אני לא יודעת איך עוד לא דיברתי על לוח צורות זה (Stacking Shapes Pegboard). המדובר בלוח ועליו צורות מפלסטיק המאפשרות מיון לפי צבע ולפי צורה. אתה עבדת עם לוח זה במקביל ללוח הגלילים שלך לפי העקרונות שתוארו בהקשר לפעילות זו (לוח הגלילים-1, לוח גלילים-2).

כבר לא פעם דיברתי על פיתוח יכולות המיון שלך (
מיון אבנים,
מיון כפתורים,
מיון עלים וכדורים), וגם הצבעתי על ההבחנה בין
מיון (sorting) לבין התאמה (matching). מזמן רכשת את יכולת ההתאמה ( למשל, תמונות אלה מצביעות על שלב כלשהו בעיסוקך בפעילות זו לפני כשמונה חודשים, בו היית בונה מגדלים בהתאמתך את הצורות לצבע הצורה התחתונה), אך בכל הקשור למיון מופשט יותר, לא היית עקבי. חיכיתי בסבלנות. בהתחלה עוד ניסיתי קצת להפנות את תשומת הלב שלך לחוקיות מסוימת, אך אז קשרתי את ידי ואת פי, ופשוט חזיתי בהתפתחותך הטבעית.

והרי זה היה שווה כל כך! זו מתנה אמיתית לחזות בהתרחשות טבעית של משהו שאינני יכולה להגדיר אותו אלא כפלא. לפני כשלושה שבועות, בפעם מי יודע כמה שוב מילאת את כל הלוח בצורות. בסדר רנדומלי לחלוטין. לפתע שמתי לב כי במקרה, טור אחד היה מלא בצורות באותו הצבע. אחרי התלבטות קצרה עם עצמי, בעדינות רמזתי לך: "תראה משהו מעניין מאוד - כל הצורות כאן באותו הצבע", ותוך כדי אמירה זו גם העברתי את האצבעות שלי על אותן הצורות. לא ציפיתי לפידבק כלשהו ממך. כבר ניסיתי משהו דומה כמה פעמים בודדות בעבר - פעם אחרונה לפני הרבה מאוד זמן. ולפתע... כאילו שמעתי קליק פנימי כלשהו. מלמלת לעצמך כל מיני דברים. רוקנת את הלוח מהצורות. ואז שמת צורה אחת. אל מול עיניי הלא מאמינות, במקום לשים לידה צורה אחרת, מבלי לחשוב על צורתה או על צבעה, פתאום התחלת לחפש בסלסלה צורה באותו הצבע בדיוק. אחרי שמילאת טור, עינייך נוצצו - העברת אצבעות עליהן ואמרת בגאווה ובהתלהבות: "מאמה אותו צבע". זהו. ברגע, כל מה שקדם לכך היה שייך להסטוריה. מאותו רגע קט אינך יכול שלא לסדר את הצורות לפי צבע. ההתערבות היחידה מצידי הגיעה רק בכיוונך לסדרן כשורות ולא כטורים. אינני נוקבת בשמות הצבעים, כדי לא לבלבל אותך ולא להסב את תשומת ליבך. הרי זה פרט הכי פחות חשוב (למרות, שאיכשהו אתה מבדיל בצבע אדום, אך לא תמיד). יתרה מזאת - כמה ימים בודדים לאחר מכן, התחלת, בנוסף למיון לפי צבע, למיין גם את הצורות לפי צורה. אחרי השורה הראשונה, את השניה אתה מסדר גם לפי צבע וגם בהתאם לצורות שהונחה בשורה הראשונה. אינך טועה כמעט. בכל מקרה, אינני מתקנת אותך. וכל פעם, אחרי שהשלמת שורה, אתה שואל בחיוך: "אותו צבע?" ועוד משהו מעניין - כדי להבחין בצורת הצורה, אתה ממשמש את הצורה בקלילות, בדומה לאיך שהיית מקיף לפני מליון שנים את
צורות הפאזל הראשון שלך באמה ובאצבע. מאז הפאזלים הראשונים, לא חזרת על תנועה זו, וגם אני לא הקפדתי עליה עוד. אך כנראה הגוף שלך זוכר הרבה יותר מאיתנו....!
פשוט מדהים!