"I Never Forget a Face" - הוא משחק מדהים. 24 זוגות ילדים ממקומות שונים ברחבי העולם. האיורים מקסימים בצבעים חיים ומרהיבים. לא פלא כי התאהבת במשחק זה. והוא משחק הזכרון הראשון שהכרת (memory game). אך לפני שנתחיל לשחק בו ממש מזכרון, וגם עם מספר משתתפים, אתה נהנה פשוט להתאים את הקלפים (matching).
בהתחלה הצגתי לך אך 4 זוגות להתאמה. רציתי שתכיר את הקונספט. בחרתי להציג משחק זה ודומיו בעתיד בפינת המשחקים (play area) שלך ולא בפינת העבודה.
המצחיק הוא כי ישירות דרשת לדעת איך קוראים לילדים. זה הדבר שהכי עניין אותך לפני ארבעה חודשים...
ולפני קצת למעלה מחודש קרה דבר מעניין. יום אחד התגנבת לחדר הארונות - המקום, בו אני מאחסנת, בין היתר, את כל הפעילויות ואת המשחקים שלך. ולכן, כמובן, זה אחד המקומות האהובים עליך בבית. והאמת, טוב שכך. מה יוכל להחיות קצת את האווירה אם לא סוד קטן..? ומה יכול להקפיץ את ליבה של אמא יותר? כמה שאני לא מנסה להסתיר את הכל היטב, בכל זאת אתה מצליח מדי פעם לגלות משהו. הפעם, חזרת עם חיוך רחב על פניך ו... קופסת המשחק! קצת נלחצתי. אם היה תלוי בי, היה לוקח עוד זמן רב, נראה לי, עד שהייתי פורסת לפניך את כל הזוגות. לא חשבתי שיכולת הריכוז שלך תתאים להתאמת 24 זוגות. טעיתי! ובגדול! שוב למדת משהו את אמך....
מהתחלה הגדרת לנו את התפקידים. אתה מתאים. אנחנו מסדרים. ומסדרים לפי סדר מסוים. קלף אל קלף, לעומת הקלף מתחת לקלף, כפי שהצגתי לך (כהכנה לקלפים בני שלושה חלקים). אני מניחה כי את שיטת התאמה זו אימצת מטבליות צבע (color tablets), עליהם יסופר בנפרד. מדי פעם אני מעודדת אותך קצת לסדר גם בעצמך, אך לרוב איננו חורגים מהחלוקה האמורה. וזה בסדר. כל דבר בעיתו.
כמה זמן הסתפקנו בהתאמת הקלפים. ואז, יום אחד גילית שעל תחתית הקופסא מצולמים כל הקלפים. ואז יזמת את הרחבת המשחק - אנחנו עוברים ילד ילד לפי הסדר של הקלפים. אתה שואל אותנו מהיכן הם, מקשיב לתשובה, ואז מחפש את התמונה על הקופסא. וכך מתרגל שוב ושוב את יכולות ההתאמה שלך. ובין היתר, בפעם הראשונה, לומד על המדינות השונות. עברנו קצת משבר קטן אחרי שהתעקשת לדעת היכן גר בדיוק הילד מישראל. נראה לי כי האמנת שמדובר בילד ספציפי. אך הוא מאחורינו. מדהים להתבונן בך. כל פעם מוסיף חוקים חדשים למשחק - למשל, אתה מסדר את הקלפים לפי זוגות גם כשאתה אוסף אותם לתוך הקופסא. ולמשל, הילדה ממאלי והילדה מטנזניה חייבות להיות מסודרת בזוגות לפי הסדר שהן מצולמות על הקופסא. ורק הן...
כמו כל דבר, הפעם אנחנו שומעים לפחות שלוש פעמים ביום: "בואו נשחק בילדים".... איזה כייף!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה