לבננו: מכתש ועלי

מכתש ועלי (mortar and pestle) הם כלים מעולים, ואפשרויות לשימוש בהם כמעט אינסופיות.

אבל אצלנו, כלומר, אצלך, יותר ויותר בחודשים האחרונים, רמת ההתעניינות שלך במשהו מסוים עולה ככל שאתה מבין יותר את המשמעות הפרקטית שבביצוע פעילות מסוימת. גם אם במהלך עבודתך אתה בקלות שוכח מהיעד הסופי, ומתרכז בתהליך עצמו. ובמילים אחרות, בעיני זו המהות של מיומנויות כישורי החיים (practical life skills).

ואז מתרחש דבר מרתק - המטרה הייתה להכין עוגיות תמרים (מאוד מאוד פשוט, החלק הכי קשה הוא למצוא גוש תמרים). התחלת לכתוש את הביסקוויטים במכתש ועלי, אך אז לפתע חשבת על פתרון מתאים לך יותר. המערוך! מי אני שאתערב...?

לבננו: יוצר בפיחם

ושוב יוצר עם אבא.... הפעם מתנסה בפיחם...

לבננו: לוח גיר בחצר

על כך כי אנחנו אנשי המזבלות כבר סיפרתי..? כלומר, כבר סיפרתי מספיק פעמים..?

יום אחד אבא חזר הביתה בהודעה מעניינת... כנראה המועצה החליטה להפטר מלוחות גיר בבית ספר כלשהו, והם מונחים בשלווה ובשקט ובאחת מנקודות איסוף הגזם...

ברור כי במהרה לוח אחד מצא את ביתו החדש אצלנו. קצת התאמנו את מידותיו...

הוספנו כמה גירים בקופסא ופיסת לבד שתשמש למחיקה, הכל שתוכל להתנייד באופן עצמאי...

ואללה - פרץ יצירתיות חדש השתלט עליך. אכן, לוח גיר כבר היה לך, אך מדיתותיו הענקיות של לוח גיר חדש, הן לרוחב והן לגובה, והאוויר הצח (לפחות עד לאחרונה) שבחוץ נתנו את אותותיהם...

לבננו: מגדל תותים

גם השנה גידלת תותים בחצר...

לילדינו: מגירה עם דפים מתחת לכן הציור

לפני כמה חודשים טובים (כבר) הוספנו לכן ציור אלמנט מהותי אחד שהיה מאוד חסר. עד עתה הנייר שעליו היית מצייר או צובע היה נמצא בחדר העבודה שלי, מה שהיה די מורכב מבחינת הנגישות שלו. אם היית צריך דף חדש, היית צריך לעשות טיול לא מבוטל כדי להשיג אחד. אכן, סליחתי עמך, לקח לי די הרבה זמן לחשוב על הפתרון הראוי, כלומר למצוא מגירה מתאימה. אך לבסוף, מצאתי...

והפתרון פשוט מעולה - אתה קובע, כמובן, מתי הספיק לך לצייר את הציור המסוים, אם אתה הופך את הדף וממשיך לצייר בצידו השני, אם אתה מוריד אותו מכן הציור ומוציא דף חדש, ואם כן, באיזה גודל ובאיזה צבע.

וכמובן, גם את מחליטה מתי היא רוצה להתקרב לכן ציור ולחקור את תוכן המגירה. בהתחלה אחיך קצת נלחץ, אך לאט לאט התרגל לרעיון והסתגלנו למציאות חדשה. בדרך כל שניים שלושה דפים עליונים במגירה שמורים להשביע את חוש הסקרנות שלך, ואנחנו תמיד מחזירים אותם בחזרה למגירה. כן העלנו את סרט הגומי ואת הציור שמהודק באטבי הכביסה למקום שגבוה מתחום השגתך, וכן שינינו את מיקום העפרונות והפסטלים, כך שהמגש בדרך כלל נשאר ריק.

לאט לאט מתאימים את הסביבה המאורגנת והבטוחה (prepared environment) כך שתתאים לשניכם, וזה בהחלט לא תמיד פשוט...

נ.ב. ואת בת שמונה חודשים ושבועים...

