לבתנו: נחישותך

הנחישות שלך היא משהו ראוי להערצה.

את מלמדת אותנו מדי רגע ורגע כמה את רצינית כשאת רוצה להשיג משהו.

וכמה דבר לא יעמוד בדרכך.

מדהימים הנסיונות שלך להשיג את מבוקשך.

כוח רצון אדיר.

יכולות נשגבות.

כמו למשל כאן...

בנסיונותיך הראשונים לזחול...

כולך מגוייסת לטובת המשימה...

לא נחה על זרי הדפנה ולו לרגע...

קל לשכוח כמה קטנה את, קל לדמיין כמה דברים עוד תשיגי בחייך...

אני מודה כי לא תמיד קל לי לחזות בך ולהיות שם בשבילך, אני לומדת כל הזמן ומשתדלת לתמוך בך, למרות שאבא מחמיא לי בכך שאומר שאת נחישותך ירשת ממני...

אך כל הלמידה, שלך ושלי איתך, משתלמת ברגע שהשגת את מה שעבדת כל כך קשה בשבילו. אי אפשר לפספס את הרגשת הסיפוק והגאווה שעל פניך...

נ.ב. ואת בת ארבעה חודשים וארבעה שבועות...

לבתנו: עם טבעת מעץ

או כמה שאני אוהבת את הטבעת הזו.

כמה זכרונות יפים יש לנו מאחיך עם טבעת זו. בתמונה זו הוא בן ארבעה חודשים וחצי...

וכאן בן חמישה חודשים ושבוע. הנה לך עוד הצצה לשאלה התמידית, עד כמה אתם דומים...

כל כך הרבה דברים נפלאים משולבים בטבעת זו...

גם רעשן, גם נשכן, גם כלי קל לאחיזה ולתמרון...

ואת בת ארבעה חודשים וארבעה שבועות....

לבתנו: עם בובה ראשונה

לא ברור אם זה מעיד דבר מה על עתיד, אך את אוהבת כל כך את הבובה הראשונה שלך! תפרתי אותה בזמנו לצ'ופו, שלא הביע בה עניין רב. באופן מובהק, הוא אהב חומרים קשים. ואת פשוט אוהבת... הכל! כל המרקמים. וגם בדים. ועל בובת וולדורף זו (Steiner/Waldorf doll) אינך מוותרת - אין לה פנים, היא תפורה מבד מגבת נעים, ואת אוהבת למשש אותה, למצוץ אותה וגם למשוך לכל הכיוונים האפשריים...

נ.ב. בתמונה את בת ארבעה חודשים וארבעה שבועות...

לבתנו: הרעשן הסרוג

ובזמן שאחיך עובד עם הגלילים עם הידיות, את מוציאה את המיטב מהרעשן הסרוג המקסים שקיבלנו מ-Pink House...

נ.ב. ואת בת ארבעה חודשים ושלושה שבועות...

לבתנו: מנסה לזחול למוצץ...

כבר כתבתי לך כי אני חובבת מוצצים כשהיית קצת למעלה מחודש.

מאז הכרת התודה שלי לו רק גברה.

את יונקת רק כשאת רגועה באמת. ולכן המוצץ הוא לעיתים הדבר הפיסי היחיד שמרגיע אותך. כמובן, מעבר לכל מה שאני יכולה להוות בשבילך באותו הרגע. את נרדמת אך עם המוצץ. הוא הנשכן האולטימטיבי. אני חושבת כי בפעם הראשונה שהעברת חפץ מיד ליד קרתה כשהיה בידך מוצץ. לרוב, הקאקי והגרפסים יוצאים לך רק כשאת מוצצת את המוצץ בכל כוחותיך הלא כל כך קטנים.

והנה תיעוד למעלה נוספת - בזכות המוצץ את מתחילה את תנועותיך הראשונות לקראת הזחילה. את זורקת אותו ומניעה את כל כולך כדי להגיע אליו...

נ.ב. את בת ארבעה חודשים ושבועיים...

לבתנו: מתחילה להתגלגל על הגב

והנה את מתחילה להתגלגל...

מצד לצד - כשאת על הגב...

וכך לפתע, האוניברסיטה מאמצת שימושים חדשים...

את מגיעה לצדדיה ומפעילה את האביזרים התלויים לצידיה, את לופתת את רגליה מסביבה, ואפילו מרימה אותה...

וכל כך נהנית מכך...!

נ.ב. בתמונות את בת ארבעה חודשים ועשרה ימים...

לבתנו: הרעשן הירוק

כמה מאמץ השקעתי בחיפוש אחר צעצועים התפתחותיים מתאימים כשצ'ופו היה בגילך. היה כמעט בלתי אפשרי למצוא משהו איכותי, פשוט, במחיר הוגן, וכל זה - בגודל מתאים לתינוק קטן.

כשראיתי רעשן זה במקרה בחנות יצירה (?!), שמחתי מאוד לגלות שהוא בדיוק, אבל בדיוק, בגודל ההולם את היד הקטנטנה. הידית צרה מספיק, הגודל קצר מספיק, המשקל קליל, והוא גם שקוף, כך שאפשר לראות מדוע הוא מרעיש (הכנה לסיבה תוצאה). אך מיד אחר כך התאכזבתי מאוד, כיוון שגיליתי כי הוא עשוי מפלסטיק. רק המחיר הזעום שלו (10 ש"ח), וקולו של אבא בעורפי (שלימד אותי מתי באמת חוסכים משהו), שכנעו אותי לרכוש אותו.

מה רבה הייתה ההפתעה, ומה גדול היה השיעור שלי, עת גילינו כי רעשן זה הפך במהרה למועדף על אחיך.

ואת צועדת נאמנה בדרכו....

נ.ב. בתמונות את בת ארבעה חודשים ושבוע...

לבתנו: מקרבת את ידייך למרכז בית החזה ותופשת חפץ

ובאיזשהו שלב, כששמנו לב שהפכת להיות ממש מנוסה בתפישת חפץ, התחלנו לשים לך חפץ במרכז בית החזה שלך במרחק מה ממך ולחכות עד שתתפשי אותו.

והנה זה קרה (לצערי, לא תיעדתי רגע זה)...

עד עתה היינו מכניסים לך חפצים לתוך כפות הידיים הקטנות שלך כדי שתתפשי אותם, מעתה אנחנו ממתינים בסבלנות עד שתחליטי מתי תרצי לתפוש בהם, בעודך מסתכלת עליך מול בית החזה שלך.

ו-Skwish הוא פשוט מעולה לכך. קל לתפישה. קל לאחיזה בשתי ידיים קטנות. החרוזים הקטנים בדיוק בגודל מתאים להכניס לפיך המתוק. וצורת המולקולה המיוחדת שלו מאפשרת לך לגרוף אותו לידייך גם כשאת שוכבת על הגב, והוא במרחק מה ממך, ואפילו מחוץ לשדה הראיה שלך.

אחיך התאהב בו בגיל מאוחר יותר, אך את מעדיפה אותו כבר מעכשיו...

נ.ב. בתמונות את בת ארבעה חודשים...