לבננו: יומיום

 וכך נראית גדר שלנו אחרי בוקר של יצירה...

 תענוג...

ואתה בן ארבע שנים וחודשיים...

לבננו: סביבת העבודה המשודרגת שלך

מאז שמגוון הפעילויות העומדות לרשותך גדל, הודות לשידת מדפים חדשה מאיקאה, התווספה לסביבת עבודתך תוספת חדשה (working area).

נכון שזה קרה חצי שנה לפני שצולנו תמונות אלה, שהיית בערך בן שלוש וחצי, אך העיקר שהצלחתי לבסוף לתעד זאת, לא?

כדי לאפשר לך לקשור לבדך את הוילון, וגם לתרגל על הדרך עוד מיומנות מעשית אחת או שתיים, השתמשתי בגומיה פשוטה...

והנה לתוצר הסופי...

לילדינו: סביבתכם המשותפת מתחילה לקבל פנים

לקח לי קצת זמן לארגן מחדש את הפינה הזו בביתנו. אני מניחה כי ההתלבטות העיקרית הייתה איך משלבים אותך מתוקתנו במציאות הכבר מבוססת של אחיך, ובאותה נשימה, איך מכירים לו את נוכחותך במישורים שעד לאחרונה היו בבעלותו הבלעדית באופן הכי ספונטני, טבעי וזורם שאפשר. אני מניחה שאי שם בתוכי די חששתי מהרגע הזה. כל כך הרבה שאלות, ולא לגמרי מצאתי תשובות. בסופו של דבר, כשאתם, מבלי מילים, כבר הזכרתם לי די בקול רם כי אני חייבת להתארגן על עצמי, החלטתי לקחת אוויר לנשימותיי ופשוט לפעול... גם אם לא כל התשובות באמתחתי.

פינת העבודה שלך (play area), מתוקתנו, הוצמדה לפינת המשחק שלכם (work area). אכן, זה יצר צמידות די גדולה בין שתי פינות מופרדות אלה, מתוקה, אך הרגיש לי כי כך יהיה נכון יותר, בשל גילך, ונוכחותך הכמעט תמידית במקומות בהם כולנו נמצאים, וזה בסלון. ניסיתי להציע לך את המעט האפשרי של הפעילויות, הרבה פחות ממה שהוצע לאחיך בגילך, בשל עודף הגירויים הקיים גם כך בסביבתך, כמה שלא ננסה לפשט אותה.

אינני מקפידה איתך, בינתיים, על הוצאת הפעילויות על שטיח העבודה האישי, לרוב בגלל שהרבה פעמים אני לא לידך כשאת עובדת עם הפעילויות שלך. או שאת נמצאת בפינת העבודה שלך, כשאחיך משחק לידך, או שהוא ביחד איתך עובד על פעילויותיך. מה שנחמד הוא שהקרבה לפינת המשחק, מאפשרת לך לצעוד בתמיכה מפעילויותיך למטבח הכה האוהב עליך. מה שיותר מאתגר הוא כי קשה לסייע לך להתרכז בעבודה על משהו אד בכל פעם. אך אני מרגיעה את עצמי כי המיקוד עוד יגיע, גם אם בדרך אחרת.

כל מי שיש לו שני ילדים בגילכם, יודע כי האתגר היותר קשה הוא לשלב ביניכם מבלי לגרום למי מכם להרגיש מקופח. עוד אגע בכך ביתר פרטים, לבטח, אבל החלטנו כי העקרון של העלאת הדברים הפחות זמינים בשבילך, מתוקה, לגובה, פחות מתאים לנו. אנחנו בוחרים בהרחקה פיסית מטווח הראיה, ובהסחת דעתך. ולכן, את משחקי השולחן העברתי פשוט ממקומם על המדפים ליד הקוביות לספריה, קצת יותר רחוק מהעיניים שלך, אך עדיין בטווח ההישג אם תתענייני בהם. ליד המשחקים, מוצעת בשבילך, מתוק שלנו, סלסלות היצירה שלך, ובהן סריגתך ותפירתך.

ולידן יש גם ספרים בשבילך, מתוק שלנו. ספרי האומנות והטבע (מזג אוויר, בעלי החיים, עצים, פרחים) מוצעים בנפרד.

וסופסוף הצלחתי לצלם את סלסלת כלי הנגינה ההולכת והתופחת שלכם. מקווה שבקרוב אוכל להראות גם את תוכנה...

לילדינו: המעט הוא הרבה

מבחינתי, אחת המשימות הקשות יותר של ההורות היא לדעת לאבחן בזמן אמת איזו מן אקסיומות אינה נכונה יותר, ולהתארגן מחדש בדיוק במועד המתאים לכך.

למשל, ארגון מחדש של פינות המשחק בבית. המטבח הלך וצבר כלי בישול ואביזרים אלה ואחרים במהלך השנים האחרונות. ברגעים מסוימים שפע כלים זה סייע מאוד למשחק פורה. אך בשלב כלשהו, שבמקרה או לא במקרה תאם את השלב שבו, מתוקה פיתחת חולשה להעברת חפצים ממקום למקום, עודף אביזרים על המטבח הפך למכשול. המשחק הסתכם בהשלכת כל האביזרים לתוך הכיור, מה שגם את וגם אתה נהניתם מאוד לעשות. לא הייתי חושבת להתערב בכך, לולא העלמות כמעט מוחלטת של משחק הבישולים. ולכן, יום בהיר אחד, סופסוף אספתי את עצמי ואכסנתי כמעט מחצית מהאביזרים עד המועד שנזדקק להם. לראיה, הבישולים בכאילו חזרו...

לבננו: מערבב צבעי ידיים-1

ואחרי ערבוב ספונטני של צבעי גועש, הגיע מיד תורם של צבעי ידיים...

אתה מוציא קצת מכל שפופרת לתאים המיועדים לכך בפלטת צבעים...

וניגש לעבודה...

כעבור כמה ימים ביקשת לראשונה זה כמה חודשים לשים עליך סינר...

כדי לא להתלכלך - רעיון לגמרי שלך...

והלשון הזו בעת הריכוז...

מעניין כי טרם ערבבת באמת צבעים - אתה מוציא כל צבע וצובע איתו...

לבננו: מערבב צבעי גועש-1

כפי שכבר סיפרתי לך, בשונה מעבודה עם עפרונות ועם פסטלים, בהם כבר כשלושה חודשים אתה משתמש ביותר מצבע אחד, בצבעי גועש ובצבעי ידיים, המשכת להשתמש בצבע אחד. משהו לא הרגיש לי שלם לגבי השימוש במספר צבעים במדיום זה, מכיוון שמשמעות הדבר היא כי הצבעים ישירות יעורבבו. ולא הרגיש לי כי אתה מוכן לזה. ולראיה, מדי פעם שאלת לגבי זה, אך לא עמדת על לשנות את הדבר.

עד שבוקר אחד, אחרי שכיסית דף שלם במדבקות של עיגולים (לצערי, לא הספקתי לשלם שלב זה), הודעת לאבא שהיה לידך, כי אתה הולך לצבוע עכשיו את המדבקות ב... כל הצבעים!!! וכך עשית!

במשך מספר ימים לאחר מכן, המשכת לצבוע בכל הצבעים דפים המכוסים במדבקות שהדבקת לפני כן. זו הייתה ההתחלה...

מאז אתה מתנסה בערבובי צבעים שונים. אנחנו, כמו תמיד, לא מתערבים. מאפשרים לך לחקור ולהתנסות ולהסיק מסקנות בכוחות עצמך, בטרם תתוודה לערבוב צבעים מכוון לשם הפקת גוון מסוים. כמעט תמיד אתה מבקש להוציא את כל הצבעים (שבינתיים עברו מקום, ומוצגים עתה, ביחד עם צבעי ידיים באחד הארונות במטבח). אנחנו מסייעים לך לארגן את כל הכוסות עם המכחולים המתאימים. ואז אתה ניגש ליצירה. אחרי שסיימת, שוטפים את המכחולים וגם את הכוסות בהן הצבע כבר לא נקי. מסקרן ומרתק...

לילדינו: בוקר של תחפושות

למזלנו הגדול מאוד, ירשנו שלל תחפושות נהדרות מתמר היקרה לנו כל כך...

מיינתי אותן, כדי לא להעמיס עליכם יותר מדי, ואת התחפושות שמתאימות לימים אלה הנחתי בארגז התחפושות...

ובוקר אחד...

בעודי אני משלימה שעה תמימה של שינה (מה שהפך לנוהג מבורך בביתנו)...

אתה מתוקי פתחת את הארגז והתחלת למדוד את התחפושות...

ואת בעקבות אחיך, כמובן...

עדיין אלה הם אך ניצנים עדינים של מדידת תחפושות לצורך מדידה פשיטא, אך אנחנו לא ממהרים לשום מקום...

ואם כבר, לבטח שמתם לבכי השידה עברה מקום, כדי להתאים את החדר לנוכחות המתמדת כמעט שלך, הגברת הזוחלת והמטפסת שלנו. מנורות הלילה של אחיך כבר לא היו בטוחות ודרשו מקום טיפה גבוה יותר. לפחות לתקופה הקרובה...

נ.ב. ואת מתוקתנו בת תשעה חודשים ועשרה ימים...

לבננו: יוצר בפיחם

ושוב יוצר עם אבא.... הפעם מתנסה בפיחם...

לילדינו: מגירה עם דפים מתחת לכן הציור

לפני כמה חודשים טובים (כבר) הוספנו לכן ציור אלמנט מהותי אחד שהיה מאוד חסר. עד עתה הנייר שעליו היית מצייר או צובע היה נמצא בחדר העבודה שלי, מה שהיה די מורכב מבחינת הנגישות שלו. אם היית צריך דף חדש, היית צריך לעשות טיול לא מבוטל כדי להשיג אחד. אכן, סליחתי עמך, לקח לי די הרבה זמן לחשוב על הפתרון הראוי, כלומר למצוא מגירה מתאימה. אך לבסוף, מצאתי...

והפתרון פשוט מעולה - אתה קובע, כמובן, מתי הספיק לך לצייר את הציור המסוים, אם אתה הופך את הדף וממשיך לצייר בצידו השני, אם אתה מוריד אותו מכן הציור ומוציא דף חדש, ואם כן, באיזה גודל ובאיזה צבע.

וכמובן, גם את מחליטה מתי היא רוצה להתקרב לכן ציור ולחקור את תוכן המגירה. בהתחלה אחיך קצת נלחץ, אך לאט לאט התרגל לרעיון והסתגלנו למציאות חדשה. בדרך כל שניים שלושה דפים עליונים במגירה שמורים להשביע את חוש הסקרנות שלך, ואנחנו תמיד מחזירים אותם בחזרה למגירה. כן העלנו את סרט הגומי ואת הציור שמהודק באטבי הכביסה למקום שגבוה מתחום השגתך, וכן שינינו את מיקום העפרונות והפסטלים, כך שהמגש בדרך כלל נשאר ריק.

לאט לאט מתאימים את הסביבה המאורגנת והבטוחה (prepared environment) כך שתתאים לשניכם, וזה בהחלט לא תמיד פשוט...

נ.ב. ואת בת שמונה חודשים ושבועים...

לבתנו: מגיעה לפינת המשחקים

ברור כי זה היה רק עניין של זמן עד שתגלי שברגע שאת מגיעה לפינת המשחקים...

את יכולה בקלי קלות להעמד ליד המדף...

לשלוח את ידך לעבר הסלסלה הקרובה אליך...

ולרוקן את תכנה בשמחה ענקית על הרצפה....

מממ... אני צריכה לחשוב על ארגון מחודש של הסביבה כדי להתאימה לשניכם... בהחלט כך...

השמת לב כי בערך שבוע אחרי שנעמדת בתמיכה לראשונה, גם למדת ליישר את פלג הגוף העליון שלך בעמידה, שבהתחלה היה נשען על המשטח שלידו נעמדת??

נ.ב. ואת בת שמונה חודשים ושבועיים...