כן... אני בעד מוצצים...
אולי אני עוד אתחרט על מילים אלה, אך לדעתי, הרע היחיד הקיים במוצצים הוא מה שהמבוגרים מרגילים את הילדים בו אליו...
ועתה, בנוסף לכל היתרונות בשימוש טבעי לא כפוי במוצץ, שכבר מיינתי בזמנו לגבי אחיך, התווסף יתרון משמעות נוסף. המוצץ מאפשר גם לו להרגיע אותך. ויש בכך רק טוב! נכון, לעיתים, השתדלותו היא מתאמצת טיפל'ה מדי, אך לרוב הוא מצליח לשמור על הקו העדין שבין לתת לך את המוצץ כשאת זקוקה לו, לבין ההבחנה כי אינך רוצה בו עוד.
וכהרגלי, חיכיתי עד שהיית חודש בול כדי לתת לך את המוצץ הראשון (כדי לא ליצור חלילה בלבול פטמה בינו לבין הציצי). לשמחתנו, כמו גם אחיך, המוצץ הראשון שנכנס לפיך, גם נשאר שם. ואכן, את אוהבת את המוצץ. אינך לוקחת אותו כשאת רוצה לינוק. אך גם אוהבת אותו מאוד. נראה כי הוא מצליח להרגיע אותך. ואני כל כך שמחה על כך...
נ.ב. בתמונות את בת חודש ותשעה ימים...
יום שלישי, 9 בנובמבר 2010
לבתנו: לוקחת מוצץ
תוויות:
הורות (parenting),
לבננו (DS),
לבתנו (DD)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה