אני חושבת שלעולם אזכור את המעבר הזה בזכות הוילונות הרבים שתפרתי בשבועות הראשונים.
אפילו אמא שלי, בביקורים הפעם בשבועיים שלה, גוייסה למלאכת הגזירות (האם אי פעם בחיי אני אוהב לגזור משהו?)
וילון לסלון (בתמונה העליונה), וילון למטבח (בתמונה התחתונה), וילון ליציאה לחצר (קנוי, אך הייתי חייבת לקצר אותו), וילונות לחדר השינה שלנו, וילון לחדר ארונות (גם הוא קנוי אך מקוצר), וגם שני וילונות לשידות.
וכמובן, וילון למבואה. האהוב עלי ביותר. את הבד רכשתי לפני כשנה (Heather Ross West Hill Ponies), אך כשניסיתי לרכוש עוד ממנו להשלמת הוילון, הסתבר.. כי הוא כבר לא בהוצאה. מליון וריאציות רצו לי בראש. כמעט וויתרתי עליו. ואז... עלה לי הרעיון הזה! נצחון מכל הבחינות - גם ניצלתי את הבד שכה אהבתי, גם מצאתי שימוש ראוי למפה שאמא שלי סרגה בקרושה לפני הרבה הרבה שנים (במקום לסרוג אחת בעצמי - הידעת כי ניתן להרחיב את המידות של המפות הסרוגות על ידי מתיחתן, כשהן רטובות?!), וגם יכולתי להוסיף קריצה כתומה. בדיוק כמו שאני אוהבת! חלון זה לרוב נשאר סגור - כך שתמיד אפשר להנות מהוילון המקסים הזה!
הנוסחא הכללית שסיגלתי לי לוילונות היא כדלקמן:
גובה הוילון יהיה כגובה החלון (לא כולל המפתן) + כ40 ס"מ.
בחלק העליון אני משאירה 6 ס"מ לפתח למוט, 2.5 ס"מ לוולאן העליון ועוד 1 ס"מ לseam allowance.
בחלק התחתון 2.5 ס"מ לוולאן התחתון ועוד 1 ס"מ לseam allowance.
4 תגובות:
וואו, איזה יופי!מעריצה אותך על היצירתיות! בתור אחת שלא יודעת לתפור אפילו חור בגרב זה נראה לי ממש מופלא:)
מאוד אהבתי את השימוש בחומרים ישנים וחדשים בוילון המבואה פשוט מקסים!
עכשיו אני יכולה להגיד לך את מה שכולם אומרים לגבי הציור. ברור שאת יודעת לתפור. את רק צריכה לנסות פעם...:)
אני תמיד מנסה לשלב את הישן - אני מרגישה ממש מוחמאת אם הצלחתי לשלב את הישן. עם חדש הרבה פעמים יש לי הרבה יותר בעיות מאשר עם הישן הנושן.
ממש מגניב! אני הולכת לנסות את זה בבית :)
התפירה שלך מדהימה, אשמח לדעת איך להגיע לרמה כזאת גם.
הוסף רשומת תגובה