לבתנו: שמיכת טלאים קייצית

לאט לאט נוצרה לה שמיכת טלאים קייצית בשבילך, מתוקה שלנו...

ניסיתי לחשוב עליך, על איורים שילוו אותך במשך תקופה ארוכה, על צבעים עליזים ומשכרים, בדיוק כמוך...

וזה מה שיצא...

שמיכת טלאים קשורה (summer tied quilt) פשוטה, עם הפתעה רקומה קטנה על הדרך...

לילדינו: מתקן למשחק

מאז שראיתי את המתקן למשחק (Waldorf Playstand) בפעם הראשונה, התאהבתי בו. היה זה לפני כמה שנים טובות. ובמשך החודשים האחרונים אני מתלבטת אם לבקש בנימוס מאבא להכין אחד כזה, או שמה מיותר ועמוס הוא לסביבה הביתית. לבסוף, כפי שכבר ניחשתם, החלטתי שאנחנו אכן זקוקים לאחד כזה.

ואני כל כך שמחה שכך החלטתי...

לפני הכל, אני פשוט אוהבת לראות את אבא יוצר משהו, ועוד יותר, כשהוא עושה זאת ביחד איתך, מתוק שלנו. דבר שני, החלטנו ליצור רק כחצי מהמתקן המקורי - סטנד אחד, עם חצי קשת מתפרקת, כדי לא להעמיס על החלל, וגם כדי בבוא הזמן, לספק רק תחילה למשחק הדמיון הפתוח (open ended imaginative play), משהו שיגרום לניצוץ, אף גם לו יחייב הצמדות לגבולות למדי. הרבה שימושים אני צופה למתקן זה - גם תצוגה נאה לסצינות לא מחייבות, שיציתו את הדמיון (כך, למשל, התחלנו את השימוש במתקן); במה לתאטרון בובות, קיר של בית ומה עוד...

ומה שנפלא, שיד הדמיון נטויה לעוד הרבה שנים שיבואו...

לבננו: בסוודר החום

אני חושבת שהגיע הזמן...

 אני בשלה מספיק...

 בהחלט כן...

ניסיתי לחזור על המנטרה מספיק פעמים כדי שגם אני אוכל להאמין בכך...

 ובסוף זה עבד...

 הסוודר הרציני הראשון שסרגתי בשבילך, אהוב שלי...

והפעם, השתמשתי בגזרה הקלאסית שכל כך למדתי לאהוב  Child's Placket-Neck Pullover, מבלי לשנות בה דבר. רק הוספתי כתפורים מקסימים בצורת חרוזים שביום גשום שלושתנו יצאנו לצוד מ"זה וזה" שבמרכז...

 ואולי בזכות הגזרה, ואולי בזכות החוט הכל כך נעים למגע ולעבודה (חצי חצי), וכמובן, בזכות מי שזכה ללבוש את הסוודר לבסוף, אני כל כך אוהבת את מה שידיי הולידו...

ותמונות אלה צולמו על גג אוניברסיטת חיפה...

אחרי הגיחה האחרונה למשהו שניסינו להתנסות בו - הצגות ילדים. ועכשיו ההחלטה ברורה - לבד מכמה אירועים בודדים, בודדים מאוד, לא  נבקר עוד באירועים המיועדים לילדים. באמת, לעיתים גם אני מרגישה נעלבת בשמך. מזל שעשינו זאת אך כמה פעמים בודדות...

 מה שכן, היה זה הבילוי של רק שנינו. ונהנינו מכל רגע...

ואני רק מקווה שתזכה ללבוש את הסוודר גם בשנה הבאה. ניסיתי לדאוג לכך באורך הסוודר והשרוולים. והאמת, לפחות כחודש לפני העונה הבאה, הדבר נראה מבטיח...

ואתה בן ארבע שנים וארבעה חודשים וארבעה שבועות

לבתנו: בסוודר וורוד

 ככל שמתקרב החורף, אני מתחילה לחשוב על איך אוכל לחמם את האהובים שלי...

