כבר כמה זמן את מגיעה לפרפרים שבמובייל שלך.
ומדי פעם גם מצליחה לתפוש את אחד מהם בידך, וגם בידיך...
אני אשת מוביילים.
כמעט בכל מקום בביתנו שאפשר היה לשים מובייל מבלי לחרוג מגבול הטעם הטוב, אפשר בהחלט למצוא אחד כזה - משהו שעשינו, או קיבלנו, או רכשנו, או שילוב של כמה מאלה.
כולם מחומרים טבעיים, כמעט כולם מעשי יד.
ואם אני אוהבת מוביילים בכלל, בקרבת מקום השינה אני אוהבת אותם עוד יותר.
משהו שיהפנט את הנפש העייפה לקראת המנוחה, ירגיע את המחשבות התוהות, יתנדנד בקצב הנשימות, יברך את היישות השבה מעולם החלומות...
והפעם הייתה גם מטרה נוספת - מובייל שיכיל משהו מספיק קרוב ליד...
שתוכלי לתפוש בו...
לתמרן אותו בידייך הקטנות ללא חשש...
וכמובן, איך לא, משהו שתוכלי לנעוץ בו את שינייך ואת חניכייך המגורות...
הייתי חייבת לחשוב על משהו מתאים קצת יותר מפרפר מחוספס למטרה עדינה שכזו (מה גם שפרפר אחד כבר כמעט התפרק ממפגש אקראי מאושר שכזה איתך)...
די מהר נזכרתי בגזרת הציפור, בה כבר השתמשתי בעבר לטבעת יום ההולדת שלך...
והתוצאה יותר ממניחה את הדעת ומבורכת על בעלת המובייל...
איך אוכל לתאר את הפטפוטים המשכרים שלך במשך גם רבע שעה לעיתים, אחרי שאת מתעורר, ומתדיינת עם הפרפרים ועם הציפור, בטרם קוראת למי מאיתנו להצטרף אליך לחדר השינה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה