יום רביעי, 23 ביולי 2008

שימוש בשטיח אישי

ילדים קטנים הכי אוהבים לבלות את זמנם על הרצפה. בחוכמתה הרבה, ניצלה מריה מונטסורי עובדה זו והנהיגה כלל כי העבודה של כל ילד תתבצע על שטיח אישי (rug) על הרצפה (או ליד השולחן בגדלו). השימוש בשטיח נועד להגדיר את תחום העבודה, ובכך גם לסייע להגברת הריכוז (תוכל להתרכז רק בעבודה אחת שנמצאת כרגע על השטיח). כשתגדל, תוכל להשאיר את העבודה שלך על השטיח, בזמן הארוחה למשל, כדי לחזור ולסיימה מאוחר יותר.

גם הפעם לא מצאתי אזכור מיומן לגבי הגיל שבו כדאי להתחיל להשתמש בשטיחים אישיים. יש הטוענים כי ממש מלכתחילה כדאי להרגיל את הילד לשימוש בשטיח, ויש שאומרים שרק בסביבות גיל 18 חודשים כדאי להתחיל בכך. כעקרון, אני נוטה להסכים עם האסכולה השניה.

לא בטוחה לגמרי אם כדאי לחכות עד גיל של שנה וחצי, אך גם לא נראה לי כי כרגע לקיחת השטיח לפני כל פעילות והחזרתו אחר כך למקומו יהיו אפקטיביות בשבילך. יתרה מכך, כרגע, כשאתה בשיא התנועתיות וההתעניינות שלך, נראה לי כי זה אך יפריע לך. ובכל זאת, אני מנסה להנהיג עקרון שנעשה כל פעילות על מזרן פעילות. אמנם לא לוקחים ולא מחזירים אותו, אלא הוא תמיד נמצא במרכז הסלון, אך נראה לי כי בדרך הזו תתרגל לרעיון כי כל עבודה מבוצעת במקום אחד. כמובן, אם אתה באמצע ההתעניינות במשהו, או שאני רואה שאתה בדרך לביצוע משימה כלשהי, אינני מפריעה לך בהבאת כל פעילות למזרן. העיקר - טיפוח ההתעניינות החושתית שלך כרגע, וההגנה על ריכוזך בה.

כך נראית סביבת העבודה שלך בימים אלה (סביבה מתוכננת ובטוחה - prepared environment). הגדלתי את כמות הפעילויות, יחסית ללפני חודשיים ופיזרתי אותן.

אין תגובות:

Related Posts with Thumbnails