יום ראשון, 15 בנובמבר 2009

שתי פינות: עבודה ומשחק

בחודשים האחרונים בבינתו הקודם גמלה בליבי ההחלטה - ברגע שנעבור, ניצור לך הפרדה ברורה בין פינת העבודה (work area) לבין פינת המשחק (play area). הרבה אי הבנות יבואו לפתרונן: אתה תדע לבטח במה השימוש חופשי ללא כל הכוונה, ובמה השימוש הוא זהיר יותר; תדע להבדיל בין עבודה למשחק; וגם כשיבואו האורחים, תוכלו לשחק בפינת המשחק חופשי לגמרי, בעוד שפינת העבודה תשאר לעבודתך בלבד. עד אז תמיד הייתי בדילמה - מה יגרום פחות נזק (סביבתי או חינוכי): להתערב כל הזמן באיך שהילדים האחרים נוהגים בפעילותיך, או להניח לך להתבונן בהם בהבנה ברורה, כי קיים סיכוי רב כי תנהג באותה ההתנהגות אחרי שיעזבו.

ועתה, נפתרה הדילמה. אזור העבודה שלך נשאר סגור בוילון עת אינך עובד בו. פינת המשחק לעומתו תמיד פתוחה לך, לנו כמשפחה ולמבקריך. השימוש בצעצועים הוא פתוח ללא כל הערה מצידנו, בעוד שהשימוש בפעילויות בפינת העבודה הוא לשמן בלבד. כשמגיעים האורחים, גם הדלת לחדר שלך נסגרת - אי הבנות נוספות באו לפתרונן גם הן.

המשחקים בפינת המשחק הם משחקים פתוחים, כאלה המעודדים את משחקי הדמיון הפתוח (open ended imaginative play): קוביות, סלסלת כלי נגינה, סלסלת אוצרות טבע, צעיפי משי, סלסלת ספרים. וכמובן, המטבח המקסים שלך. בפינה נוספת בבית יש גם סלסלה עם מכוניות עץ, וגם סלסלת הכדורים.

2 comments:

Alma's californian diary אמר/ה...

וואו, אחלה רעיון, ענית לי על הרבה דילמות שיש לי בנושא. זה מתקשר לי גם לעיניין השיתוף במשחקים, אני כבר לא זוכרת איפה קראתי את הכתבה על "מיתוס הישתוף" זה היה באנגלית, שמאוד דיברה אליי, מאוד חורה לי הרבה פעמים שהורים מנסים לקחת לילד משחק שלו באמצע או להכריח אותו להתחלק. יש דברים מהמשחקים של עידן שהם מחוץ לתחום כשחברים באים, או שמסבירים להם שהם רק של עידן?

My Child's Diary אמר/ה...

הכתבה שקראת אותה הייתה בUnderstanding MOntessori..:) אני מתכוונת לשין אותה בפינת הלימוד שלי. לי בכלל חורה כל דבר שנפסק באמצע - בין אם מדובר במשחק ובין אם בכל דבר אחר, אפילו אוכל.
השאלה שלך מצויינת - כעקרון, כל מה שנמצא בפינת עבודה הוא מחוץ לתחום כשבאים חברים. ההפרדה אצלנו האמת הגיעה לא דווקא בגלל השייכות, אלא יותר בגלל שהשימוש בפעילויות הוא לפי איזושהי תבנית מסוימת. ולא כל דבר ניתן לעשות בפעילויות - למשל, לזרוק את הפונפונים. לעומת זאת במשחקים בפינת משחק השימוש הרבה יותר חופשי.
אני מניחה שאם יש דברים שאת יודעת שמאוד יקרים לעלמה ויכולים ליצור אצלה אנטגוניזם מסוים אם אחרים ישחקו בהם (וזה לגמרי לגיטימי), את יכולה אולי להוציא את המשחק הזה מהשטח כשמגיעים האורחים. להסביר לילדים בגיל זה שזה רק של מישהו אחר, לדעתי, חסר טעם. ההבנה שלהם לא עד כדי עמוקה עוד. מאידך, אני כן סוגרת את הדלת לחדר שלו - אבל כאן הגבול הוא פיזי, בדמותה של הדלת. אצלנו האמת כמעט ואין דברים שצ'ופצ'ופ ממש ממש מחובר אליהם. אני תמיד שומרת על כך שאם צ'ופצ'ופ עסוק במשהו, שהילד האחר לא יפריע לו. בדיוק כמו גם להיפך. אם מדובר בחפץ רגיש משהו, אני אנסה קצת יותר להסיח את דעתו של הילד האחר. אולי אפילו אסביר לו שחפץ זה מאוד יקר לליבו של צ'ופצ'ופ. אך בלי לשים דגש על ההסבר הזה, וכן הרבה הרבה הסחה. פעם כתבתי איך אני נוהגת במקרים כאלה - http://mychilddiary.blogspot.com/2008/09/blog-post_05.html. לא יודעת אם קראת זאת. למרות שכבר עבר יותר משנה, דרך ההתנהגות שלי לה השתנתה בהרבה.
מקווה שהצלחתי לענות. אם יש עוד שאלות - שאלי...:)
נשיקות~!

Related Posts with Thumbnails