לבננו: על תחפושות

אינך מתחפש. איננו דוחקים בך לעשות כן. כמו בכל דבר, אנחנו מחכים בסבלנות לרגע בו תביע התעניינות כדי לתמוך בה. בעניין התחפושות, למשל, לפחות מאז שעברנו לביתנו לפני כשנה וחצי, עומד אצלך בחדר ארגז תחפושות עם תחפושות פשוטות. מחכה שתגלה בו עניין.

מדי כמה זמן אתה פותח אותו. מוציא בעיקר שרשראות או כובעים (הוא עדיין לא עמוס בתחפושות, למרות שאני אוגרת אותן בצד, ויש בו בעיקר תחפושות פשוטות, כמו גלימות, אביזרים, כובעים). אך אז, מאבד עניין כמעט במיידי. וזה בסדר גמור - יותר ויותר אני מאמינה כי תפקידנו פשיטא ליצור סביבה מתאימה וקיימת בשבילך, כזו שתחכה שם בדיוק לרגע מיוחד זה, המתאים אך לך, בו תשים לב לפרט מסוים הקיים בה, ותשתמש בו לצרכיך.

ערב אחד, לפני כחודשיים וחצי כמובן, בעודי אני מתלבטת מה נעשה בפורים שיגיע בעוד כחודש, לפתע אמרת: "אמא, אני רוצה להתחפש". לא מאמינה משמע אוזניי, שמחתי מאוד. אני לבטח לא צריכה להרחיב הרבה לגבי חשיבות התחפושות לצורך משחק הדמיון הפתוח (open ended imaginative play). משתדלת לשמור על קולי רגוע, השבתי: "אם כך, אתה יכול לגשת מתוקי לארגז התחפושות שלך, לבחור לך תחפושת ולהתחפש". כך עשית. אחרי שבחרת שבתחפושת זו של ליצן, ולבשת אותה בעזרתי, כולל הפאה, ורצת למראה לבדוק איך אתה נראה, וצחקת, הסתכלת עלי ושאלת: "מה עושים עכשיו?"...

וכאן השתתקתי. ברור, כי היו מליון תשובות אפשריות שיכולתי לענות. אחד החברים שלנו, שדיברתי איתו על עניין התחפושות, אחרי שראיתי כי הבת שלו אוהבת מאוד להתחפש, ענה לי כי הוא בעצמו מדי כמעט כל ערב שם לעצמו כובע כלשהו, מקבל דמות מסוימת, וממציא לילדיו סיפור. מעין מסורת שכזו שלהם, שיכול להיות, היא זו שעומדת בבסיס משיכת בתו לתחפושות. אהבתי את הרעיון. אך לא ראיתי אותנו מבצעים אותו. פשוט כי לא נראה כי משהו כזה היה מתאים לאבא או לי.

ולכן, גם לא יכולתי לענות לך. לא רציתי להסביר לך מה לעשות עם התחפושת, כדי לא להטעות אותך או להשפיע על בחירתך החופשית. לא הרגשתי נכון למשוך אותך לשחק במשהו מחופש, כי גם זה לא הרגיש טבעי בשבילנו. כמובן, אני מאוד רוצה שתתחפש. אך לא פחות מזה רציתי כי תיזום בעצמך להתחפש ולקבל דמויות בשבילך עצמך, לפי הכללים שאך עתה תקבע לעצמך.

"אתה יכול לעשות כל דבר, מתוקי", שמעתי את עצמי עונה לך. אחרי שראיתי כי אתה טיפל'ה אבוד, הצעתי: "רוצה שנקרא ספר?" "כן!!!", הגיעה התשובה. וכך עשינו...

התכונה הכי מדהימה של הזמן היא למעשה, לעולם אין כל צורך למהר, כי תמיד יש לנו את הזמן בשפע. כל מה שדרוש הוא לזכור זאת...