יום חמישי, 10 ביולי 2008

התחלת לאכול בכסא ובשולחן הנמוכים!

זו אבן דרך בהחלט!

את השולחן ואת הכסא הנמוכים (weaning table) בנית יחד עם אבא 4 ימים לפני התאונה. הם יצאו מדהימים! היה זה פרוייקט שלם לארגן לך אותם. כל הכסאות והשולחנות הנמוכים הקיימים בארץ מיועדים לגילאים יותר גדולים של לפחות שנה וחצי. לכן הם גם בגובה גבוה מדי בשבילך. שברנו ראש מה לעשות. כבר כמעט הלכנו לנגר. ופתאום שירה המקסימה הציעה רעיון - היא הביאה לנו את אחד הכסאות מהקיבוץ שלה. בתקופה שהיא הייתה ילדה השתמשו בו בקיבוץ לילדים יותר גדולים, כך שהמידות של המושב לא היו מתאימות כל כך. אך היה זה כסא בדיוק כפי שחיפשנו. החלטנו לבנות קודם כל את השולחן, ואז להחליט מה לעשות לגבי גובה המושב.

את השולחן האבא המוכשר שלך בנה מפלטת עץ עבה שרכש באחת הנגריות ב-100 ש"ח. את הפינות הוא חיזק במשולשים, כדי שלא התפרקו. את המידות לקחנו מקטלוג של Michael Olaf. ואתה כמובן, עזרת בכל התהליך. מלבד הצביעה..:) את השולחן כיסינו בניילון (5 ש"ח למטר כפול), כדי שיהיה אפשר לנקותו בקלות.

אז קרתה התאונה. והכל נדחה.

כמה ימים אחרי התאונה ניסיתי להושיב אותך על הכסא. למרות שבכל המדידות שלפני התאונה היית ממש שמח לשבת בו, עתה לא הסכמת וישירות פרצת בבכי. למרות שזו תגובה טיפוסית שלך לכל דבר חדש, עדיין קצת נבהלתי...:) זו בהחלט לא התגובה שציפיתי לה!:) המשכתי להושיב אותך עוד כמה פעמים - אותה תגובה.

ואז אתמול ביקרנו אצל שירה וזהר. גם לזהר כסא דומה. שם, בגינה שלהם, פתאום התיישבת בכסא ואפילו אכלת אבטיח.

אחרי הנסיון המוצלח של אתמול, החלטנו להמשיך לרכוב על גל ההצלחה ולנסות גם בבית. בארוחת צהרים שמתי בהתחלה את השולחן ואת הכסא בין הסלון ולבין המטבח. בשטח פתוח. חשבתי שאולי זה יסייע לך. שנינו נוכחנו במעמד המכובד. הושבנו אותך בהדרגה - התחלת טיפה לבכות, אך אז הצעתי לך קצת בשר, וכך בעדינות, בהצעות של חתיכות בשר בין לבין והצמדת שולחן בין לבין, הושבנו אותך. ופתאום אכלת! חה!!!

אחרי שקמת אחרי שנת צהרים, בארוחת פירות של 4:00 ארזתי אומץ והחלטתי לנסות להושיב אותך במקום שבו אמור השולחן לעמוד. הפתעה! הצלחנו.

המטרה מאחורי השימוש בשולחן ובכסא נמוכים בגישה המונטסורית היא להגביר את העצמאות שלך באכילת ארוחות. ברהיטים שמותאמים לגודל שלך תוכל לשבת ביתר נוחות, כמונו, לאכול בעצמך ולקום ולהגיע לשולחן מתי שיתחשק לך. שולחן וכסא אלה ישמשו אותך גם בעבודה שלך על הפעילויות השונות בהמשך.

בהתחלה, לפני שהתינוק הופך לפעוט, אז הוא מתהלך בבטחה וביציבות, משתמשים בשולחן ובכסא העשויים מעץ כבד. חומר זה מגביר את היציבות שלהם. מכיוון שאתה רק התחלת להכיר את כל העולם של הארוחות, ובין היתר, ללמוד את כללי ההתנהגות ליד השולחן, מצמידים בהתחלה את הכסא עם הגב לקיר. ואז סוגרים את השולחן. אני מחזיקה את השולחן עם הרגל. כך לא תוכל לצאת עד שתסיים לאכול - אתה כמובן תבחר מתי אתה רוצה לסיים לאכול, הכוונה יותר למניעת יציאות שרירותיות מהשולחן. שלפתע תזחל החוצה. איזה פטנט מדהים! אנחנו מאוד מאמינים בהקניית הרגלי תזונה נכונים כבר החל בגיל מוקדם זה. אוכלים ליד השולחן ואך ורק בזמן הארוחות.

אני לא יודעת אם עם קשר או בלי קשר לאכילה ליד השולחן (לא החלטנו כבר שהכל קשור?:), אך בלעת בתאווה את כל המלון שהצענו לך. ואם מדברים על אוכל, אתה לא מוכן יותר לאכול מהכפית. רק חתיכות של אוכל. מהיד שלי או משלך. את החתיכות אתה אוסף מהשולחן או מהיד שלי ליד שלך. לפני התאונה השתמשת בשתי הידיים עם נטייה קלה לכיוון יד השמאל, אך מאז התאונה אתה משתמש ביד השמאל כמעט לחלוטין. כמובן התאונה השפיעה. השאלה עד כמה.. מעניין אם תהיה שמאלי..:)

אתה מכניס לעצמך את כל החתיכה לפה - כמו אמא שלך! ואז מכסה את הפה בכף היד. חה! אני כל פעם מתאפקת שלא להתפרץ בצחוק!

נראה אם השולחן והכסא באמת ישנו את ההתעניינות שלך באוכל. אנחנו גם צריכים עוד להחליט לגבי גובה המושב בכסא. כעקרון, הרגליים שלך עדיף שיגעו בקרקע. עכשיו הן נוגעות (למרות שלא רואים בצילומים - מהתלהבות יתרה שלך!:). אני אעדכן אותך בהמשך... תאחל לנו בהצלחה.

אני ממש מתרגשת. כל כך חיכיתי לזה! הייתי חייבת לכתוב על כך, ואפילו נשארתי עם 2:30 בלילה לעשות כן. אבא לבטח יכעס עלי מחר שלא הלכתי לישון. אך כל כך הרבה דברים מדהימים קרו היום! הייתי חייבת לחלוק. הרי מחר יקרו דברים נוספים! ובכל זאת, לא הספקתי לספר על הכל. אני חייבת לישון קצת. נמשיך מחר. נשיקות ולילה טוב, אפרוח קטן. שבינתיים התעורר כבר 4 פעמים מאז שהלכת לישון...:)

תגובה 1:

eyal weissbein אמר/ה...

אבא לא יכעס שהלכת לישון כל כך מאוחר... הוא אפילו יהיה גאה שיש בך רמה כזו של מחוייבות. באמת קרו הרבה דברים מדהימים אתמול, זה תמיד עובד כשאנו מתאזרים בסבלנות.

Related Posts with Thumbnails