כבר כמה זמן את מגיעה לפרפרים שבמובייל שלך.
ומדי פעם גם מצליחה לתפוש את אחד מהם בידך, וגם בידיך...
אני אשת מוביילים.
כמעט בכל מקום בביתנו שאפשר היה לשים מובייל מבלי לחרוג מגבול הטעם הטוב, אפשר בהחלט למצוא אחד כזה - משהו שעשינו, או קיבלנו, או רכשנו, או שילוב של כמה מאלה.
כולם מחומרים טבעיים, כמעט כולם מעשי יד.
ואם אני אוהבת מוביילים בכלל, בקרבת מקום השינה אני אוהבת אותם עוד יותר.
משהו שיהפנט את הנפש העייפה לקראת המנוחה, ירגיע את המחשבות התוהות, יתנדנד בקצב הנשימות, יברך את היישות השבה מעולם החלומות...
והפעם הייתה גם מטרה נוספת - מובייל שיכיל משהו מספיק קרוב ליד...
שתוכלי לתפוש בו...
לתמרן אותו בידייך הקטנות ללא חשש...
וכמובן, איך לא, משהו שתוכלי לנעוץ בו את שינייך ואת חניכייך המגורות...
הייתי חייבת לחשוב על משהו מתאים קצת יותר מפרפר מחוספס למטרה עדינה שכזו (מה גם שפרפר אחד כבר כמעט התפרק ממפגש אקראי מאושר שכזה איתך)...
די מהר נזכרתי בגזרת הציפור, בה כבר השתמשתי בעבר לטבעת יום ההולדת שלך...
והתוצאה יותר ממניחה את הדעת ומבורכת על בעלת המובייל...
איך אוכל לתאר את הפטפוטים המשכרים שלך במשך גם רבע שעה לעיתים, אחרי שאת מתעורר, ומתדיינת עם הפרפרים ועם הציפור, בטרם קוראת למי מאיתנו להצטרף אליך לחדר השינה...
יום שני, 23 במאי 2011
לבתנו: הציפור שבמובייל פרפרים
יום שני, 2 במאי 2011
לבתנו: עם דרבוקה
ובגלגוליך העדינים ברחבי הסלון, את מתחילה להגיע לבקר גם בפינת המשחקים.
לרוב, את עוצרת בדרך - לחקור את הדרבוקה...
או לנוח ליד המטבח (בכל מקרה, הדרך לא קצרה)...
אך לא שוכחת לרגע לחזור לדרבוקה...
נ.ב. בתמונות את בת חמישה חודשים וארבעה שבועות...
יום ראשון, 1 במאי 2011
לבתנו: על רעשן בדים, על שרשרת אמבר ומה שביניהם
בדיוק כשהתכוונתי לתפור לך רעשן מפיסות בדי כתנה, בגודל כזה שתוכלי לתמרן אותו, ולחבר לו בסרטים טבעות עץ, הדס המתוקה הביאה לך אחד כזה במתנה (הדס יוצרת רעשנים כאלה וגם אחרים, ואני ממליצה עליהם בחום רב). וצירפה לו גם נשכן קטנטן, ובתוכו צמחי מרפא, האמורים לסייע לך בכאבי שיניים.
הדס גם הסכימה ברוב נדיבותה להלוות לנו שרשרת אמבר של בר. רבות שמעתי על שרשרת זו. מאלה שממש שמו לב לשינוי לטובה מאז שהשרשרת מצאה את דרכה לצוואר ילדיהם, עד אלה שהיו קצת סקפטיים. במצבנו, אני בהחלט יכולה להעיד כי השרשרת אינה מזיקה - היא יפהפייה, נוחה לשימוש, ואת בכלל אינך מתעסקת בה, מה שחשבתי בזמנו עם אחיך שיקרה כל הזמן ודי חששתי ממנו, מה גם שהיא נעשתה במיוחד לתינוקות, כך שהיא בטיחותית מאוד. ובואי נהיה כנות - המצב לא בהכרח נעים, בין אם קשור לשיניים, ובין אם לא, גם כשאת עם השרשרת, כך שאיננו מסתכנים בהורדתה. והיא גם כל כך יפה עליך...
נ.ב. ואת בת חמישה חודשים וארבעה שבועות...
יום שלישי, 26 באפריל 2011
לילדינו: לומדים לחיות יחד-1
כיאה לאחות, את רוצה כל מה שאחיך מתעסר בו באותו הרגע.
אלה רק הסממנים הראשונים של מה שעוד יגיע בהמשך. ואנחנו שוקלים ברצינות רבה את ממדי התערבותנו. שוקלים ולומדים תוך כדי. לרוב, אינני מסוגלת להגיע לפתרונות תיאורטיים, ורק תוך כדי הסיטואציה מקבלת תובנה מסוימת. את עוד לא ממש מתערבת בפעילות אחיך, ולרוב, בינתיים אתם מוצאים פתרונות לבד. בינתיים, ואולי גם בהמשך, אחיך מוביל במציאת פתרונות יצירתיים. כמו, למשל, כאן, כשהוא נתן לך את החליל שלו, ובחר לו חליל אחר.
נראה לי כי יצרתי בזה הרגע סדרה חדשה: "לומדים לחיות יחד"...
נ.ב. ואת בת חמישה חודשים ושלושה שבועות...
יום שישי, 22 באפריל 2011
לבתנו: עם החליל
אחת הנפלאות להיותך אחות לאח היא כי יש לך גישה ישירה לכל אוצר כלי הנגינה שלו...
שעוד ראוי אזכור נפרד משל עצמו, כמובן...
אחד מכלי הנגינה האהובים עליך הוא חליל זה...
אחד הדברים האהובים עלי הוא ההופעות הכה מיוחדות של כולנו...
נ.ב. ואת בת חמישה חודשים ושלושה שבועות...
יום חמישי, 21 באפריל 2011
לבתנו: תחתיות לכוסות-1
וכמו אחיך בזמנו, גם את מתחילה לגלות את נפלאות התחתיות לכוסות שמלוות אותנו כבר זמן מה. והשימוש האהוב עליך עד כה הוא לנשוך בעץ הנעים שממנו הן עשויות בכל חוזקך, שלא נזכיר את ההעברות הבלתי סופיות מיד ליד...
נ.ב. ואת בת חמישה חודשים ושבועיים...


יום רביעי, 13 באפריל 2011
לילדינו: ג'ים סשן
האם אוכל לתאר לכם כמה אני אוהבת הופעות ג'ים סשן (Jam Session) הספונטניות האלה...?
לעולם אין לדעת איזה כלי נגינה עוד יצטרפו למנגינה - אולי, נבל.. (אפרופו משחק הדמיון הפתוח (open ended imaginative play)?
ואת, אהובתי המתוקה, לוקחת חלק פעיל בכל מה שקשור במוסיקה אפילו בגילך המופלג...
נ.ב. ואת בת חמישה חודשים ושבועיים...










לבתנו: הטבעת שבעגלה
כל כך פשוט וכל כך גאוני...
שני הדברים האהובים עליך מכל - טבעת ושרוך...
והטבעת קשורה בשרוך לעגלה...
רגעים ארוכים של העבודה עם השניים...
כבר עם אחיך, עליתי על הגאוניות שבשימוש בטבעות מעץ המיועדות בכלל לתלית וילונות. גם הוא היה מאוהב בטבעת שלו (וגם בכל השרוכים האפשריים שלמזלי בגדי עונדים הרבה מאלה). כאן בתמונה הוא בן ארבעה חודשים וארבעה ימים...
קטן ממך כמעט בחודש...
ובכל זאת, הזדמנות מדהימה לסדרת התמונות שלנו: "האם אתם דומים?"...
כל כך הרבה סודות בטבעת עץ פשוטה - גם בגודל מעולה לכף היד הקטנה שלך, גם נשכן, גם מפתחת קואורדינציה, גם קשר יד עין, גם ריכוז, גם טבעית...
לא פלא שתמיד יש לי בכיס, או בתיק, או בכל מקום נגיש אחר טבעת אחת שמורה במיוחד בשבילך...
והידיים הקטנות המתוקות האלה עם האצבעות העגלגלות... לא יכולתי לעצור את עצמי מלצלם עוד ועוד ועוד...
נ.ב. ואת בת חמישה חודשים ושבועיים....
