האחיזה בעפרון מתבצעת באמצעות שלושת האצבעות - אגודל, אצבע ואמה. ולכן, תנאי מקדים לאחיזה נכונה הוא חיזוק האצבעות באמצעות רכישת מיומנויות שונות (כל פעילות המחזקת את התפישה בשלושת אצבעות אלה, דוגמת גלילים, מיון, העברה באצבעות). לכן, כעקרון, התכניות הייתה להציג לך עפרון רק לאחר שתפתח מספיק את שלושת האצבעות.
בפועל, המציאות בה אתה רואה אותנו כותבים בעט ולא בגיר, גרמה לך לרצות לכתוב "כמו אמא ואבא". היינו צריכים להתאמץ כדי לשכנע אותך להשתמש בעפרון. רצית רק עט...
העפרונות שאנחנו משתמשים בהם הם של Lira Ferby (פעם ראיתי שמוכרים אותם גם בארץ, אם אני לא טועה בנס ציונה, אך לא הצלחתי לאתר את המקום עתה). הם עבים יותר, ולכן קל יותר לאחוז בהם. הם גם בעלי מבנה משולש, מה שאמור לסייע לפיזור נכון של האצבעות. קשה לך יותר לכתוב כך. הרבה יותר קל לאחוז בעפרון כאילו היה פסטל. אני מנסה בעדינות לכוון אותך, וגם חושבת על פעילויות נוספות שיכולות לסייע לך. הרבה פעמים אתה דוחה אותי: "ככה יותר נוח לי". המדהים שדווקא עם אבא אתה אוחז נכון, וגם מסביר לו איך הוא אמור לאחוז. בהרבה מובנים אתה משתמש באבא כאילו היה תלמיד שלך, מסביר לו דברים שלמדתי בעצמך.
הוספנו לשידת היצירה שלך מחברת ריקה, שדפיה בגודל A4. אתה מצייר בה בפסטלים ובעפרון, ולעיתים בשניהם יחד. אינך מקבל את הרעיון של לסיים כל פעם עמוד, ואז לעבור לעמוד אחר. במקום זה, אתה פשוט מדפדף במחברת ומצייר כרצונך. כשאנחנו מחליפים את הצבעים, אני מחליפה גם את המחברת.
2 תגובות:
למה חשובה כל כך ההפרדה של הצבעים?
פעם כתבתי על זה - עוד רלוונטי עבורנו, למרות שנראה לי שבקרוב אולי נתחיל טיפה להתרחב לצבעים אחרים. במילה אחת, זה אמור לאפשר חקר עמוק יותר של הצבע, וגל של הציור, במקום להפנות את תשומת הלב לריבוי צבעים... http://mychilddiary.blogspot.com/2009/08/blog-post_9771.html
הוסף רשומת תגובה