לבתנו: בשמלה המכווצת

כמה רציתי לתפור לך שמלה מכווצת (shirred dress, smocked dress) וכמה חששתי מזה...

וכמה פשוט התהליך!

כנראה, לא סתם בכל הדרכה לכיווץ שמצאתי, משפט הפתיחה היה בערך כזה: "אתם הולכים להתמכר. ראו הוזהרתם!"

ואכן כך קרה!...

אז בגדול, הנה ההדרכה הקצרה...

שמלה מכווצת (12 חודשים)

1. כל מה שצריך כדי לכווץ הוא חוט גומי מיוחד שעולה כמה שקלים בודדים, ואפשר למצוא אותו ברוב חנויות סדקית. את חוט הגומי המיוחד הזה משחילים למטה כרגיל, אחרי ליפוף ידני על הסליל, ולמעלה משתמשים בחוט רגיל.
2. לפני שמתחילים בכיווצים, כדאי לנסות לכווץ דוגמית בד זהה לזה שעומדים לתפור ממנו. קיימות הרבה הנחיות לגבי כיוון החוט, אך בסופו של דבר כל מכונת תפירה מיוחדת במינה, ולכן כל מה שהייתי ממליצה לעשות הוא לשחק במתיחות החוט העליון וברוחב התפר, כדי להגיע לתוצאה רצויה. כעקרון, התפר צריך להראות כמו תפר רגיל, מבחינת מתיחות החוטים. במכונת התפירה שלי רוחב התפר האופטימלי היה 3.5, והמתיחות היא 5.
   
3. ועכשיו אפשר לגשת לתפירת השמלה. יש לקחת שתי פיסת בד מלבניות ברוחב כפול מהרוחב הרצוי (כלומר, אם חצי מהיקף החזה שלך הוא 26 ס"מ, אז חתכתי רצועה ברוחב של 52 ס"מ). אפשר להכפיל גם פי 1.5 ולקבל תוצאה מכווצת פחות. את האורך עמדתי ב-29 ס"מ.
   
4. מקפלים את החלק העליון של הבד כפליים, אך לא תופרים בינתיים.
5. מתחילים לכווץ במרחקים של 1 ס"מ מהקצה. כמות השורות המכווצות תלוייה בעיצוב. הפעם הסתפקתי ב-5. לא לדאוג אם בתחילת התפירה התפר לא נראה מכווץ - עוד רגע הדבר ישתנה.
   
6. תופרים את התפרים הצדדיים ומסיימים בתפר זיגזג.
7. מכינים כתפיות - שוב, בהתאם לעיצוב. בשבילך הכנתי שתי רצועות 3X30 ס"מ.
8. פותחים את החלק העליון המקופל של השמלה ותופרים את הכתפיות לתוכו. כרגיל, אני דואגת לכמה זמן יספיק מה שאני מכינה בשבילכם, עד שאני כבר מכינה אותו. לכן החלטתי לא לתפור את הכתפיות ישירות לשמלה, אלא למעין לולאות שכאלה (2.5X5 ס"מ), שיאפשרו לי לכוון את הכתפיות בהתאם לגובהך ההולך וגדל.
9. מקפלים בחזרה את הקצה העליון של השמלה ותופרים אותו.
10. מקפלים את החלק התחתון ותופרים.
    

ולמי שירצה לעניין בהדרכות מקצועיות מהפטפוטים שלי, כדאי לעיין כאן וכאן.

ואלה..! השמלה מוכנה!

שתי הערות לעצמי לפעם הבאה...

כמה שלא נראית לי ארוכה השמלה שאני תופרת לך, לעשות אותה ארוכה יותר פי אחד וחצי לפחות מהמכסימום שנדמה לי. ועדיין, אני לא אעמוד בקצב הגדילה שלך...

וגם, במקום שני תפרים צדדיים, אפשר בהחלט לעשות תפר אחד אחורי....

אה כן... לבטח שמת לב כי בתמונות הראשונות שצילמתי לא היו תוספות רקומות אלה.

ההסבר - משהו התרחש בכביסות שלי לאחרונה, ודווקא השמלות שתפרתי לך נפגעו הכי הרבה... אז נאלצתי לאלתר.. ודרך אגב, מאז אני מדללת מרכך כביסה (לפי המלצתה של מאיה), בחצי כמות מים, ובינתיים טפו טפו טפו...

ואם חשבת שהתפירה היא החלק הקשה...

כנראה, לא ניסית לצלם ילדה אחת קטנה מתוקונת מכל הזוויות הנדרשות כדי להפיק לפחות תמונה אחת סטטית של המלתחה שעליה...

נ.ב. ובתמונות את בת עשרה חודשים ושלושה שבועות....

לילדינו: רשימת קניות

כבר למעלה משנה אנחנו מתנהגים בסבב קניות קבוע - רוכשים קניה גדולה פעם בשבוע, ובין לבין משלימים בקטנה רק אם באמת יש צורך. דרך זו נכונה בשבילנו, אחרי התנסויות שונות ומשונות. היא טובה גם לכיס שלנו, שלא פעם אנחנו מחליטים שלא לרכוש משהו, אלא לחכות עד יום הקניות הדי קבוע. היא טובה גם לדחיית סיפוקים - גם אתה יודע, שאם נגמר משהו, צריך לחכות עד שנבצע קניות.

הכל היה טוב ונפלא - רק שכשהיינו מגיעים כבר לחנות (בדרך כלל, אבא ואתה), לגמרי היינו שוכחים מה צריך לקנות. כך שרעיון זה לרשימת קניות התבשל בי הרבה יותר ממה שבפועל לקח לי לבצע אותו (שלא נזכיר שמכונת התפירה שלי התקלקלה לראשונה מזה עשר שנים בדיוק ביום בו רציתי להתחיל לתפור).

כמו תמיד, רציתי שרשימת הקניות (message board) תהיה פרקטית ויפה. שני אלמנטים אלה חשובים לי באותה המידה. וזה מה שיצא: בגודל של חצי A4 (אין כל סיכוי שבעולם שאי פעם אזכור אם זה A5 או A8), תפרתי טלאים (quilt) בשיטה שדי התאהבתי בה לאחרונה. ואז תפרתי נרתיק לעפרון (חשוב שיהיה זה עפרון ולא עט, כדי לא "לקלקל" בטעות את הבדים -פרקטית או לא, כבר אמרתי?). וגם לולאה לאטב. בעצם, הדוגמא יצאה קצת יותר גדולה מהגודל המיועד, כדי שאפשר יהיה לקפל את הקצוות מסביב. לקחתי דף נייר באותו הגודל ועשיתי לו למינציה, כדי להקשיח אותו. עטפתי אותו בדוגמת הטלאים, והדבקתי בדבק בד את השאיריות מאחורי הדף. ואז הדבקתי מאחור את המגנטים. והלוח מצא את מקומו המכובד על המקרר.

במשך כל השבוע, אם נזכרים במשהו, ישירות מוסיפים על הדף (ואתה עורך רשימות קניות משל עצמך, כמובן). ועכשיו, כל מה שצריך לזכור הוא לקחת את הדף עם הרשימה לקניות עצמן. אך גם אם שוכחים, מה שקורה לנו די הרבה, פשוט מתקשרים, ומי שבבית מקריא את המצרכים שברשימה. בכל זאת, יותר נוח מלנסות להזכר על ריק...

נ.ב. מקווה שההדרכה ברורה - אני כאן לשאלות...

מפיות בד רב פעמיות

זה אחד הפרוייקטים ששכן בליבי הרבה יותר מדי זמן ממה שנדרש להוציאו לפועל. יש לי נטיה כזו - מרוב המחשבות ומרוב התכנונים, עד שאני כבר מגיעה לעשות משהו, הרבה פעמים, נעלם לי החשק. אני עובדת קשה מאוד על העלמת חולשה זו...:) לבסוף, ערב אחד לפני כחודש, לקחתי את עצמי בידיים ועשיתי את מה שהייתי צריכה לעשות מזמן. פשוט ניגשתי למכונת התפירה.

את המפיות תפרתי לפי גודל מגבות הנייר שהשתמשנו בהן יותר מדי פעמים (הרבה יותר פעמים מהנדרש, לטעמי). למרות שלרוב ראיתי כי תופרים את מפיות הבד הרב פעמיות בגודל גדול יותר, הנחתי, כי אם מפיות נייר בגודלן הרגיל מספיקות לנו, נסתפק באותו הגודל המרובע גם במפיות בד. ואכן, צדקתי.

החלטתי לעשות אותן דו צדדיות, כדי להאריך את השימוש בהן. תפרתי אותן צד ימין לימין. השארתי פתח קטן, הפכתי. ואז תפרתי בתפר רקמה, שסופסוף יצא לי להשתמש בו במכונת התפירה שלי. כדי לנסות את כל הדוגמאות, כמעט כל מפית יצאה רקומה בתפר אחר. הכנתי שמונה מפיות: ארבע בשבילך, וארבע בשבילנו. מצד אחד בכולן דוגמת בד אחת, מצד שני יש שתי דוגמאות נפרדות בשבילך ובשבילי.

שמונה מפיות מספיקות לנו בשפע בשגרה היומיומית שלנו. אני מכבסת את המפיות אחת לכמה ימים. את שלך מכבסים יותר. להפתעתי הרבה, ומה שהיה החשש הגדול ביותר מבחינתי, כל הכתמים יורדים בקלות (אחרי שאתה, להנאתך, משפריץ בשפע ספריי להסרת כתמים עליהם). אפילו לאורחים שלנו אנחנו מציעים מפיות בד.

אני חייבת להודות כי משמח אותי מאוד לדעת כי אנחנו תורמים קצת לשיפור איכות הסביבה. כואב לחשוב על כל כמויות הנייר בהן השתמשנו לפני כן. כך נפתרה מעצמה גם בעית השליטה בכמות הנייר, בה אתה משתמש לניגוב בתום הארוחות. כל מה שנשאר הוא לחשוב על תחליף יצירתי לנייר טואלט...:)

ארגז חול

סופסוף זה קרה!

אבא בנה לך ארגז חול!!!

אני לבטח לא צריכה להזכיר את כל נפלאותיו של חול - הן מבחינה תחושתית, הן התפתחותית, הן יצירתית. ומה לא. אחד הזכרונות החזקים מילדותי, ולבטח גם מילדותם של כל אלה בני גילי, הוא השעות הארוכות שבילינו בארגזי חול למיניהם. אני כל כך שמחה שנוכל לאפשר גם לך לטעום מפלא זה.

ומבחינה טכנית:

• רצוי כי ארגז חול יעמוד בקרבה למקור מים כלשהו. הן כי מים וחול יוצרים שילוב מעולה ביצירת חומר עבודה, וגם כי כך הרבה יותר קל לנקות את עצמנו אחרי המשחק.
  
• רצוי כי הארגז יהיה בצל.
  
• רצוי כי יהיו לידו או עליו ספסלים מאולתרים - גם למבקרים בארגז, ובעיקר להוריהם שלא יתערבו יותר מדי. הארגז בנוי מלוחות עץ פשוטים - אבא השתמש באלה שהיו פשוט בנמצא.
  
