אז נכון שתמונות אלה מזכירות לי נשכחות מתקופת התיכון שלי, אז משום מה, היה נהוג לניילן את כל ספרי הלימוד (אולי גם עכשיו..?), אך זה הדבר הראשון שעלה לי בראש, כשהתחלת ליזום לקחת איתנו לטיולים את המגדירים השונים...
ושוב אני נוכחת כי כל מה שצריך לעשות בדרך כלל, כל מה שמתבקש מאיתנו, הוא פשוט לעשות, ואז, כשגם אתה נשאב לתוך העשייה, להשאר ברקע פיזית, אך להעלם נוכחותית, להבליג, לא להגיב, ולתת לך לצלול...
במקרה ספציפי זה, אתה ניילנת בעצמך ספר אחד. לא הגבתי, אלא אם התבקשתי לסייע. ורק אחרי שפרשת לישון, פרמתי את מה שהרכבת על הספר וניילנתי אותו מחדש...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה