לבתנו: מנסה לזחול למוצץ...

כבר כתבתי לך כי אני חובבת מוצצים כשהיית קצת למעלה מחודש.

מאז הכרת התודה שלי לו רק גברה.

את יונקת רק כשאת רגועה באמת. ולכן המוצץ הוא לעיתים הדבר הפיסי היחיד שמרגיע אותך. כמובן, מעבר לכל מה שאני יכולה להוות בשבילך באותו הרגע. את נרדמת אך עם המוצץ. הוא הנשכן האולטימטיבי. אני חושבת כי בפעם הראשונה שהעברת חפץ מיד ליד קרתה כשהיה בידך מוצץ. לרוב, הקאקי והגרפסים יוצאים לך רק כשאת מוצצת את המוצץ בכל כוחותיך הלא כל כך קטנים.

והנה תיעוד למעלה נוספת - בזכות המוצץ את מתחילה את תנועותיך הראשונות לקראת הזחילה. את זורקת אותו ומניעה את כל כולך כדי להגיע אליו...

נ.ב. את בת ארבעה חודשים ושבועיים...