• רצוי כי הארגז יהיה מספיק גדול כדי שיוכל לאכלס לפחות 3 ילדים.
• בתחתיתו שמנו ניילון, וקצת חוררנו אותו כדי לאפשר לרטיבות לצאת מהחול.
• רצוי כי בקרבת הארגז תהיה מעין שידה לאחסון כלי עבודה - וכאן בהחלט הכל נתון לפרי הדמיון.
• כשלא בשימוש, הארגז תמיד מכוסה בניילון המהודק באמצעות אבנים גדולות.
• אין צורך לשים יותר מדי חול - אנחנו הסתפקנו בשני שקים בינתיים. כדי שישאר מקום למשחק חופשי מבלי לפזר את החול שלא לצורך.
• כדאי כבר מהתחלה להנהיג כלל עיקרי (ואולי גם היחיד) - החול נשאר בארגז (ולא מפוזר בכוונה מעבר לדפנותיו).
  

נרתיק לטישו

פשוט וקל לביצוע.

לוקחית שתי פיסות בד, תופרים אותן צד ימין לימין. משאירים פתח קטן כדי שנוכל להפוך. הופכים ותופרים בתך נסתר את הפתח הנותר. עתה מחליטים איזה בד אנחנו רוצים כי יהיה הצד החיצוני של הנרתיק. כשהבד השני כלפי מעלה, מקפלים מכיוון הצלע הצר כלפי אמצע, ותופרים בצדדים. זהו. מוכן לשימוש!

ומבחינת המידות, אני השתמשתי בשני מלבנים 25X30 ס"מ.

שרפרף

לעיתים הדברים הם פשוטים כל כך כי כל מה שנדרש הוא ... לדעת לעבוד עם עץ!

מזל גדול כי אבא שלך יודע! (ואני חייבת ללמוד את זה גם)

את השרפרף הזה הוא בנה ממדף עץ אורן פשוט:
גובה - 23 ס"מ
רוחב - 27 ס"מ
עומק - 24 ס"מ

קצת שיוף. קצת לאקה. ויש לך שרפרף בדיוק בגודל המתאים בשבילך!

תיק לנעלי בית

בזכותך, הכרנו אלמנט חדש של חורף - נעלי הבית שלך התחילו להתלוות אלינו לכל ביקורינו בבתים אחרים.

ואני שמחתי - סופסוף אצליח לנסות את אחת מדוגמאות הטלאים שמזמן רציתי לטעום ממנה.

וכך נולד תיק זה:

• בתפירת התיק השמשתי בseam allowance של 1 ס"מ.
• גודל התיק הוא 23,5 ס"מ.
• החלק הקדמי של החלק העליון תפור לפי דוגמת בקתת קורות (log cabin). אני עוד חייבת להשלים הדרכה של שמיכת הטלאים הקייצית שלך, בה השתמשתי באדיבות בדוגמא זו. רק שהפעם, במגמה הכללית שלי ללמוד להשתחרר (ועל כך בנפרד), פשוט זרמתי לפי המתואר בשמיכת טלאים שב-Patchwork Style: 35 Simple Projects for a Cozy and Colorful Life (סוד קטן - אין לי את הספר, אך הצלחתי לפענח את ההוראות בזכות הקריאה המדגמית שב-Amazon). מה שכיף בדוגמא זו הוא שהיא חופשית לגמרי, לא דורשת מדידות וחישובים מוקדמים. רק מספרים, פיסת הבד שממנה מתחילים, וגודל בדוגמא הסופית. בין לבין מאלתרים.
  
• לתפירת התיק התבססתי בהוראות האלה.
  

את הדוגמא מאוד אהבתי, וסביר כי אשתמש בה שוב. אך הפסים המקבילים של התפירה - לא כל כך נעימים למגע, לדעתי. כך שבפעם הבאה, או שאקטין אותם מאוד, או שאותר עליהם.

יצא האמתי די חמוד.

מה שהכי כייף האו שאתה מאוד אוהב אותו! וזה מה שקובע!

וילונות

אני חושבת שלעולם אזכור את המעבר הזה בזכות הוילונות הרבים שתפרתי בשבועות הראשונים.

אפילו אמא שלי, בביקורים הפעם בשבועיים שלה, גוייסה למלאכת הגזירות (האם אי פעם בחיי אני אוהב לגזור משהו?)

וילון לסלון (בתמונה העליונה), וילון למטבח (בתמונה התחתונה), וילון ליציאה לחצר (קנוי, אך הייתי חייבת לקצר אותו), וילונות לחדר השינה שלנו, וילון לחדר ארונות (גם הוא קנוי אך מקוצר), וגם שני וילונות לשידות.

וכמובן, וילון למבואה. האהוב עלי ביותר. את הבד רכשתי לפני כשנה (Heather Ross West Hill Ponies), אך כשניסיתי לרכוש עוד ממנו להשלמת הוילון, הסתבר.. כי הוא כבר לא בהוצאה. מליון וריאציות רצו לי בראש. כמעט וויתרתי עליו. ואז... עלה לי הרעיון הזה! נצחון מכל הבחינות - גם ניצלתי את הבד שכה אהבתי, גם מצאתי שימוש ראוי למפה שאמא שלי סרגה בקרושה לפני הרבה הרבה שנים (במקום לסרוג אחת בעצמי - הידעת כי ניתן להרחיב את המידות של המפות הסרוגות על ידי מתיחתן, כשהן רטובות?!), וגם יכולתי להוסיף קריצה כתומה. בדיוק כמו שאני אוהבת! חלון זה לרוב נשאר סגור - כך שתמיד אפשר להנות מהוילון המקסים הזה!

הנוסחא הכללית שסיגלתי לי לוילונות היא כדלקמן:

גובה הוילון יהיה כגובה החלון (לא כולל המפתן) + כ40 ס"מ.
בחלק העליון אני משאירה 6 ס"מ לפתח למוט, 2.5 ס"מ לוולאן העליון ועוד 1 ס"מ לseam allowance.
בחלק התחתון 2.5 ס"מ לוולאן התחתון ועוד 1 ס"מ לseam allowance.

שטיח לאמבטיה

את השטיח הזה לאמבטיה תכננתי לתפור במהלך.... לפחות 9 חודשים! הריון של ממש..:)

אז לקח לי קצת זמן...:)

ההשראה היא, כמובן, מ-Meg מ-Sew Liberated.

ובקצרה,

• גודל השטיח 61.5X71.5 ס"מ.
  
• החלק העליון נתפר בדיוק כמו החלק העליון בשמיכת הטלאים החורפית שלך (גודל כל ריבוע הוא 11.5 ס"מ, מה שנותן ריבוע סופי של 10 ס"מ - פחות 0.75X2=1.5 ס"מ של seam allowance משני צידי הריבוע, לבד משני הריבועים הקיצוניים, בהם מפרישים seam allowance רק פעם אחת). השתמשתי בכותנות קלילות - המדובר בשטיח שיירטב די הרבה, ורציתי להקל על ייבושו.
  
• החלק התחתון נגזר מחלוק אמבטיה ישן של אבא שלך (זו הפעם הראשונה שאני שמחה שסבתא שלך לא נמנית עם קוראי בלוג זה:).
  
• קודם כל מכינים את החלק העליון.
  
• ואז תופרים אותו ביחד עם החלק התחתון - צד ימין לצד ימין. משאירים פתח של כ-10 ס"מ להיפוך השמיכה.
• גוזרים את הפינות באלכסון והופכים את השמיכה.
• תופרים בתך נסתר את הפתח.
• עושים מספר תיפורים בחיבור התפרים בין הריבועים (stitch in the ditch), כדי לקבע את השכבה העליונה והתחתונה יחד. אני עשיתי שני תיפורים לאורך ושניים לרוחב. אפשר גם לקשור את השטיח או לרקום עליו.
  

והשלב הכי חשוב - מניחים את השטיח לפני ילד הכי מתוק בייקום, כדי שיהיו לו חמים ונעים להניח את רגליו הקטנטנות אחרי אמבטיה על משהו שנעשה באהבה רבה ובמחשבה על הפעמים הרבות, בהן ישמש אותנו שטיח זה.

ואכן, אנחנו אוהבים אותו מאוד!