מזמן מזמן לא כתבתי לך לגבי השינה שלך.
אני חושבת שהטיול לאיטליה סימן אבן דרך חדשה בכל הנוגע לשעה שבה אתה הולך לישון. או שפשוט החלטת כבר מעכשיו להכין אותנו לשנות ההתבגרות שלך. איכשהו, מבלי לשים לב לכך, ללא שום הכוונה מיוחדת, החלטת ללכת לישון בסביבות ... 11 בלילה. אכן כן! ולא שהשעה שבה אתה מתעורר בבוקר השתנתה. כבר די הרבה זמן אתה מתעורר בסביבות השעה 8:30 (יש תקופות, בהן אתה פוזל לכיוון השעה 9:00, ויש כאלה, שבהן אתה מקדים לכיוון 7:30, מה שדי לא אהוב על ידי אמך). ניסינו, בעדינות כמובן, לנסות לשנות את זה, אך ללא כל הצלחה. כנראה, גם את התכונה הזו ירשת מאיתנו. והאמת, זה לא עד כדי כך מפריע לי. הכל, כל עוד אתה לא קם ממש מוקדם בבוקר. למרות שהעובדה כי אחרי שאתה הולך לישון, לא ממש נשארים לנו כוחות למשהו נוסף, יכולה להתאכזב.
כמעט ללא יוצאי דופן, אתה ישן לילות מלאים. כלומר, עד 6:00-7:00, אז אתה מגיע אלינו ונרדם, למזלי, שוב.
ובצהרים אתה ישן בין שעתיים לשלוש. אתה נרדם בסביבות השעה 13:00-13:30. ודווקא בעניין זה חלה התפתחות מעניינת. אם אתה לא הולך לישון בשעות אלה, מה שעלול לקרות בסופי שבוע, יש סיכוי סביר כי תוותר על שנת הצהרים. ואז הכל משתבש. אתה לא מצליח להחזיק מעמד עד הלילה. ובסביבות השעה 18:00-18:30 רוצה לישון, מה שאנחנו מנסים כמובן למנוע בכל האמצעים הסבירים (טיול, ביקור אצל חברים, פינוי מדיח וכו'). באופן מדהים, גם כשאתה לא ישן צהרים, אתה בכל זאת מצליח להחזיק מעמד לפחות עד שעה 22:00. ואמנם, השיבושים בשינה מתגלים גם למחרת האירוע. כל אלה גרמו לנו לאחרונה להקפיד יותר ויותר על שנת צהרים תקינה שלך. גם בסופי שבוע.
יום ראשון, 29 בנובמבר 2009
קצת על השינה
תוויות:
שינה (sleep)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה