לבתנו: הנסיון האומלל שלי להתנזר מחלב

בחיפושינו אחרי הסיבות האפשריות לחוסר הנוחות שאת חשה, הגענו לנקודה שבה החלטנו לשחק גם עם התפריט שלי. אי שם בסוף דצמבר, אחרי שניסינו גם את הדיקור הסיני שאולי החזיר את החום לגופך, אך כשל בסיוע לקיבתך, הפסקתי לאכול כל מוצרי חיטה למיניהם, כדי לבדוק אם יש לך רגישות לגלוטן. זה נמשך שבוע ימים - שבוע ימים יותר מדי. את לא הראת שינוי מסוים, ואני התגעגעתי כל כך למעט גלוטן שאני צורכת.

ואז הגיע תורו של החלב ושל כל מוצרי חלב למיניהם, גם אלה העשויים חלב עיזים. בהתחלה ממש לא נלחצתי מהעניין. חשבתי - כמה כבר מוצרי חלב אני אוכלת? קצת חלב בקפה (חלב עיזים, דרך אגב), יוגורט "פרילי" האגדי שלי עם קורנפלקס אולי פעם ביום, פעם ב.. פרוסת לחם עם חמאה ועם ריבה, ואולי קצת גבינה פה ושם. חה! כמה שטעיתי. היה זה אחד השינויים היותר קשים שעשיתי במהלך השנים עם התפריט שלי. כל הזמן הרגשתי כאילו אני בחול המועד בפסח בתקופה שעוד שמרתי חמץ, למרות שמעולם לא הרביתי באכילת לחם - חושבת רק על מוצרי חלב, ובקושי מעבירה ימים בלעדיהם. כאילו הכל מסביבי היה עשוי לפתע מחמאה ומשמנת. היה פשוט קשה. וכלל שעבר הזמן, רק קשה יותר.

בהתחלה היה נראה כאילו עלינו על שביל הזהב. שנינו ממש הרגשנו כאילו את מרגישה טוב יותר. עדיין לא מצוין, אך לפחות פחות מתעוותת מכאבים. לא תמיד, אך היה מרגיש כאילו פחות. בערך אחרי חודש התנזרות, אכלתי בטעות פרוסה מהעוגה ששירה הכינה, ולמחרת הייתה התדרדרות רצינית במצבך. מה שהוכיח לנו, לכאורה, כי פתרון קסם בידינו. כל כך כעסתי על עצמי. ממש רציתי כבר שיעבור שבוע (בדרך כלל, אומרים כי לוקח לגוף שבוע להתנקות) ותשובי להרגיש כפי שהרגשת לפני.

ואחרי שבוע היה נראה כי באמת המצב חזר לקדמותו. אך לא ממש. עדיין היית על העקומה של פעם מרגישה כך ופעם אחרת. במשך החודשיים הבאים בפעם פעמיים שמעדתי ואכלתי את פרי גן עדן, כבר לא היה כל כך ברור אם את מגיבה לכך או למשהו אחר שעובר עליך. תמר מלכתחילה לא עודדה את הניסוי. גם אבא כבר חשב שאפשר לחזור לאכול הכל. ואני עדיין משכתי את הזמן. קצת חששתי שמא שוב תהיה התדרדרות ממשית במצבך.

ואז שוב, בטעות, אכלתי אצל תמר את אחת העוגות המדהימות שלה. ו... לא רק שמצבך לא התדרדר, אלא במשך כמה ימים אפילו הייתה הטבה של ממש. ועדיין עוד היססתי. עד שהגיע יום ההולדת של אביך! אז הרגשתי כי יהיה זה חטא של ממש מבחינתי שלא לאפשר לך לטעום (דרכי, כמובן) את עוגת טרמיסו המעולה שלנו. וכך עשינו. שלושת חודשי גאנום הגיעו לקיצם.

ואז, לאט לאט חזרתי לאכול מוצרי חלב. התוצאה - את לא הרגשת שינוי. ואני הייתי המאושר באנשים. שני ממצאים חד משמעים לכך שבחירה נכונה נעשתה כאן.

נ.ב. ואת בת שבעה חודשים ויום...