אחרי כל ההתלבטויות שהיו לי בגין התחפושות בפורים, הפתרון היה פשוט למדי. החלטתי לנהוג כפי שנהגנו בשנה שעברה. כשהלכנו לעדלאידע, שמתי בעגלה שני כובעים, אחד בשבילך ואחד בשבילי, אם תתחיל לשאול על התחפושות ותרצה להתחפש גם אתה. לא הייתי צריכה לחכות הרבה. עוד לפני שיצאנו מפתח הבית, ראית את הכובעים. ובאופן טבעי ביותר, שמת על עצמך את כובע הליצן שלך, וביקשת ממני לשים את הפיאה האדומה. כאילו היה ברור לך שזה מה שנעשה. לא אמרתי מילה על הקשר בין התחפושות לפורים. כפי שכבר סיפרתי לך, אחד הדברים שאני באמת לא הייתי רוצה שיקרו הוא כי תקשר בין התחפושות קשר ישיר לפורים. מה שיכול למנוע ממך להתחפש שלא בפורים. עדיף כי ההתעניינות שלך בתחפושות תתפתח לה בקצב האישי שלך, גם אם איטי לעומת זה של אחרים. בכל מקרה, החלטתי כי נתקדם בקצב השאלות שלך. אבל גם כשראית את כל המחופשים בימי החגיגות, לא שאלת דבר. ואני לא פירטתי. כשפגשת במישהו שאנחנו מכירים מחופש, כמו, למשל, שני, שבמסיבת פורים שלה צולמו תמונות אלה, פשוט השתתקת. ותפשת קצת מרחק. כן ביקשת במשך שבועיים לערך כי נטייל מחופשים בכובעים שלנו, על מה שבשמחה נעניתי בחיוב...
יום שני, 30 במאי 2011
לבננו: פורים 2011
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה