בביתנו אני אוהבת: האור שבבית

השוכרת ששכרה את ביתנו בטרם רכשנו אותו, משום מה, כל הזמן שמרה על חלונות הבית מוגפים. בכל הפעמים שבאנו לראות את הבית, הוא תמיד היה חשוך ולא מאוורר. שני אלמנטים שמאוד מאוד חשובים לי. לגבי האוורור איכשהו לא דאגתי, כי חלונות קיימים בכל הכיוונים. ולגבי האור - ניסיתי להרגיע את עצמי, כי אי אפשר לזכות בכל הקופה. אז אור - מכסימום נצא החוצה להנות ממנה.

מה רבה הייתה התפלאותנו עת גילינו, ביום הראשון, בו ראינו את ביתנו ללא השוכרת, שהבית מלא באור. כל מה שצריך הוא... לפתוח את החלונות! גם בימים גשומים או קרים, אני מחכה בסבלנות, עד שהסערה תשכח, ואז, גם אם לרגע, אני פותחת לרווחה את כל החלונות.

והאור שאני הכי אוהבת הוא זה של שעות הצהרים... כשקרני השמש מרגישים חופשיים להתארח אצלנו...