יום ראשון, 27 במרץ 2011

לבתנו: על הגרפסים

אני חושבת שאחד הזכרונות הכי חזקים שלי מתקופה זו יהיו על איך כל הזמן ניסינו לסייע לך להוציא גרפסים... וגם קאקי.

וכל פעם שאני חושבת שהצלחתי לעלות על שביל המלך, אני רק מבינה שאינני יודעת דבר. הנה לך חלק מהשיטות שעובדות אצלנו. להחזיק אותך, כמו בתמונות, עם היד מתחת לבטן, מה שעוזר גם לגרפס וגם לקאקי לעיתים לצאת החוצה. להחזיק אותך עם הפנים אלי וללכת הלוך ושוב. לאפשר לך לשכב על הבטן. לצאת לטיולים ליד הבית. ללכת לישון ולו לרבע שעה, מה שדי במחלוקת וקודמות לו התלבטויות רבות - לרוב שינתך לא תאריך מעבר ל-45 דקות, אם הבטן שלך מלאה באוויר. בין אם במהלך היום, ובין אם בלילה. לעיתים גם את מסייעת לעצמך, עת חופרת בפיך המתוק עם רעשן או עם כפית, והנה מגיעים הפליטה או הגרפס.

ואם זה נשמע משונה, עוד לא שמעת על איך מסייעים לך לעשות קאקי. אבא צוחק לעיתים, כשהוא שם לב, למשל, שאת ללא מכנסיים, אך עם טיטול, והנה, גם קאקי בחוץ.

אך לרוב זה מעין מעגל סגור ללא אתנחתא קצרה אפילו. אין כל הקלה לאחר שהגרפס או הקאקי מגיעים. הגוף שלך כבר עובד לקראת היציאה הבאה. לרוב את מרגישה במאמץ תמידי. והבטן נפוחה עד מאוד. ולי לעיתים מרגיש כאילו את כדור פורח, עד כדי כך מלאה את באוויר. כל מה שבא לי לעשות לפעמים הוא להכניס מחט קטנה ולשמוע טסססססססססס....

נ.ב. בתמונות את בת חמישה חודשים...

2 comments:

אורי אמר/ה...

משהו שמאוד עזר לי היה להחזיק על הכתף, אבל לא לתמוך בטוסיק עם היד השניה. היד שאוחזת מחזיקה באזור השכמות של הילד ומצמידה אותו לכתף. זה תוף כדי הליכה, ובעיקר עליה וירידה במדרגות ממש עזר.

My Child's Diary אמר/ה...

ניסיתי... תודה רבה!
לא כל כך מצליח כאן...

Related Posts with Thumbnails