השנה החלטתי לנסות משהו אחר - לסרוג בשבילך סוודר מחוט כתנה. ניסיתי לתת הזדמנות נוספת להכין בשבילך אך דברים טבעיים, ולכן לא רציתי להשתמש בחוט מעורב, בו מתערבבים יחדיו צמר ואקריליק. ולכן החלטתי לסרוג סוודר זה, ולקוות שבנוסף לאפודת חורף, יוכל לחמם אותך מספיק בימים הקרים באמת, אך גם לא להיות חם מדי בימי החורף הרגילים שלנו.

 התאהבתי בגזרה זו ברגע שגיליתי אותה.

גזרה של פעם עם הוראות לא פשוטות. וכמובן, דחיתי את קריאת ההערות עד שטעיתי בעצמי ונאלצתי לפרום חלק מהסוודר, אחרי שהחכמתי, קראתי והבנתי היכן הטעות. תזכורת לעצמי - לעשות זאת בסדר הפוך בפעם הבאה...

מה שמעניין מאוד בסריגת סוודר זה הוא כיוון הסריגה - מלמטה למעלה. ועדיין, פשוט ונפלא...

כמובן, הוספתי עוד אורך לשרוולים בתקווה שיספיק גם לאביב ואולי גם לסתיו...

ואולי רק לסיום - כמה נהדר שלא יצא הסוודר הזה, אי אפשר לומר שהוא פרקטי מאוד...:)

כראה בשנה הבאה לא יהיה מנוס משילוב בין צמר לאקריליק...

ואתה בן ארבע שנים ושלושה חודשים ושבועיים, ואת בת שנה ושלושה חודשים ושלושה שבועות...

לילדינו: ארנק

כבר כמה זמן רציתי לתפור לעצמי ארנק (כמו גם את הכובע, שגם שנה לאחר מכן עוד לא הגעתי לתרום מזמני היקר לכך). והפעם המציאות דחקה בי לעבור משלב התכנונים והתירוצים למעשה.

אני אוהבת מאוד את מה שיצא!!!

אך לא בטוחה שאעשה זאת שוב בזמן הקרוב, אלא אם אהיה חייבת. לא היה פשוט לתפור כל כך הרבה שכבות יחד מבלי שמכונת התפירה תשתגע...:)

ומי שירצה קצת הנחייה בתפירת ארנקים, יוכל לבקר כאן וכאן.

.

לבתנו: בכתר יום הולדתך

כבר כמה זמן רציתי להכין בשבילכם כתר יום הולדת (birthday crown)...

ככל שאני ממשיכה בסיבוביי ביקום הזה, אני נוכחת לדעת כי כל דבר, וכל דבר, אכן קורה בזמן הנכון לו.. ואך לו...

והשנה הגיעה העת לכתר יום ההולדת...

מיוחד במינו עבור כל אחד מיוחד במינו אף הוא...

זר לבנדר במרכז הכתר העשוי משכבה כפולה של לבד אמיתי, ופרח על כל שנה, התפור מאחד הבדים שהשתמשתי בהם למשהו שהכנתי בשבילך במשך השנה..

לילדינו: עוד טבעת יום הולדת

אני מאוד אוהבת את טבעת יום הולדת שיצרנו לחגיגות שלנו (birthday ring). היא מיוחדת במינה, מלאת משמעות וסמליות, ומזכירה לנו בדרכה העדינה את אשר באמת חשוב...

אבל איכשהו השנה הרגשתי שאני רוצה להוסיף עוד טבעת לחגיגות ימי הולדת שלנו...

משהו פשוט יותר, נגיש יותר, אפשרי ונוח למגע ולמשחק...

יש משהו זורם וטבעי בצורה המעגלית.. משהו שמזכיר לנו את סיבובנו התמידי סביב השמש... משהו שלם ומעורר השראה...

ואבא, כמו תמיד, הבריק בהצעה הפשוטה שלו... והכין את הטבעת מחימר! (clay)...

הכנו כמה דמויות בשביל הטבעת - פיות, גמדים, פטריה, שבלול...

הוספנו אבן וצדף...

הרעיון פשוט...

כל שנה מכניסים לחורים שהוכנו בטבעת (12 במספרם) את כמות הנרות ככמות השנים הנחגגות, ואת יתר החורים מכסים בדמויות...

והחגיגה מתחילה!

לבתנו: שמלת קולר

כבר כמה זמן שאני חושבת שהבד הכי זמין והכי חסכוני לתפור לך ממנו הוא בד כתנה של מצעים ישנים...

בשמלת קולר זו שילבתי שתי דוגמאות...

דוגמת חינם של Snappy Toddler Top

ו-The Gracie Dress של MamaStellato...

לילדינו: סוודר וגרביים ללואי

אמנם עברו כבר מספר חודשים מאז שלואי זכה לבגדי חורף מכובדים, רק עכשיו זכרתי לצלם אותם כראוי...

את הסוודר סרגתי לפי Waldorf Mama Cardigan.

ואת הגרביים כדאי לסרוג בפעם הבאה מחוט דק יותר...

לבננו: חוות חיות מעץ

יש לי כמה פוסטים בארכיון שמסיבות לא ברורות, לא פרסמתי אותם. אחד מהם על חוות החיות שלנו. מלפני שנה וחצי פלוס...

חווה זו של Melissa & Doug היא פתרון מעולה תמורת המחיר הלא גבוה יחסית. ברור כי יש חוות מדהימות והרבה יותר יפות, אך מחיריהם הרבה הרבה יותר גבוהים. אני שמחה כי הסתפקנו לעת עתה בחווה זו - היא מעץ, קלה לאחסון ולנשיאה בשל ידית קטנה שיש לה, וגם אסטטית. וברור, כי יש מאחוריה סיפור הסתובבות בעולם במזוודה של אבא של בן, ואפילו התקלקלות קלה, שתוקנה ממש בזמן על ידי אבא...

וברגע שהייתה החווה, עלתה שאלה לא פחות מורכבת של חיות מעץ בעלות שלא תמשכן את ביתנו.

חיפשתי וחיפשתי, אך מעבר לסט החיות מעץ שברשותנו, לא הצלחתי למצוא משהו נוסף - גם יפה וגם במחיר סביר.

אז עשיתי את מה שאני הכי טובה בו - סקרנתי את אבא בפרוייקט נוסף. ואיך שאני אוהבת את תוצאותיו...

וכדי לאחסן את החיות, תפרתי סלסלה מבד בגודל מתאים. אינני מוצאת עתה את ההדרכה שבה השתמשתי, אך הנה משהו דומה.

ובמבט לאחור, אמנם החווה עם החיות תמיד מוצגת בפינת משחק, היא כמעט ולא זכתה להשתתף במשחק דמיון פתוח. מעבר לאחסון החיות בחווה, לא שיחקת עוד בהן. אך אולי ביום מן הימים...

לבתנו: בשמלה המכווצת

כמה רציתי לתפור לך שמלה מכווצת (shirred dress, smocked dress) וכמה חששתי מזה...

וכמה פשוט התהליך!

כנראה, לא סתם בכל הדרכה לכיווץ שמצאתי, משפט הפתיחה היה בערך כזה: "אתם הולכים להתמכר. ראו הוזהרתם!"

ואכן כך קרה!...

אז בגדול, הנה ההדרכה הקצרה...

שמלה מכווצת (12 חודשים)

1. כל מה שצריך כדי לכווץ הוא חוט גומי מיוחד שעולה כמה שקלים בודדים, ואפשר למצוא אותו ברוב חנויות סדקית. את חוט הגומי המיוחד הזה משחילים למטה כרגיל, אחרי ליפוף ידני על הסליל, ולמעלה משתמשים בחוט רגיל.
2. לפני שמתחילים בכיווצים, כדאי לנסות לכווץ דוגמית בד זהה לזה שעומדים לתפור ממנו. קיימות הרבה הנחיות לגבי כיוון החוט, אך בסופו של דבר כל מכונת תפירה מיוחדת במינה, ולכן כל מה שהייתי ממליצה לעשות הוא לשחק במתיחות החוט העליון וברוחב התפר, כדי להגיע לתוצאה רצויה. כעקרון, התפר צריך להראות כמו תפר רגיל, מבחינת מתיחות החוטים. במכונת התפירה שלי רוחב התפר האופטימלי היה 3.5, והמתיחות היא 5.
   
3. ועכשיו אפשר לגשת לתפירת השמלה. יש לקחת שתי פיסת בד מלבניות ברוחב כפול מהרוחב הרצוי (כלומר, אם חצי מהיקף החזה שלך הוא 26 ס"מ, אז חתכתי רצועה ברוחב של 52 ס"מ). אפשר להכפיל גם פי 1.5 ולקבל תוצאה מכווצת פחות. את האורך עמדתי ב-29 ס"מ.
   
4. מקפלים את החלק העליון של הבד כפליים, אך לא תופרים בינתיים.
5. מתחילים לכווץ במרחקים של 1 ס"מ מהקצה. כמות השורות המכווצות תלוייה בעיצוב. הפעם הסתפקתי ב-5. לא לדאוג אם בתחילת התפירה התפר לא נראה מכווץ - עוד רגע הדבר ישתנה.
   
6. תופרים את התפרים הצדדיים ומסיימים בתפר זיגזג.
7. מכינים כתפיות - שוב, בהתאם לעיצוב. בשבילך הכנתי שתי רצועות 3X30 ס"מ.
8. פותחים את החלק העליון המקופל של השמלה ותופרים את הכתפיות לתוכו. כרגיל, אני דואגת לכמה זמן יספיק מה שאני מכינה בשבילכם, עד שאני כבר מכינה אותו. לכן החלטתי לא לתפור את הכתפיות ישירות לשמלה, אלא למעין לולאות שכאלה (2.5X5 ס"מ), שיאפשרו לי לכוון את הכתפיות בהתאם לגובהך ההולך וגדל.
9. מקפלים בחזרה את הקצה העליון של השמלה ותופרים אותו.
10. מקפלים את החלק התחתון ותופרים.
    

ולמי שירצה לעניין בהדרכות מקצועיות מהפטפוטים שלי, כדאי לעיין כאן וכאן.

ואלה..! השמלה מוכנה!

שתי הערות לעצמי לפעם הבאה...

כמה שלא נראית לי ארוכה השמלה שאני תופרת לך, לעשות אותה ארוכה יותר פי אחד וחצי לפחות מהמכסימום שנדמה לי. ועדיין, אני לא אעמוד בקצב הגדילה שלך...

וגם, במקום שני תפרים צדדיים, אפשר בהחלט לעשות תפר אחד אחורי....

אה כן... לבטח שמת לב כי בתמונות הראשונות שצילמתי לא היו תוספות רקומות אלה.

ההסבר - משהו התרחש בכביסות שלי לאחרונה, ודווקא השמלות שתפרתי לך נפגעו הכי הרבה... אז נאלצתי לאלתר.. ודרך אגב, מאז אני מדללת מרכך כביסה (לפי המלצתה של מאיה), בחצי כמות מים, ובינתיים טפו טפו טפו...

ואם חשבת שהתפירה היא החלק הקשה...

כנראה, לא ניסית לצלם ילדה אחת קטנה מתוקונת מכל הזוויות הנדרשות כדי להפיק לפחות תמונה אחת סטטית של המלתחה שעליה...

נ.ב. ובתמונות את בת עשרה חודשים ושלושה שבועות....