לילדינו: טיול ברכבת

לעיתים לא ברור לי מה עובר לי בראש.

אחרת לא יודעת איך אפשר להסביר שכשהייתי בשבוע ה-36 להריון עם אחותך, ביום קיץ חם של אמצע יולי, הסכמתי למה שכבר די הרבה זמן היה לי בתכנון לעשות. טיול ברכבת (field trip to the train station). כבר כמה זמן שדיברת על הרכבות, וכמו בכל חוויה, אנחנו תמיד משתדלים לאפשר לך לחוות אותה באופן מוחשי ולא רק מופשט, מבלי להכביד בהסברים מיותרים, כי אנחנו מאמינים גדולים בכך כי הלמידה אמורה להתבצע מהמוחשי למופשט (from the concrete to the abstract). נסענו לתחנה בלב המפרץ, ולקחנו רכבת לחיפה, מכיוון שכך היה אמור להיות זמן המתנה קצר יחסית לרכבת. היה חם, כבר סיפרתי? חם מאוד, אפילו. בנסיעה הלוך הכל עבר מעולה. הרכבת היית ריקה. והכרטיסן היה נדיב מאוד. אפילו יצא לך להציץ בתא של נהג הרכבת. ההחלטה לבחור בנסיעה קצרה התבררה כחכמה, כי ממש לפני שהגענו לתחנה שלנו, כבר רצית לצאת מהרכבת. בחזרה היה קצת יותר מאתגר. נתחיל בזה שהרכבת איחרה בחצי שעה לערך. את זמן ההמתנה העברנו בפיקניק קטן ליד המסילה. וכשהגיעה, היא הייתה מלאה באנשים. עד אפס מקום, כמעט. וגם... נכנסנו לקרון, בו מחצית המקום שגם כך לא היה, היה מכוסה במזוודות. ניסינו לעבור קרון - אתה, אני והבטן הענקית. אך ברגע שגילית שהדבר כרוך במעבר בין הקרונות, סירבת בתוקף לעשות ולו צעד אחד נוסף לעבר הקרון החדש. ואנחנו עומדים על הגשר הקטן שבין הקרונות. והרעש איום ונורא. ואני סובלת מבחילות בנסיעות גם מבלי להיות בהריון מתקדם. בקיצור, נדרשה יצירתיות מעט להשיב אותך לקרון הקודם. מיותר לציין, כי אף אחד, לבד מגברת בשנות השמונים אולי, לא הציע לנו מקום לשבת. כך עמדנו באלכסון עד שהגענו בחזרה. מזל שהנסיעה היא קצרה. ומזל כי בתחנה היה גשר, וגם מדרגות נעות, אותם חקרת לעומק ולרוחב במשך אולי חצי שעה נוספת...

הזמן עובר, והדברים לא משתנים בהרבה...

ואנחנו חוזרים לרכבת, חצי שנה מאוחר יותר, בהרכב משודרג.

מדהים אותי לחזות בך מתפתח וגדל. איך הזכרון שלך נבנה לו לאט לאט. לא זכרת מאומה מהביקור הקודם ברכבת. הכל היה חדש לך. אך גם היית הרבה יותר מתעניין וסקרן. לעבור בין הקרונות? מעולה. לעבור בין המושבים שבקרון? אפשר גם. ו"אמא..? בבקשה בפעם הבאה נסע נסיעה ארוכה יותר". מה שלא השתנה כלל הוא אהבתך למדרגות הנעות, שביחד עם אחותך שהשתלבה מעולה בכל הכרוך בנסיעה ברכבת (היא ממשיכה להדהים אותי יותר ויותר), הפעם ירדנו ועלינו בהן אינספור פעמים...

נ.ב. ואת בת חמישה חודשים...