לבתנו: את בת חמישה חודשים!

את בת חמישה חודשים!

ואני אוהבת אותך כל כך!

אני אוהבת את העדינות שבך. גם ברגעי הפרפורים העוצמתיים, תנועותייך הן כה נשיות בעיני. אני אוהבת את איך שאת מגרדת בשיער, מעל האוזן, כשמשהו מפריע לך, בדיוק כמו אבא שלך. וגם אחיך. אני אוהבת את איך שאת מסתכלת עלי בין הנקה להנקה. אני אוהבת את איך שאת יונקת ברוגע מתוך השינה. אני מקווה כי בקרוב מאוד גם ההנקות הערות יהפכו לרגועות יותר. ואני מודה על האמונה שיש בי בכוחה של הנקה, גם בימים אלה כשעל פניו לא תמיד נראה כי את נהנית ממנה.

אני אוהבת את חום גופך שלאחרונה התחיל לעלות, גם מבלי שנצטרך מליון שכבות כדי להשיב אותו. אורי אומרת שזה בזכות הדיקור. אינני יודעת, אך אסירת תודה על הופעתו. אני אוהבת את הדיבורים הבלתי פוסקים שלך בשיעולים כמעט נחנקים. וכמובן, כל המשפחה משתעלת איתך. אני אוהבת להצחיק אותך, לדגדג אותך בכל המקומות האפשריים, בירכייך, מאחורי אוזנייך, בבטן. אני אוהבת את איך שאת תופשת אותי באף ומסובבת לי את הראש. אני אוהבת את איך שאת מטורפת פשוט על הריצ'רץ' שעל שרוול הפליז הירוק שלי, וכמעט קופצת מהשידה כדי לגעת בו, בזמן שאני עוזרת לך להחליף בגדים. ואני אוהבת יותר את העובדה שלא משנה מה אני לובשת, את תמיד מסובבת אותי כדי לבדוק את שרוול השמאל שלי.

אני אוהבת את סקרנותך לעולם. לפני כמה ימים היינו בחנות של כל מיני דברים קטנים, אצלנו במרכז, ולפתע התחלת להשמיע קולות של חוסר שביעות רצון. כל מה שניסיתי לסייע לך בו, לא עזר. רק אחרי כמה זמן, הבנתי שמה שאת רוצה, הוא מחזיק מפתחות שהיה תלוי על אחד הקולבים. לא הייתי מצפה אפילו שזו הסיבה בגילך הצעיר. ולגבי קביעות האובייקט, טוב, את פשוט נולדת איתו. אי אפשר להטעות אותך בהזזת האובייקט שאינו יכול להגיע אליך מטווח ראיתך. את יודעת היכן הוא, ודורשת להשיב אותו לזרועותיך.

אני אוהבת את הרגעים של לפני אמבטיה. אבא מכין אמבטיה. אנחנו בחדר שינה. אחיך מסייע לך להוריד את כל בגדיך. מדהים אותי כל פעם מחדש העדינות ומיומנות בהן הוא מפשיט אותך. מוריד את הרגליות. פותח את כל התיקתקים, ואז יד אחת, יד שניה. לקח לו זמן ללמוד איך מקפלים את ידך במרפק, אך גם רגע זה הגיע. ואת מתענגת. אני כל כך אוהבת את הסבלנות שאת מגלה כלפיו. את צהלות השמחה שלך לקראתו. את הקשר שנרקם ביניכם.

אך יותר מכל, יותר מכל, אני פשוט אוהבת אותך. תודה לך על כי בחרת בנו...