. לבסוף, שני דברים מנעו מאיתנו להכין את האביזר הזה בשלמותו בעצמנו - ראשית, הצורות חייבות להיות מדויקות מאוד, הדיוק חיוני מאוד והכרחי להכרה נכונה של חומר בסיסי זה, ובבית קשה מאוד להגיע לרמת דיוק שכזו; שנית, בארצות הברית הרבה פעמים מכינים את הצורות מ-foam, חומר שכמעט ולא קיים בארץ, לבד מצעצועי אמבטיה בודדים (?!), וכל חומר חלופי לא מספיק קשיח או נוח לעבודה. אז, למזלנו, מצאנו ב-IFIT את הצורות הגאומטריות לבדן (Geometric Insets) - אותן הצורות בדיוק כמו בשידה, רק ללא תוספת המגירות הנשלפות. 45$ במקום 135$ לפחות..! משום מה אני לא מוצאת יותר את הצורות שרכשנו - איזה מזל שרכשנו אותן בזמן! שברנו את הראש ממה להכין את המגירות הנשלפות, ובסוף השתמשנו בחומר הזמין הזול ביותר שמצאנו - קאפה. אבא רטן רטן ובסוף, גיבור שכמוהו, ישב וחתך את כל המגשים לפי המידות המדויקות, וגם הדביק בתחתיהן דפים צבעוניים בצבע כחול דומה לצבען של הצורות.

כיאה לך ולעבודתך, חקרת הן את הצורות והן את המגש בכל דרך אפשרית...

במקור, מוציאים רק את הצורות. אתה הוצאת לרוב גם את התבניות וסידרת אותן לפי הדרך הנראית לך...

הרבה פעמים, קודם החזרת את הצורות...

ורק לאחר מכן את התבניות...

לפי הספר, אתה אמור להכיר את כל הצורות בעבודתך עם מגש התצוגה. בפועל, הדברים שונים קצת. אחרי כמה זמן הרגשתי שהגיע הזמן להכיר לך את כל השידה, שבינתיים לא עמדה לרשותך (עוד פרט שונה אחד בהתאמתנו את הגישה אלינו)...

ללימוד מעמיק יותר, אנא ראו את הרצאתה המצולמת של Margaret Homfray (וגם את הכתובה), ואת ההדרכה באתר של AMI.

לבננו: עליך ועל הבוץ

זו הייתה אהבה ממבט ראשון, כפי שכבר הזכרתי זאת בעבר. ועדיין, לא הערכת מספיק עד כמה חזק יהיה החיבור ביניכם. הרבה מעבר לחול, הבוץ מוציא ממך את המיטב, ואין לכך סוף. רק ההמשך הפורה...

וכל מילה נוספת תמעיט מערך מה שהעינים יכולות להווכח ממנו בעצמן...

לבננו: גלילים עם ידיות-שלושה בלוקים-5

מהפנט לראות אותך עובד עם שלושת הבלוקים של הגלילים עם הידיות (knobbed cylinders). כל כך מרוכז, שבכלל לא שם לב לקיומי. כמו בטרנס, עובד לפי הסדר הידוע אך לך. מזמזם לעצמך. וזורם...