לפני ואחרי: המטבח

נשארו לי עוד כמה חובות בתיאור המהפכה שחלה בביתנו. אחד מהם הוא המטבח. היה זה בהחלט אחד השינויים הגדולים ביותר בביתנו. וכפי שכבר ציינתי זה גם היה הפלא הגדול ביותר שקרה ביוזמת האדריכליות המקסימות איתן עבדנו. במקור המטבח היה במקומו של החדר שלך, ולעומת זאת איפה שהמטבח ממוקם כרגע, היה חדר ילדים. הכניסה אליו הייתה מכיוון המבואה, ובינו ולבין הסלון היה קיר. אנחנו חסמנו את הכניסה המקורית, שברנו את הקיר, וזה מה שיצא...

כך נראה חדר ילדים שהיה במקום המטבח לפני שזכינו בבית, במבט מכיוון דלת הכניסה אליו.

כך זה היה ממש בתחילת השיפוץ.

ואחרי שסתמנו את הדלת ופתחנו את הקיר בין הסלון לבין המטבח...

כך זה נראה היום (להתמצאות עתידית, הקיר שלפנינו מסתיר את המקרר).

מי היה מאמין כי במקום זה הייתה פעם דלת...

אם עומדים בסלון, ומסתכלים לכיוון המבואה, אפשר לדמיין לרגע את הקיר המשותף שנהרס בצד שמאל, ואת הכניסה לסלון שהורחבה בצד ימין.

וזה המראה שנחשף היום...

והנה הקיר שהיה פעם במלוא הדרו - שוב בהסתכלות מכיוון הסלון לכיוון המטבח.

מבחינתנו, המבטח הוא אחד המקומות החשובים ביותר בבית. מודה, היינו מודאגים מאוד איך נהפוך אותו, במגבלות התקציב שהיה לנו, למקום חם, מזמין, מרווח, מברך ילדים, משותף אך נפרד מהסלון.

ואני כל כך שמחה שהזמן מוכיח כי כנראה הצלחנו. שוב, נפל בחלקנו מזל גדול לעבוד עם נגר אומן של ממש, שהצליח ברוב כשרונו ליצור מטבח מדהים (בשקט בשקט אשתף כי המטבח עשוי פורמייקה, אך נראה ומרגיש עץ אמיתי - הן מבחינתנו, והן מבחינת כל המבקרים בביתנו). את השולחן העגול הצלחתי למצוא אחרי חיפושים רבים ביד שניה בחיפה - שולחן עץ עגול עם שתי הארכות, ביחד עם חמישה כסאות תואמים מעץ, עלה לנו בסך הכל 550 ש"ח. יש משהו מדהים בישיבה מסביב לשולחן עגול - מחבר ואינטימי באותה המידה. עוד ארבעה כסאות עץ דומים נתרמו לנו על ידי שירה ואמיתי (מביתם ומהרחוב בדרך לביתם). עוד כמה כלים מחרס, מקרמיקה ומעץ שאני כל כך אוהבת (ועוד כמה שאני עוד אמצא להם מקום בהמשך). התוצאה - אחד המקומות האהובים עלי, ונראה לי על כולנו, בביתנו.

מתחת לחלון, שאת הווילונות שלו אני תפרתי, ממוקם שולחן אוכל קטן שלך (weaning table). היה לי חשוב כי השולחן שלך, שתמיד זמין לשימושך, יהיה נגיש ונוח. את רוב הארוחות אנחנו אוכלים יחד ליד שולחן האוכל העגול. בשולחן שלך אתה משתמש לארוחות ביניים, וגם מדי פעם, כשמדובר רק בך ובי, אתה מזמין אותי להצטרף לארוחה ליד השולחן שלך. לאחרונה התחלת להשתמש בשולחן הנמוך גם לפעילויות יצירתיות. השידה מעץ (50 ש"ח במכירת חצר) הממוקמת מצידו השני של הקיר שלידו עומד כן הציור שלך בסלון, משמשת לאחסון פעילויות היצירה שלך (בקרוב אספר על שידת היצידה יותר). מעליה קיר התמונות המשפחתיות.

וזה המבט מכיוון זה לכיוון הסלון. אני כל כך אוהבת את האינטימיות המרווחת של המרחב הזה. בערב, למשל, אתה ואבא מכינים ארוחת ערב, ואני יושבת וסורגת על הספה. מי יכול להיות מאושר יותר מזה..?

זו דלת הכניסה שהייתה, אותה סתמנו. מאחוריה מבואה. ניתן לראות את הכניסה לאמבטיה. הסימן על הקיר הוא של ארון קיר רקוב שכיסה את כל הקיר, אותו פירקנו בשמחה (וממדפיו יצרנו מליון דברים שימושיים באמת).

הנה הדלת שכבר הפכה לחלק אינטגרלי מהקיר. קיר הלבנים מעיד על עיבוי הקיר שעשינו בינינו לבין השכנים. בעצם, הקיר הזה, שבהמשכו הוא גם הקיר של האמבטיה, הוא הקיר היחיד המשותף בינינו לבין השכנים שלנו. בהמשך לחווית השכנים הקודמים שלנו, שלא הייתה בריאה לחלוטין, החלטנו לעבות את הקיר הזה למניעת אי הבנות עתידיות.

וכך זה נראה היום. המקרר עומד למעשה במקום בו פעם הייתה דלת הכניסה לחדר.

ושוב, דלת הכניסה שכבר איננה - פעם.

והיום...

והנה מבט מקרוב יותר...

ואחרי כל הסחרחרות שלבטח קיבלת אחרי סיבובי ההסתכלות השונים, הנה שוב המבט לכיוון המטבח מכיוון הסלון, וגם כמה פינות חמד מקרוב יותר...:)

לפני ואחרי: האמבטיה

חדר האמבטיה קיבל את מעטפת חדר ההפתעה. ידענו מהתחלה כי נצטרך לשפצו שיפוץ כללי. אך לא חשבנו כי נצטרך להגדילו. הוא היה נראה לנו מרווח דיו. באופן די ביזרי, האדריכליות שסייעו לנו, שבדרך כלל בשמחה זרמו איתנו, דווקא כאן התעקשו על הרחבתו ב-30 ס"מ. בעיני הייתה זו החלטה לא פשוטה. אבא שלך ברוב חוכמתו עזר לי להסכים. היה נראה כי חבל על כל הבלאגן בשביל כמה סנטימטרים בסך הכל. איך אני שמחה היום כי הקשבנו! מדהים כמה הבדל יכול לעשות שינוי כה קטן.

כך נראה חדר האמבטיה לפני השיפוץ.

עוד מבט לכיוון הכניסה לחדר האמבטיה (ומשמאל הכניסה לחדר שהפך למטבח). קיר זה הוא זה שהוזז ב-30 ס"מ.

וזה כבר הקיר החדש שנבנה במקום הקיר הישן שנהרס.

כך זה היה נראה בשלבים מתקדמים של השיפוץ.

וכך נראית הכניסה לחדר האמבטיה היום.

בתוך חדר האמבטיה, שבעצם אז בכלל לא הייתה בו אמבטיה, אלא שירותים, מלבד המיקום של האסלה, השתנה הכל.

היה שלב שהצליח קצת להבהיל אותנו (בניגוד לבהלה הכללית שלא הייתה קיימת כלל וכלל:), אז חדר האמבטיה דמה יותר לבונקר מאשר לאמבטיה.

אבל היה שווה לחכות.

כך הוא נראה עתה.

השירותים במהלך השיפוץ...

ועתה...

האמבטיה שנולדה במיוחד לקראת מעברנו לבית...

קריצה של כמה אריחים מצוירים היא בדיוק מה שצריך כדי להחיות כל מרחב סגור...


ודלת הכניסה לחדר האמבטיה מבפנים. כשהיא סגורה...

וכשהיא פתוחה...

לפני ואחרי: חדר הארונות

חדרון קטן זה, שהכניסה אליו היא מכיוון הסטודיו, שימש כקלף מיקוח מאוד משמעותי בעיני הבעלים הקודמים של הבית. מבחינתם, הוא נועד לשמש חדר שירותים ומקלחון נוסף, והם אפילו עשו בו הכנה לכך. מבחינתי, הייתי בשמחה מוותרת על שירותים נוספים בבית תמורת עוד מקום אחסון. תמיד! כך שההחלטה באמת הייתה קלה.

כך נראתה הכניסה לחדר הארונות מכיוון הסטודיו בטרם רכשנו את הבית. היה זה חדר מעופש שכמעט ולא נעשה בו שימוש.

בעת השיפוץ...

וכך נראית הכניסה אליו מכיוון הסטודיו היום.

המקום שבו הספיק לנו בדיוק לכל מה שנדרש לשימוש תדיר, אך עדיין לא חייב להיות בהישג יד ממשי.

לפני ואחרי: הסטודיו

במהלך כתיבת סדרה זו, התגלה לי פרט חשוב. כנראה, לכל חדר בבית הקטן שלנו נוסף תואר מסויים. הסטודיו, למשל, היה החדר החשוב ביותר בעיני מבחינת הפיכתו לחדר נוח וכייפי לשימוש. אחת ההחלטות הרציניות ביותר שקיבלנו ברכישת ביתנו, הוא כי מעתה אבא יצטרך לעבוד מהבית. לפחות, בזמן הקרוב. חדרון זה שהיה מרפסת סגורה היה אמור להפוך למקום עבודה נוח ושימושי לאבא שלך. זה בהחלט היה אתגר.

כך הוא היה נראה מכיוון הכניסה אליו מחדר השינה לפני שהבית בחר בנו.

כך נראית הכניסה אליו מחדר השינה עכשיו.

גם בסטודיו יש שני חלונות גדולים - מה ששימח אותי על ההתחלה. מבחינתי היה זה הסימן המובהק לכך, כי נצליח להכניס לחדר זה רוח.

כך נראה הסטודיו של אבא עתה.

אני לא יכולה שלא לציין כי הבחירה להשאיר את החלונות ללא הווילונות היא לגמרי של אביך...:)

מכיוון שזו הנסיכות שלו, כיבדתי את רצונו.

ברוב נדיבותו, הסכים אבא לארח בנסיכותו נציגה צנועה של נוכחותי הכמעט לא מורגשת... שידת היצירה שלי, שיהא גם שידת האיפור, וגם שידת היצירה של אבא...

כך נראתה הכניסה לחדר הארונות ולחדר השינה מהסטודיו בעת השיפוץ.

וכך נראית הכניסה לחדר השינה מהסטודיו עתה (ובהזדמנות זו התברכנו להציץ בציור החדש של אבא...:)