קצת באיחור, בשל החולי שתקף אותנו, חגגנו את יום הולדתי בסוף השבוע האחרון.
ביום שישי בערב, אחרי שכל הזאטוטים פרשו למיטותיהם, אכלנו לנו את ארוחת הערב הטעימה ביותר, שאבא שלך ברוב כשרונו רקח לנו. תבשילים כה טעימים הוא הכין לנו - עופות נוסח השף הערום, פסטה עם עגבניות שרי וזיתים, תפוחי אדמה בתנור, סלט עלי בייבי וסלט כרוב. ריטל'ה הכינה פשטידת ברוקולי. ואני, כמובן, אפיתי עוגות - עוגת פירות ועוגת טרמיסו. היה כה טעים!
המפגשים החברתיים האלה היא אחת הסיבות לכך שאני כה אוהבת את ימי ההולדת. ביום זה לא רבים יכולים לסרב להתארח אצלנו..:) קצת עצוב לי לראות איך הרכב החברים ליד השולחן שלנו משתנה לו משנה לשנה - חברים וותיקים, שלא היה ספק שיישארו כאלה לכל החיים, נושרים להם. ואת מקומם תופשים חברים חדשים - הורים לחברים שלך. מעין תהליך אבולוציוני שכזה. מעניין אם אתרגל אליו אי פעם.
היה כייף להתייפיף קצת - להתלבש יפה ולהתאפר. מאז שנולדת, אני כמעט ולא נוגעת באיפור. והבגדים שלי - טוב, לרוב אלה הם בגדי עבודה...:) הבגדים הבאמת שלי נחים להם בשקיות בארון עד הימים שסכנת הכתמים תחלוף מהם. שני קריטריונים שהבגדים שלי כרגע אמורים לענות להם הם נוחות להנקה (שלא כמו השמלה הזו, למשל:), ואפשרות להזרק בהם בכל מקום, וגם לקבל טביעות ידייך המחבקות והמלטפות, אך גם המרוחות בכל טוב, בכל רגע נתון.
היה כל כך כייף - נהניתי מכל רגע...:)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה