מחזיקים ידיים כשעוברים במעבר חציה

מאז שהתחלת לצעוד באופן עצמאי ולמרחקים גדולים יותר ויותר, לפני כחודש, היה חשוב לי שתלמד שאמנם בדרך כלל, אתה חופשי ללכת לבד, כשאנחנו נמצאים במקומות, בהם בטיחותך מוטלת בספק, החזקת ידיים היא הכרחית ואינה ניתנת למשא ומתן. הכביש - ללא ספק, אחד המקומות האלה. שני דברים נוספים שרלוונטיים לענייננו, הם שכבר מזמן שמתי לב לעובדה הכה פשוטה שככל שמשתדלים להנהיג איתך משהו ממש מתחילת הדרך, וכמה שיותר מקפידים איתך לגביו, המנהג החדש נכנס יותר בטבעיות למנהגיך.

וכך, ממש מהתחלה, הקפדנו איתך על כך שאתה לא צועד בכביש, אלא על המדרכה, וכי כשחוצים את הכביש, מחזיקים ידיים. היינו אומרים לך: "בכביש נוסעות מכוניות. אנחנו צועדים במדרכות" (כשהמכוניות היו חולפות על פנינו, היינו מצביעים עליהן להמחשת הדבר), וכשחוצים את הכביש, מוסיפים: "כשחוצים את הכביש, מחזיקים ידיים". בהתחלה היית די מתנגד לעניין. יכולתי להבין את התנגדותך - הייתה כאן התנגשות ברורה בין הדחף שלך ללכת לבד בעיצומה של תקופת הרגישות לתנועה (sensitive period for movement), לבין ההנחיה שלנו להחזיק לך יד. אך הבטיחות שלך היא מעל לכל (כמובן, כשאין ספק שמדובר בבטיחות ולא בנוחות ההורים פשיטא). וממש הרגשתי שאם נוותר בעניין זה כבר בהתחלה, בהמשך הדרך יהיה עוד יותר קשה להנהיג עקרון זה. אם ממש היית מתנגד, הייתי לוקחת אותך על הידיים, על האף ההתנגדות, ולעיתים אפילו הבכי, ומוסיפה בקול רגוע: "עוד מעט אתה תזכור שאנחנו מחזיקים ידיים כשחוצים את הכביש". כדי להרגיע אותך שהחזקת הידיים היא זמנית רק בשלב המסוכן הזה של חציית הכביש, ובכך לגייס את שיתוף הפעולה שלך, מיד אחרי שהיינו מגיעים למדרכה הבטוחה, היינו משחררים את היד ואומרים לך: "עכשיו אנחנו במדרכה. אתה יכול ללכת לבד".

וכך, לאט אך בבטחה, התחלת לשתף פעולה. כמו בכל דבר, הסבלנות וההקפדה משתלמים. למרות שהיום לעיתים, אתה יכול שוב להתנגד להחזקת הידיים, בדרך כלל תזכורת מילולית קצרה מספיקה. ולעיתים אתה אף בעצמך מעלה את ידך הקטנה למעלה בהתקרבותנו לכביש.

למרבית הפלא (או בדיוך להיפך..:), פיתחת לך תחביב חדש - לחצות את הכביש הלוך ושוב, 5-10 פעמים רצופות. אתה חייב לראות את המבט על פני הנהג הסבלני (מזל שאנחנו גרים בעיירה עם הרבה נהגים כאלה) שממתין בסבלנות עד שתגיע למדרכה, רק כדי לגלות שאתה מסתובב וחוזר לחצות שוב את הכביש...:) כך שאם תראה בעיתון המקומה פתאום הודעה קצרה על הפקקים הבלתי ברורים במרכז העיירה, הנה לך ההסבר...:)