לבננו: בונה שרפרף מקרטון

ובזמן שאחותך חוקרת את הפינה החדשה האהובה עליה, אתה הודעת כי הינך עומד לבנות שרפרף מקופסת קרטון שמצאת בסלסלת המחזור שלך...

לגמרי מכלום בנית תכנית שלמה. סיפרת לי איך אתה הולך לבנות אותו. ולפני הכל ניגשת לצבוע אותו בצבעי ידיים - כמובן, את כל כולו...

ואז שמת את הקופסא לייבוש ו... שכחת ממנו...

והנה לך דבר חשוב - ההתמקדות תמיד בתהליך ולא בתוצר הסופי, כי הרי זה מה שחשוב. הבעיה היא שלעיתים לא ברור כל כך אם אתה לא מתכוון להמשיך ליצור את מה שהתחלת, ואני לא תמיד בטוחה אם להרחיק את היצירה הלא גמורה מטווח ראייתך. ועדיין, ממה שלמדתי, עדיף להרחיק, ואם תבקש - להוציא ולהגיש לך שוב. מאשר להשאיר בטווח הראיה שלך - מה שמעמיד אותך בסיטואציה עדינה ולא בהכרח נוחה. למשל, הקופסא עמדה בצד וחיכתה לך. לא המשכת ליצור את השרפרף. כמה פעמים הזכרת שאתה עומד לבנות את השרפרף, אך ציינת שאתה לא זוכר מה בדיוק תכננת. ופנית אלי. הדבר האחרון שהייתי רוצה שיקרה - שהרעיון יבוא ממני. ולכן, חיכיתי להזדמנות שהגיעה כעבור כמה שבועות, מכיוון שהשרפרף כבר הפך לחלק מהנוף, ואז הרחקנו אותו לצמיתות. מבלי ששמת לב. תזכורת לעצמי לעתיד שיבוא...

לבננו: הסטודיו של אבא ושלך

זה היה רק עניין של זמן עד שאבא יבין איזה מזל יש לו שהוא מצייר (טוב, את זה הוא כבר יודע), ושאתה יכול לצייר ביחד איתו (הבנתי מאוד את החששות שלו, אך הייתי בטוחה שברגע שינסה, הוא יתמכר).

וכך דלתותיו של הסטודיו של אבא נפתחו לרווחה לפניך...

מה שהכי מדהים הוא כי תהליך היצירה בידי אביך גלוי לפניך על כל רבדיו...

וההשראה מדברת בעד עצמה...

אבא סידר לך פינת עבודה מיוחדת שתמיד זמינה בשבילך...

הכל זמין בשבילך כך שתמיד, גם אם אבא לא מצייר בעצמו, אלא עובד, אתה תוכל בן רגע להתחיל ביצירה...

ובין לבין...

מתקיים גם שיח אומנים...

לבננו: צובע משטחים מלאים

בשונה מעבודה עם עפרונות ועם פסטלים, בכל הנוגע לצבעי גועש וצבעי ידיים, אתה ממשיך להשתמש בינתיים בכל פעם רק בצבע אחד. עדיין מרגיש כאילו אתה זקוק לזמן מסוים כדי להתרכז בצביעה בצבע אחד, לפני שתחשף ליתרונות הצביעה וערבוב הצבעים על כל עושרם וגיוונם.

ובזמן האחרון גילית משהו חדש. מה שמרתק אותך עכשיו הוא לצבוע משטחים שלמים, מבלי להשאיר ולו כתם ריק קטנטנן.

לבננו: עובד עם מעדר

מכל הכלים שיש לנו לעבודה בגינה, מעדר זה הוא המועדף עליך.

וזה היה לגמרי בסדר לולא היה שוקל טונה בערך. או אולי זו בדיוק הסיבה לכך שאתה אוהב אותו כל כך...

לבננו: עליך ועל הבוץ

זו הייתה אהבה ממבט ראשון, כפי שכבר הזכרתי זאת בעבר. ועדיין, לא הערכת מספיק עד כמה חזק יהיה החיבור ביניכם. הרבה מעבר לחול, הבוץ מוציא ממך את המיטב, ואין לכך סוף. רק ההמשך הפורה...

וכל מילה נוספת תמעיט מערך מה שהעינים יכולות להווכח ממנו בעצמן...